Skip to playerSkip to main content
  • 42 minutes ago

Category

📺
TV
Transcript
00:22תודה רבה.
00:30לא, אני לא כל כך בטוחה בכמויות, אז קבענו למחר.
00:34גדי, מחר שאמא בא, אז אני אעבוד איתך לבדיחות האלה, אה?
00:37אה, לא, לא, לא, לא צריך, לא צריך.
00:38מה אתה חושב, שהכישרון הזה בא לך לבד? ירשת את זה ממישהו?
00:41ממי הוא ירש? ממך?
00:42אלא ממי? אה, מי אמא שלך הקומיקאי, זאת אומרת?
00:45לא, נהדות שלי פייבל. דות פייבל, היה מצחיק.
00:48הוא היה מצחיק כמו קבר.
00:50אז נתראה מחר, אבל אל תשכחי לבדוק שהקטנה מחוסה. ביי.
00:54גדי, מחר, בדיחות. מה פתאום הכנסתי את צפיים?
00:57ותגיד, מה פתאום...
01:01בוא נעבור דירה מחר ולא נגיד להם.
01:05הולך לא מטנז שלהם.
01:06את קולטת, מחר יש לי קורס הומור עם בן אדם שמתמחה בבדיחות הר שלי.
01:10ומה אני אגיד, יש לי קורס בישול עם אימא שלך, אתה אהמת את הקציצות האלה?
01:14אכלתי אחת.
01:16אני חושב שהיא שמה טבלין בטעם גרביים.
01:19מאז שמיכל עם הולדיים עברו לבואו פה.
01:26הלו.
01:28אה, סטלה, מה שלומך?
01:31מה, את בארץ?
01:33שמיעה, שמיעה.
01:34דפנה, דפנה!
01:36לא עכשיו!
01:38סטלה היא מיכלי עכשיו.
01:41מה כן, בטח, בטח.
01:42אני אגיד לה, כן? אני אגיד לה.
01:44טוב, ביי.
01:46דפנה!
01:49דפנה, יש לי הפתעה בשבילך.
01:54אל תשאלי איזה שמחה מחכה לך.
01:58מה קרה?
01:59מי זה היה בטלפון?
02:01נעמי.
02:02אדם שאת מזה תשמחי לראות.
02:05עשרים שאלות.
02:07גבר?
02:08לא.
02:08אישה?
02:09לא, אגרתן.
02:10איתך אישה.
02:11בזבא שאלה.
02:13אישה רמז?
02:14אוקיי.
02:17דפנה, אני נורא עצובה, כי את נראית נורא.
02:20או, לא.
02:21כן.
02:23מולדה באשקלון.
02:24כן.
02:25גרה בחול.
02:27כן.
02:28אין לי כוח.
02:29רגע, זה עוד לא הכל.
02:30היא גם שאלה אם היא יכולה להיות אצלנו כמה ימים.
02:33אמרת לה כן?
02:34בוודאי.
02:34זה החותך.
02:35מה אני אגיד לה, לא?
02:36היא בשדה תופעה, היא נחתה לפני כמה דקות.
02:39למה זה מגיע לי?
02:40לדעתי, זה תיקון על החטאים שלך מהגלגול הקודם,
02:43שהיית קוזק אנטישמי.
02:44מה, לא יודעת שהיא באה לארץ?
02:45איפה אני צריכה לדעת?
02:46היא הפעם לא מודיעה לאף אחד כלום.
02:47היא ספונטנית כזאת.
02:48עושה מה בראש כאילו.
02:50היא עדיין בקטה המטורפת הזאת, בוויסקונסין?
02:53כן, פראשי שנים.
02:55האמת החיה.
02:56The living truth.
02:56מה זה הטיפשות הזאת, להגיד רק את האמת?
02:58זה מבטיח להם חיי נצח או משהו כזה.
03:01אומרים אחד השני את האמת.
03:03אחר כך הם רבים, אחר כך הם נכנסים למיטה.
03:05ועושים סקס כל הלילה.
03:07למה החליפת השם שלה לסטלה?
03:09מה, לא בסדר בגליה?
03:11אני יודעת, בקטה הדבילית אמורו להם להחליף את השם
03:13למשהו שמשקף את האמת הפנימית או משהו כזה.
03:16מדהים שדווקא הבן אדם הכי שקרן, השקרנית הפתולוגית,
03:19הגיע דווקא לשם.
