- 4 weeks ago
Category
📺
TVTranscript
00:06יש משפט שאומר אין דבר עומד בפני הרצון
00:10אם אתה באמת מחליט שאתה רוצה משהו מכל הלב
00:14שום דבר לא יעצור אותך
00:16בסוף אתה הופך שמיים וארץ ומשיג אותו
00:32השאלה היא מה קורה כשאנחנו רוצים שני דברים שלא ממש מסתדרים ביחד
00:37בעיה
00:38לפחות רצון אחד התגשם
00:41הסתיימה העונה של הבדרן האנטישמי ההוא בני קנובלר
00:44ויצאנו לחופשה
00:45לפחות אני לא אצטרך לכתוב בדיחות על פרסים לכמה חודשים
00:49זה גם משהו
00:51אוקיי, שתהיה לכולנו חופשה נעימה
00:53אני מאוד לא אתגרגע לאף אחד מכם
01:01מתי אני מתחילה?
01:04איזה יופי
01:06אוקיי
01:07טוב
01:10תודה רבה
01:11באמת תודה, ביי
01:16היי
01:17גדי
01:17תגידי, למה את לא מעלה את הדואר אף פעם?
01:19הדואר הזה שוכב בטבע כבר שבועיים
01:21מה זו תפקיד שלך?
01:22מי אמר?
01:23גבר מוריד את זה ומעלה את הדואר ככה זה בטבע
01:26סעריה, את מתחילה לדבר כמונית
01:27תשתו כבר, התקשרו עכשיו מאור תקשורת
01:30קיבלתי את העבודה
01:31לא
01:32כן, אני מתחילה בחודש אמה מחלקת מחקר ושיווק
01:36איזה כיף דברי, זה יופי, מה זה טוב
01:39תודה
01:39איזה כיף, נו אז אולי אני אצא לחופש ותפרנסי אותנו
01:42כן, בטח אם אנחנו נחיה למשכורת שלי אני צריך לעבור לגור בי אוהל
01:45אה, זה מזכיר לי שביבי מתוכנית לגלדים טיק טק התקשרה
01:48היא ביקשה שתחזור אליה
01:49טיק טק, אין לי כוח לעבודה הזאת
01:51נו מה לעשות אתה בחופש, אנחנו צריכים פה לנסה
01:53איזה סיוט, אני רוצה חופש, נוצא לנוח
01:56בקבר תנוע
01:58איך, מה זה היה?
02:00סליחה, נפלטתי, אני מצברו לך מורה טוב
02:02אני רצה לסופר, ההורים שלך המקסימים מגיעים בשב
02:06אתה קנית עליהם מתנה?
02:08ליום ניסויים ארבעים לא קונים מתנה דפנה
02:10נותנים מדליה אולימפית ומנוי לוליום לכל החיים
02:14זה זה לי טובה, תקנה עליהם מתנה
02:16נה, קנה
02:16יאללה, ביי
02:17ביי
02:18דפנה
02:19כן
02:19אני גאה בך
02:21גם אני גאה אבי
02:23ביי
02:29ביי
02:30שמעת מי נוסע לאודו מחר?
02:32מי?
02:33מיקי ברנשטיינד
02:34מה?
02:35מה שאתה שומע?
02:36כאן הייתי קטיס לאודו, אני נוסע מחר
02:38איץ'יק דנה, איץ'יק דנה
02:40למה שבלת לי?
02:42למה? כי אני יודע שזה משהו שאני מאוד רוצה
02:44ואם הייתי מספר לך שאני נוסע לאודו
02:46תהיית משכנע אותי לא לנסוע, מה אני גם מכיר אותך
02:48אתה בן אדם מאוד מוזר, אתה יודע?
02:50אז מה עכשיו אני צריך גם להתגעגע אליך?
02:51תגידי, לא מעניין אותך לפים לנסוע לארצות רחוקות?
02:55להכיר תרבויות, אקזוטיות, לחוות חוויות, לא מעניין אותך?