03:20אולי בגלל זה.
03:21טוב, אני חייב לזוז.
03:23קנובלר?
03:24כן, סיוט.
03:25יש לו דודורנט חדש, טבעוני.
03:28נו.
03:28אי אפשר לנשום לידו, הוא מריח כמו נבלה שרוחה.
03:30אז תגיד לו.
03:31מה אני אגיד לו, דפנה?
03:33קנובלר, מה שלומך?
03:34אתה יודע, אתה מסריח כמו פגר.
03:36ככה?
03:38בנוז מה אתה עשה?
03:39אני אצמין פקחים של משרד ליכות הסביבה.
03:42מהי, מיקי?
03:43חולה.
03:44רק אני, לבד, מול הצחנה.
03:46אתה לא יכול להיות שזה עד כדי כך גרוע.
03:56הגמד עדיין חולה.
04:00מה קרה לך?
04:01לא, לא, תפס לי הצבא, אני מנסה לשחרר אותו.
04:04אין לך מוח.
04:05איך נפס לך הצבא?
04:06אין לך בחיים נשקל פה.
04:10לאן אתה הולך?
04:11לא, אני חושב שמפה אני יכול לראות אותך בלי לסובב את הצבא.
04:15תמיד, תמיד, תמיד לשחרר את הצבא.
04:17לא, לא, לא.
04:18זה בסדר.
04:19טוב, תאמן לי, תאמן לי, אם לא הייתי קומיקאי, ענק.
04:22הייתי הולך לפיזנותרפיה.
04:23לא, תמיד, זה בסדר, קנובלר.
04:25בסדר, איפה? איפה תפוס לך? איפה תפוס לך?
04:27אוף, בסדר, לא, מה אחוז? זה בסדר גמור.
04:30אז לא, אני משחרר חייאת זה שני יחד בצ'יק.
04:33אוקיי?
04:33שחרר, שחרר, שחרר, שחרר.
04:36בסדר.
04:36אוקיי?
04:37טוב.
04:39ו...
04:39אה?
04:40יותר טוב.
04:42פקיז, מי איכוז את זה?
04:43בבקשה.
04:44אמרת לך שאני טוב בזה, אמרת לך או לא.
04:47כן.
04:48אוקיי, איפה חומר הפטטי שקדבת?
04:50כך, כך.
04:52תבין.
04:57אין לי מוסד.
04:59פתאום היא התקשרה.
05:01אה, אתם לא דיברתם איתה?
05:03אז אני אגיד לה שתקשר אליכם.
05:06אימא שלי.
05:07בסדר, אני אגיד לה.
05:09ביי.
05:10אהלן?
05:11למה אתה הולך ככה?
05:13נפס לי הצוואר.
05:14מתי?
05:15קנובלר, רציתי לנצאת מקו האש של הריח שלו,
05:17אז אמרתי לו שנתפס לי הצוואר.
05:19מה אז, הוא ניסה לשחרר איך אותו?
05:23מצחיק אותך, אה?
05:24מאוד.
05:25מה שלום הריח שלו?
05:27כמו אדם שמת לפני חודש.
05:29אז מה עושה לי שם?
05:31אה, אחותי.
05:33איזה כיף.
05:39דאפי!
05:40אה, תראית נהדר, גליה.
05:47סטלה.
05:47סטלה, את נראית מצוין.
05:50את לא נראית טוב.
05:52הסבר שלך, האור, ממש היא דלדל.
05:55ויש לך גם כמתים מתחת לעיניים.
05:59סטלה.
06:00דאפי!
06:04אני חייבת להגיד לך שהזדקנת.
06:07אתה גם עלית במשקל.
06:09הפרצוף שלך נראה ממש נפוח.
06:11אתה נראה כמו אלכוהוליסט.
06:13הוא אלכוהוליסט עכשיו?
06:14הוא שוטה הרבה שוקו.
06:16שוקו.
06:16נעשה הכל.
06:18אוי דאפי, מה שלומך?
06:21בסדר.
06:22למה, מה, מה את עושה בארץ?
06:23למה, למה לא יודעת שאת מגיעה?
06:25אה, סיפור ארוך.
06:26אני מרגישה שאני רוצה לראות את הקטנה.
06:29אם את מהירה אותה...
06:32אני מרגישה אי נוחות,
06:33אבל זה כנראה בגלל הצפה המזעזע של הסלון שלך.