02:58לא
02:59אז מה אתה אוהב בחיים? תגיד לי פעם אחת מה אתה אוהב
03:03סופרמאקטים, מסגנים, לינולאום, ניילון, סרטי וידאו, רצוות פרקט, מכשירי חשמל
03:09אתה איש מרתק
03:10פרות!
03:13מה פרות?
03:14אתה הולך לראות המון פרות לראות אותן
03:20כמה זמן תהיה ברפאה?
03:22היי, נו, הנה, אתה רואה, אתה שוב עושה לי את זה.
03:24מה אני עושה לך?
03:25נו, אתה משכנע אותי לא לנסוע לאודו.
03:26אני לא מוכן להשתכנע, אני נוסע לאודו, החלטתי.
03:29אה, סע לאודו, די, סע לאודו.
03:31כמה זמן אתה הולך לעבור את הסיוט הזה?
03:32די, נו, די.
03:34די, נו, סלב.
03:35לא יודע כמה זמן, אני אחזור מתי שבא לי.
03:37ומה עם אורלי זהו, התגברת עליה סופית?
03:39הפטנט זה לא לראות אותו בכלל.
03:41אם אני רק קורא אותה,
03:42אופס, אני מיד מתאה ואז החיים שלי נהרסים.
03:44אם כי אני לעולם לא מפגוש אותו בחורה כמוה.
03:47אתה יודע, לאורלי יש שיתרון אחד ברור ומוחלט
03:52על פני כל בחורה שאי פעם הכרתי.
03:54מה?
03:55היא באופן מוחלט וסופי לא רוצה אותו.
04:01אני לא מאמין.
04:04מה?
04:04קיבלתי מלגת התפנות.
04:06מה זה?
04:07קגן המרקע ישראל.
04:08זה מלגה שנותן תמיכה כספית לאומנים לשנה.
04:12מה אתה אומר?
04:13סטאם, לפני שלושה חודשים שלחתי להם מכתב.
04:16סטאם, בפוקס.
04:17לא אמרתי שתיחסו את זה בכלל.
04:18רגע, וזה מספיק כסף.
04:19תוכלו לחיות מזה שנה שלמה.
04:21לא, אבל דפנה מתחילה לעבוד בחודש הבא.
04:23המשכורת של דפנה, המלגה, קצת מן נצטמצם.
04:26אתה קולט?
04:27לא, לא צריך לכתוב את הסריטים לטיק-טק.
04:29אני לא חוזר לקנובלר.
04:30החיים שלי יסתדרו בשנייה אחת.
04:32תודה, אלוהים.
04:33מה אתה עושה שנה שלמה?
04:35מה זאת אומרת, מה אני אעשה?
04:36כלום.
04:36וואו, אני עמום.
04:38אוי בבוי, קטסטרופה.
04:39מה?
04:40המלגה מותנית ברעיון אישי.
04:42אז מה?
04:42לא קבלתי רעיון אישי, אין לי רעיון אישי.
04:44נו, אז זה עצי כבר רעיון אישי.
04:46מה אתה רוצה ממני?
04:46נוימן, אתה מולחיצ אותי.
04:52אלו?
04:54שלום, זה בקשר לרעיון, למלגה.
04:57גדי נוימן.
05:00מה זאת אומרת?
05:02אבל אני צריך את המלגה עכשיו.
05:05תקשיבי, תקשיבי, שנייה אחת.
05:07נסי לעזור, מה אכפת לה?
05:08תראה, זה שכבץ לי בטבע, לא שמועי?
05:13מה אכפת לך?
05:15תודה רבה לך, תודה.
05:18מה, מה אתה ראה?
05:19היום זה היום האחרון שהם מראיינים.
05:22ולא קבעתי תור מראש.
05:24תודה רבה לך אלוהים.
05:26תשעי, תקבע תור.
05:27אתה חייב להפשיג את זה, תשכנע אותם שזה חשוב לך.
05:30עזוב, עזוב, זה הלך.
05:31הלך, די, פספסתי.
05:33אני הולך לכתוב לטיק-טק.
05:35אלוהים הראה לי את הארץ המובטחת ואמר לי,
05:37לתקנת.