06:41הלו, מיקי.
06:43תגיד, אה...
06:45נשמנתי?
06:48הפנים שלי הם נפוחות?
06:51מה, מה זאת אומרת, הגלגלות?
06:55לא, מיקי, אתה יפה.
06:56אתה מזי יפה.
06:59אני מפחפיק.
07:00אני מסך הכל...
07:00אני לא רוצה לשמוע, יש גבול.
07:02אני לא רוצה לשמוע.
07:03לא רוצה.
07:04רגע אחד, רגע אחד.
07:05איך הצלחתם כבר לריב?
07:07בסך הכל אמרתי שאני מרגישה תסכול עמוק שמיכל היא מכוערת.
07:11אתה דרך מה זה?
07:13תילוק איתך מודה ונורא מכוערת.
07:15מספיק.
07:16סטלה, עד כאן, עד כאן.
07:17גם לי, אני מרגיש המון דברים, אבל אני לא אומר אותם.
07:21גדי?
07:22אתה חייב לבטא את מה שאתה מרגיש.
07:25אחרת זה יוצר התסטברות של טוקסים בדם,
07:27ואתה לא תאריך ימים.
07:29סטלה, אני מרגיש שדופקים בדלת.
07:35שלום נוימן, מה הם מצייקים בבד הבית?
07:38שלום דפסון, מה שאתה מקטנה?
07:40שלום, אני ססון, קומה שס, שכן.
07:43אתה יודע שאתה יורק שאתה מדבר?
07:44סליחה?
07:45אתה כל הזמן יורק.
07:46אני מרגישה גול, כי זה נורא דוחה.
07:48שים יד.
07:49סליחה.
07:50ססון, תכיר, זאת אחותי, סטלה.
07:52דוימות, סטלה.
07:53סליחה.
07:54אנשים לא צריכים לסבול בגלל שיש לך ליקוי דיבור נוראי.
07:57אני מרגישה כעס.
07:58זה נורא מעצבן.
07:59למה שלא תלך לטרפיה בדיבור?
08:04נוימן, תסלם בזמן את וז הבית.
08:07שלום, סליחה.
08:09סליחה.
08:12תגידי, מה זה צריך להיות?
08:14מה?
08:14לא, זה מסייק כל בסדר.
08:15אני לא מוכלת שתבול לב...
08:16שקלום הכל בסדר, I will explain it to you later.
08:19נכון, גלית שלך איומה.
08:21שכחת להגיד שאת מרגישה שאני...
08:23אה, אני לא מרגישה, זאת עובדה.
08:26אני יכולה לשון פה קצת, אני...
08:28בטע.
08:28אתה מה איפה?
08:29בט.
08:31איי.
08:45תגיד לי, מה זה רליך?
08:46שש, את לא קולטת את הפוטנציאל.
08:48איזה פוטנציאל?
08:49למה אתה מדבר?
08:50ממתירה יורק עלינו כבר שנים.
08:51תוך שנייה היא פטרה את זה.
08:52אני מבטיח עליך שמי היום הוא מדברת,
08:53איתנו שם יד על הפה.
08:54נו, אז מה?
08:55אך, עותך זה נשיק לא קונבנציונלי.
08:57צריך להשתמש בה.
08:58איך בדיוק?
08:59אני מביא לפה את קנובלן.
09:00תוך דקה היא אומרת לו שהוא מסריח כמו ברכת דגיך.
09:04רעיון לא רע.
09:05לא רע?
09:06גאוני.
09:07אולי נזמין גם את הורים שלך.
09:08ניתן לאחותי שאתה אתם הקציצות המגילות של אמא שלך.
09:10רעיון מצוין.
09:17זה הולך להיות ערב.
09:19איי, איי, איי.
09:21אני אוהב את הרעיון הזה.
09:25גדי?
09:26אה?
09:26אני מרגישה שהפנים שלך לגמרי נפוחות.
09:30דפנה?
09:31אני מרגיש שההור בצוואר שלך,
09:33מה זה מדלדל?
09:39תכף ההורים שלי מגיעים.
09:40כדאי שהיא תתעורר מתישהו.
09:42ודעי, מתי זמנת את קנובלר?
09:43עוד שעה וחצי, שתספיקו לכם את הקציצות הקטלניות.
09:46מה אמרת לו?
09:47אני רוצה להכיר לו מישהי.