05:42אין לפעה נמצא עכשיו מתנה להורים שלי.
05:44נו, הרזת כבר?
05:46אתה מוכן עם הדרכון וכל זה?
05:48מה?
05:50דרכון.
05:52דרכון?
05:53דרכון?
05:54מין ספרון קטן כזה שהמציאו כדי שתוכל להיכנס ולצאת ממדינות.
05:59מכיר?
05:59אני לא מאמין, הדרכון שלי יצא לאור לי.
06:01מה באמת, הלכתי כך?
06:02לא, אני לא יכול, אמרתי לך אני לא יכול אם אני רואה אותה אני לא נוסע להודו.
06:06איזה שטויות.
06:08אתה יודע מה, אתה תלך.
06:09עזוב אותי בחייך, מה אני?
06:11בבקשה.
06:11בבקשה.
06:12טוב.
06:13יש, תודה רבה.
06:14אלתי גבי.
06:15אני לא אוהב שגברים נוגעים לי.
06:21הלו.
06:23כן ויבי.
06:24כן ויבי.
06:26מה פתאום שני את הסרטים בשבוע?
06:28לא דיברנו על זה.
06:31בסדר, בסדר.
06:33נדבר על זה מחר בפגישה.
06:35יאללה ביי.
06:36ביי.
06:38מה?
06:39איזה סיוט.
06:41טיק טק.
06:59יאללה ביי.
07:00מה אתה עולה?
07:01עם משרדי קרן אמריקה ישראל.
07:02אה?
07:03מה?
07:03בשביל מה?
07:04נתראיין, נקבל את המלגה.
07:05איזה מלגה?
07:05רגע, אמרו לך שזה עבוד, לא?
07:07אני אראה להם מה זה עבוד.
07:08כן, רגע, אבל מה עם הדרקות שלי?
07:10אתה הבטח את השטוטילך לדרקות!
07:21סליחה?
07:22שלום.
07:24את יכולה לעשות לי איזה טובה?
07:29סלום.
07:30סלום, פה זה הטוב ל...
07:31רעיונות למלגה?
07:33כן.
07:34אה?
07:35גדי נוימא?
07:37גרון בלוח?
07:39מה נשמע?
07:41מאז החוג לתיאטרון לא התראינו.
07:43נכון, נכון.
07:45וואלה.
07:46מה נשמע?
07:48צויין.
07:49כתבתי מחזה.
07:50העלו אותו בתיאטרון לסמטר.
07:52אה, יפה, יפה.
07:54אולי רגית?
07:56לא, לא, איך קוראים לו?
07:58המלק.
08:00מה אמרת?
08:02המלק.
08:03המלק.
08:04המלק.
08:04המלק.
08:05המלק.
08:06יש...
08:07יש מחזה עם שם נורא דומה, המלט.
08:10יצא לך לשמוע? לא, לא שמעת.
08:12לא, לא. אצלי זה בכוונה.
08:14אני בניתי את העלילה סביב הרעיון הכללי של המלט.
08:18אבל המחזה שלי עוסק יותר באפוס התנחי בין המאבק ההיסטורי לכיבוש עם,
08:24לבין החובה לקבוע גבולות מוסריים בחברה האוניברסלית.
08:31אהה.
08:33זה ברור, כזה, כאילו האופויסט.
08:37מתי זה עלה?
08:38בשביל שוב.
08:39אה, יופי, יופי.
08:40אה, אתה רוצה לראות את זה?
08:42אה, מחר הצגה האחרונה.
08:46אה, לא יודע, יצא לי.
08:48תגיד, הבאת ההצעה למחזה או לתסריט?
08:52מה?
08:54עבדה, רוצה לדעת מה אתה מתכוון לעשות בשנה הזאת שאתה לא עובד.
08:58אז מה הבאת?
08:59פום!
09:01פום!
09:01פום!
09:03פום!
09:04טעופה!
09:09פום!
09:10מה אתה מביה?
09:13פום!
09:15פום!
09:18פום!
09:20רק מי שכתוב.
09:22הלו?
09:23שלום, האם אני מדבר עם גברת גטניו?
09:27כן.
09:28שלום, אני מדבר מחברת...
09:32דיל זאב.
09:32דיל זאב.
09:34אני שמח לבשר לך שזכית ב-20 קילו
09:38עפקת כביסה של אולטראור.
09:40מה זה?
09:41רצינו לדעת מתי איתי בבית היום.
09:45כדי שנציג החברה שלנו יוכל להביא את הפרס אלייך.
09:49אני נוסעת עכשיו, אני חוזרת רק בעוד יומיים.
09:53תודה, תודה רבה לזמנך וזכרי עם אולטראור החיים יותר נקיים.
10:01וגם הגשתי הצהל להבימא לכתום מחזמר שמבוסס על חייו של חיים יבין.
10:09יופי, שם עוד.
10:12תגיד, מה אתה עושה?
10:14עובד פה ושם.
10:15על מה?
10:16אני כותב מערכונים לבני קנובלר.
10:19אה, ראוי שעושה פרסים.
10:22כן, בדיוק.
10:28תגיד,
10:30את יכול לסדר לי עבודה אצלו?
10:33מי עושה?
10:35נתראה אחר כך.
10:44תגיד, מה מסעת.
10:48תגיד.
10:55תגיד.
10:56תגיד.
11:00תגיד, תגיד.
11:03תגיד.
11:10תודה רבה.
11:33אלו? כן, כן, אני כבר יצאת, אני רק הראתי לא ריץ את הזבל. בסדר, אני כבר, אני מיד, ביי.
12:07הלך עודי.
12:15אלו? גברת נוימן? כן. דפנה נוימן? דפנה נוימן, כן. דוקטור וולף ביקש למסור שתוצאות הבדיקה חיוביות. מה?
12:22הבדיקות שעשית שבוע שעבר הגיעו, ודוקטור וולף ביקש למסור שתוצאות.
12:25זה בטוח? כן, כן, זה בטוח, גברת נוימן. לא, לא, רגע, רגע, זה ממש, ממש בטוח?
12:33כן, גברת נוימן, זה בטוח, ודוקטור וולף רוצה לקבוע לך טוב. לא, זה בטוח נוימן?
12:40ושוב תודה.
12:41אם אתם רוצים כרכתיסים להצגה שלי, אני יכול סביר את זה, כאילו, ו...
12:45אתה בבתו?
12:58קיבלתי את המלגה.
12:59אה, יופיר.
13:00אז נהיה בקשר, בקשר למה שדיברנו.
13:02די, יש שאלה קשר לך.
13:03די, בדיוק.
13:04אוקיי.
13:06סליחה, קראו כבר לאלישה גריינר.
13:08שלום.
13:09שלום.
13:10לא, אלישה גריינר.
13:11לא, גדי נוימן.
13:12גדי נוימן?
13:13אתה בטוח שקבע את הרעיון להיום?
13:15כן.
13:16אז איפה התופל שלך?
13:18אין לי מושג, אני לא יודע, אני קיבלתי את המכתב הזה לפני שבועיים,
13:21וקבעו לי תור לעכשיו.
13:23טוב, שמע.
13:24אני צריך להגיד לך שבמידה ואתה זוכר במלגה,
13:28אתה יודע שאסור לך לעבוד שנה שלמה, זה התנאי.
13:30אה, זה ממש לא קשה לו לעבוד שנה שלמה.
13:32מה, אתה יכול להסתדר רק מהקסף של המלגה?
13:34אה, אסתדר, אשתי מתחילה לעבוד בחודש הבא,
13:37פלוס הכסף של המלגה, המשכורת שלה, אני אסתדר.
13:41יפה. בוא, תספר לנו, מה אתה עושה עכשיו?
13:44אני עובד כתסריטיים.
13:46מה אתה כותב?
13:48אה...
13:48אני מתעסק בעיקר ב...
13:51אז הוא פרסי אומר לבן שלו,
13:52גם פלאפל, גם קין לי, מה אתה חושב? אני מיליונר.