09:48אתה רוצה לשדך את אחותי לקנובלר?
09:50מה אני אעשה? זה משאל עלי לראש.
09:52אני לא חושבתי שזה רעיון טוב.
09:54מה זה משנה?
09:55דקה אחרי שהיא תכיר אותו,
09:56היא תגיד לו שהוא מסריח כמו גביעה.
09:58וזה הסוף.
10:00הנה, המזימה שלנו יוצאת לדרך.
10:02כן.
10:04יש לכם פטרוזיליה?
10:05אבא שכח לקנות פטרוזיליה.
10:07את שכח תרשום בפתק פטרוזיליה.
10:09רשמתי בצד השני של הפתק, לא הסתכלת.
10:12כשרושבים בצד שני של פתק עושים חץ.
10:14כשיש חץ, יודעים להפוך את הפתק.
10:15לא עשית חץ, אין פטרוזיליה.
10:17למה אתה מתבטח כל הזמן?
10:18לא הסתכלת וזהו.
10:20חץ, עושים חץ, חץ.
10:21יש לי פטרוזיליה.
10:22יש פטרוזיליה, תירגו.
10:23דפנה, קחי עכשיו דף ועט ותרשמי את מה שאני עושה.
10:28אני לא בטוחה שהבאתי מספיק בשר.
10:31איפה קציצות שהבאתי אתמול?
10:34גמרנו אותם.
10:35חיסלנו אותם.
10:36גדי, יש לי רעיון הבדיחה.
10:37לא.
10:38למה קוראים לפטרוזיליה פטרוזיליה?
10:40למה?
10:40לא יודע, בואו נעבוד על זה.
10:45הכי חשוב זה לבשל לאט על אש קטנה.
10:52נפלא.
10:53בואי דפנה לר.
10:55תיטמי, תיטמי דפנה לר.
11:029, 10, 11.
11:0411 בליכות הבאתי לך, אה?
11:06נהדר, נהדר.
11:07רק חסר להם מה זה, איך קוראים לזה?
11:08הומור, הומור.
11:09אתה מצחיק.
11:10עכשיו נשאר לי רק לפצח את הבדיחה הזאת על הפטרוזיליה.
11:13עוד דקה אחת יתו, אני מתאבט.
11:15אתה מדבר, אמא שלך תחפה לראות תבלפה.
11:17תחוש הטעם נפטר.
11:19אני הייתי תעורר מתי שהוא אחותך.
11:23קנובלר.
11:24אני פותח.
11:25מה אתה פותח לטות לא בבית שלך?
11:27מישהו ביקש מחליט ערב.
11:29ערב טוב.
11:31מה סלוחה, בני?
11:33מצוין, מצוין.
11:34גדי, אני חושב שיש לכם עכבר מת בבית או משהו.
11:37לא נעדו לי על זה.
11:38מה זה? מה זה הריח הנפלא הזה?
11:41זה הקציצות שלי.
11:42שלום, קנובלר, משהו נפאר.
11:44מצוין, דוונה, מתוקף.
11:47איזה יופי הפרחים, אני אשים אותם במים.
11:51אמא, איפה הבחורה?
11:53אה, שאלה, תתעורר עוד בעת, יש לג'טלג.
11:56טוב, האוכל מוכן, בואו לאכול.
11:58בני, ברגע.
11:59כן.
12:00אתה יודע שהתחלתי לעבוד עם גדי הבדיחות?
12:02מה אתה אומר?
12:03הנה, תראי מה הבאתי, לא, אה?
12:05נו, סוף סוף הבן שלך יתחיל להביא חומר מצחיק.
12:08אל תמדע את זה.
12:11אני חושב שהריח הזה בא ממנו.
12:14נו, אתם באים או לא?
12:15כן, כן.
12:16נו, נו, נו.
12:26אך הותך, תתעורר מתי שוב?
12:28אני אנסה להעיר אותה עוד פעם.
12:30אז, נובלר, איך בא השואו-ביזנס?
12:32אה, בסדר גמור, בסדר גמור.
12:33בן שלך מביא לי חרה, ואני עושה מזה זהב.
12:39אז מה שלומך, נובלר?
12:41בסדר גמור, תודה רבה.
12:44תשבי, אם אני אגיש.
12:45אני אגיש.
12:46לא, אני אגיש.
12:47בסדר, אני אגיש.
12:48אני רוצה להגיש, תגấuי, אין לי אגיש.
12:51אני אגיש.
12:51אמר вет, שבו, אני אגיש.
12:53לא, לא, לא, אני אגיש.
12:54לא, אני אגיש, למה, אני רוצה להגיש.
12:55אני אגיש, שבו.
12:58נו, מי מגיש בסוף?
13:00אימא שביא?
13:06אמרתי לך.
13:07זה כאילו שכל חירי אצלנו בבית.
13:10בוא, נשב לאכול.
13:11לאכול.
13:13הנה.
13:15אלה קציצות שבאתיה הכינה.
13:17זה מריח מידער.
13:27טעים?
13:34וגלי, דפנה, למה אתם לא אוכלים?
13:37אני לא רעת.
13:38קניתי מצרכים ובאתי עד לפה, לפחות תתאמור.
14:05מי, מי, מי, תשאיר משהו לאחרים, מי.
14:07למה?
14:12שלום.
14:12שלום.
14:13שלום.
14:14אתם זוכרים את אחותי, גליה?
14:16סטלה?
14:16סטלה?
14:18בטח!
14:18מה שלומך, סטלה?
14:21תכירי, זה בני קנובלר.
14:24שמעתי עליך המון.
14:26העונג כולו שלי.
14:28בואי, שבי, סטלה.
14:31אני מתה מרעב.
14:33נו, אז תוכלי, לפני שמייר יחסל את הכל.
14:35ביי.
14:36תודה.
14:50אני מרגישה סיפוק כי זה טעים מזון למלאכים.
14:54נו.
14:55הנה בחורה שמבינה באוכל.
14:58שלב א' נכשל.
15:00איזה ריח הזה?
15:01איזה ריח?
15:03זה בא ממך.
15:04אבל שלב ב' מסתמן כהצלחה.
15:09זה דאוטורנט טבעוני.
15:11עשוי על בסיס חילבא.
15:18זה מדהים.
15:20ריח נפלא.
15:21כן.
15:22הרבה אנשים אמרו לי שזה קצת חריף,
15:25אבל בעיניי זה מוצא חן.
15:26גם בעיניי זה ניחוח פראי של חופש וחירות.
15:29נכון, נכון.
15:30למה אמרת שהוא מריח כמו בריחת דגים, גד?
15:33מה זה?
15:36הוא אמר שאתה מסריח כמו גבייה,
15:38ושהוא לא יודע איך להגיד לך את זה.
15:40אתה אמרת את זה, נוימן?
15:42זה לא.
15:43זה היה פתיחה בצחות.
15:45בטח הוא צחק.
15:46אני מרגישה עצב כי אתם משקרים עכשיו.
15:49יכולת להגיד לי למה ילך לך אליהם אחורי הגב?
15:52למה?
15:52אני חייבת להגיד לך שלקציצות האלה ממש אין טעם של גרביים.
15:58מי אמר שיש לזה טעם של גרביים?
16:00גדי ודפנה.
16:01יש מלח?
16:04גדי?
16:08לא אמרתי בדיוק.
16:11אני שוברת את הגב כדי להכין לכם אוכל.
16:14באתיה, אנחנו...
16:15לא, לא אמר...
16:16בואו מייר, הולכים.
16:17אמא, שנייה.
16:18גדי, אתה ילד כפוי טובה.
16:21נו מייר, בוא כבר.
16:22תמיד אמרתי של הקציצות האלה שתם משונה.
16:26אז איך אתה אוכל אותן?
16:27כי זה טעים לי.
16:28ואני אוהב להריח גרביים.
16:32מייר!
16:34קנובלר, כשנכנסת,
16:35באמת חשבתי שזה אכבר מת בבית.
16:38אבל...
16:39התרגלתי.
16:40איפה אתה קונה את התאונורנט הזה, אה?
16:42מייר, הם יקח מונית.
16:43בסדר, בסדר.
16:44היה נעים לפגוש אותך, סתלה.
16:48היה לי מה זה כיף.
16:50אגב, נו אמן.
16:51אם אני כל כך מסריח,
16:53למה הזמנת אותי לפה?
16:54אה, הוא רצה שאני אגיד לך במקומו,
16:56כי אני תמיד אומרת אמת.
16:58אז כל הקטע הזה של השיתוך
16:59היה סתם, אה?
17:02כלום ניגזבל אפס
17:04לטול כישרון שכמוכן.
17:19אפשר לומר שהתוכנית שלנו לא ממש הצליחה.
17:22מה זה הצליח להיות?
17:24מה?
17:24את יודעת למען לנדברת.
17:26מה? שאמרתי אמת?
17:27אל תבלו לי, ניתמוך עם האמת שלך.
17:29את שכסכנית קטנה.
17:30אני לא שכסכנית, אני אמרתי אמת.
17:31אני תמיד אומרת אמת.
17:33את תמיד היית שכסכנית קטנה.
17:34דפנה, אני מרגישה שאת כועסת.
17:36כן? אני מרגישה שאני רוצה להוריד לך סתירה.
17:38אני מרגישה שאת נסערת.
17:39אני מרגישה שאת כלבה.
17:42דפנה!
17:43האמת, גם אם היא כואבת,
17:44חשובה יותר מכל דבר אחר.
17:46מה, נכון אחד?
17:47עזוב, זה סוניקולוגי הדבר הזה.
17:50אז למה אמרת שזה טעים לך?
17:53למה?
17:54אמרת מזון מלאכים, את שיקרת.
17:57את פשוט שיקרת בשביל לעשות לי רע.
17:59בבקשה, אך אותי שקרנית.
18:01אני לא שקרנית.
18:02אז למה אמרת שזה אסון אקולוגי?
18:03זה אסון אקולוגי.
18:06במובן שתעשיית המזון גורמת לאסון אקולוגי.
18:10אבל זה טעים לך.
18:12כן?
18:13תוכלי עוד קצת.
18:14לא רוצה.
18:16למה?
18:17אני מלאה.
18:19תוכלי עוד קציצה, אחרת אני אחשוב שאת שקרנית.
18:30תוכלי עוד קציצה, אחרת אני אחשוב שאת שקרנית.
18:47תוכלי עוד קצת.
18:49אני לא אוהבה.
18:50יש לך מה שקרנית אמרת שאת מתה מרעב.
18:52אני מתמלאת מהר.
18:55עוד קצת גליה.
18:57עוד פיס קטן.
19:00אני לא יכולה.
19:02אז שיקרת.
19:04תודי ששיקרת.
19:05בסדר, אז שיקרתי, שיקרתי.
19:07צריך לתת את המתכון של הקציצות לעניין השבק.
19:10אבל גליה, חשבתי שאסור לך לשקר.
19:12רק אמת.
19:13מה קרה?
19:14מה אתם עושים תוכלי אותה לגב שלי?
19:15חשבתם שאני לא שומעת, נכון?
19:17אז החלטת להחריב לי את החיים.
19:19מה קרה? למה?
19:20אפשר בכלל להחריב לך את החיים, גברת מושלמת.
19:23אני תמיד היית מסודרת.
19:25הלכה לצבא, לאוניברסיטה, התחתנה,
19:27אבל עכשיו יש לה ילד.
19:28ילדה.
19:29זה לא חשוב.
19:31למה שלא תיקחי דוגמה מדפנה?
19:33למה שלא תעשי כמה דפנה?
19:35דפנה.
19:36את תמיד היית מפונקת.
19:38ידעת הפלא של אימא, רק לרוס.
19:40זה כל מה שידעת.
19:41אף פעם לא סלחת לי על זה שנולדתי.
19:45מה עשיתי עם התאבעת?
19:46תגידי לי, מה עשיתי עם התאבעת?
19:48מאחר אותה, נכון?
19:48אולי תגידי לי מה את עשיתי עם התאבעת?
19:51על מה אתם מדברות?
19:52איזה תאבעת?
19:53אני?
19:53לקחת את התאבעת של אימא?
19:55ומי?
19:55אני?
19:57ומי?
19:57ומי קיבל עונש?
19:59אני?
19:59אתם מתייצד נקייה מכל דבר.
20:02חודש לא יכולתי לצאת מהבית.
20:05לא הלכתי למסיבת ציום עם גדעון רגב!
20:08בגללך פספסתי את גדעון רגב!
20:11מי זה גדעון רגב?
20:12אחד בתיכון שהייתה דלוקה עליו.
20:13אך היום הייתי יכולה להיות נשואה למיליונר, במקום זה אני...
20:17כן דווקא.
20:18לא עכשיו, גדי.
20:20אז איפה אתה באת?
20:22אני לא גנבתי את הטבעת!
20:25עשרים שנה נחלכתי את השם שלי במשפחה בגלל הטבעת הזאת!
20:29תמיד בורחת כשקשה.
20:32זוזי?
20:33לא רוצה, גליה?
20:36אל תקריא לי גליה.
20:38גליה.
20:39גליה.
20:40גליה.
20:42גליה.
20:43תקריא לי גליה.
20:49אז עכשיו זה כאילו שאתן הולכות מכות?
21:07הלו.
21:08היי רבקה, מה נשמע?
21:11בסדר גבור.
21:12כן, בואו.
21:13כן, כן.
21:14שנייה אחת, שנייה.
21:16זה אימא שלך.
21:19אימא שלך בטלפון.
21:21אימא!
21:22דווקא מרביצה לי!
21:24לא נכון, היא התחילה!
21:25לא נכון, היא התחילה!
21:28אימא, תגידי לה...
21:30על מה אנחנו רבות?
21:32אימא?
21:33אימא שלך!
21:34אל תקריאו בו, כן, כאן!
21:35אל תקריאו!
21:35אל תקריאו!
21:37אל תקריאו!
21:38אה...
21:40אה...
21:41אה...
21:43מתי...
21:43אב?
21:45למה לא סיפרתם לנו?!
21:47אתם לא נורמליים!
21:52אבא מצא את התאבעת
21:54לפני חמש שנים
21:56בארגז, במרפסת
21:58בארגז כלים
22:01סליחה
22:02אני מבקשת
22:05סליחה
22:06גליה, סטלה
22:09לא חר
22:10אבל איך אני
22:13איך יכולתי לדעת
22:18נעלה את עצמם בשירותים, כרגיל
22:21אני צריך להכנס לבית שימוז
22:23זה כך הרבה זמן
22:24אז היא יכולה לקחת שעות
22:25מה שעות? אני צריך להכנס עכשיו?
22:29אני צריך להכנס עכשיו?
22:40סטלה!
22:55ידעתי שאתה בעת
22:56בארגז כלים
22:58מה?
23:00את זוכרת הסוכה שהיה בבנה?
23:03הסוכה שלקחנו לפרק ארבע שנים?
23:06אז הוא שלח אותי
23:07להביא פלאיר ואני ראיתי שם את התאבעת
23:09בארגז כלים
23:10אמא כנראה פילה אותה שם
23:11אז למה לא סיפרת?
23:16הייתי מאוהבת בגדעון רגב
23:18לא רציתי שתלכי איתו למסיבה
23:19ידעתי שיהיה שימותך
23:23סליחה
23:25אבל לא כנבתי
23:27סליחה שלא אמרתי
23:30סליחה שאמרתי לכולם שמחרת את הבאת בשביל לקנות סמים
23:35אוי דפנה
23:37סטלה
23:38לא סטלה, גליה
23:39מה?
23:40דברקו אותי מעקת לפני חצי שנה
23:42למה?
23:43אופסו אותי בשקר
23:47תגידי רגע סטלה
23:48אה, גליה, גליה
23:50בקשר לקנובלר
23:52מסריח כמו גביע
23:56פעם מישהו אמר לי שאם רוצים להחריב את העולם תוך 24 שעות
23:59מה שצריך לעשות זה שכל האנשים יגידו רק את האמת
24:02תוך יממט כולם יעריבו מכולם העולם יקרוס
24:05צביות ושקר
24:06במידה הנכונה מקיימים את העולם
24:09האם אין זה כמו כל דבר בחיים.
24:10לא צריך להגזים עם זה
24:14אווו, הנה הפחדן העלוב
24:17אמנט איזה קנובלר אני מצטער באמת עליו
24:20או...
24:21איפה הצחנה?
24:22ויתרתי על זה.
24:24יותר מדי האנשים התלוננו.
24:27נאכרתי?
24:28או, מה הרקשרת?
24:29אבא, מה אתה עושה פה?
24:30אה, בני ביקש ממני שאני יעזור לו עם הבדיחות,
24:33עד שמומי יחזור לעבודה.
24:34איזה יופי, אה?
24:36אב ובנו בצוות הכותבים.
24:3822 בדיחות קטרתי.
24:40כמה אתה?
24:41מה זה הריח הזה?
24:43אה, קנוגלר נתן לי את התאודו הרן שלו.
24:49ושנעבור על החומר.

Recommended