13:57אני מתעסק בעיקר בפולקלור.
14:00אה, איזה מין פולקלור?
14:02אה, הפולקלורה...
14:04אני רוצה להקנות מיליונר שקי.
14:08הפולקלורה...
14:08יש לי פה 70, מספיק?
14:11פרסי.
14:12מעניין, פולקלור פרסי.
14:14אתה בעצמך פרסי בעמוצה?
14:17לא, לא ממש, לא ממש.
14:18אבל הפולקלור הפרסי ריתק אותי כבר מגיל צעיר.
14:22ומאיזה כיוון אתה מתעסק בפולקלור הפרסי?
14:24אני ניסיתי להעביר את המורשת הפרסית בעבודות שלי בדרך ההומור הפרסי.
14:33הומור הפרסי?
14:34כן.
14:34איפה אתה כותב את החומר הזה?
14:37בטלוויזיה.
14:38זה חומר שהופע כבר?
14:40כן.
14:41משהו שראינו?
14:44שם.
14:46באיזה תוכנית?
14:47באיזה תוכנית?
14:49באיזה תוכנית?
14:51אהה.
14:52באיזה תוכנית?
14:56לא, לא, לא.
14:58באיזה תוכנית?
14:59התוכנית של...
15:00קנובלר.
15:02קנובלר?
15:07הבדרן הזה?
15:10כן.
15:12זה אחד אחד כשרן איש.
15:14יהיה שזה עוד בעצ ih.
15:15מה איזה כשרן 0.
15:17מה?
15:18עילה, אתה...
15:19אתה כתבת לו את כל החומר?
15:21זה שמעתי".
15:24מה אתה כשרן איש שזה גדול?
15:26מה?
15:27אתה קיבלת את המלגה!
15:32באמת?
15:35אוכל הדברי כנובלר הגדול.
15:37הכסף הוא של mają!
15:39חיоны שזה לא שלי.
15:40חיון שזה לא שלי!
15:41תודה רבה.
16:11אני מכון גאו משאל, אני עובד בפי למכון ויצמן.
16:16מיקי, זה אתה?
16:19שמולי, תן לי את זה רגע, אני אתחלת בזה.
16:22שלום לך, מדברת ריבקה לוי ממכון גאו משאל.
16:26אנחנו עושים סקר עבור מכון ויצמן בנושא הזיכרון האנושי.
16:31אכפת לך אם נשאל אותך כמה שאלות?
16:33טוב, אבל את ממש נשמעת כמו החבר הקודם שלי.
16:37כן. שאלה ראשונה, האם את עונדת שעון?
16:41כן.
16:42האם את זוכרת בעל פה, בלי להסתכל, מה צבע הרצועה?
16:47שחור.
16:48יפה. שאלה שנייה, האם את זוכרת את המספר האישי שלך בצבא?
16:52שתיים, שלוש, שלוש, שלוש, שתיים, חומי שפה.
16:54כן, יפה, יפה, יפה.
16:55שאלה שלישית, האם את נוהגת לך במפתחות ספר לבית שלך?
17:00כן.
17:02ואם כן, את זוכרת איפה אולי?
17:04אני חושבת שבמדפים ליד הדלט?
17:07ליד הדלט.
17:09איפה BETיו במדפים?
17:11אולי מאחורי הספר הטלפונים.
17:14אין שם ספר טלפונים.
17:15מה?
17:16ואם אין ספר הטלפונים, אז איפה ראית מחפ�ה?
17:20אז אולי מאחורי הווזה, ליד המערכת.
17:23מאחורי... אה, מאחורי לווזה...
17:27אין שם... אין שם...
17:29אני לא שם, אז איפה?
17:32דפנה?
17:34דפנה?
17:35אני במקלחת.
17:37דפנה, את שומעת? את זה ספר לך משהו.
17:39אני לא שומעת, אחר כך.
17:46אה, מה זלתו?
17:48וואי, תודה רבה.
17:50זלתו.
17:51אה, איפה אתה אכלחת?
17:53דפנה במקלחת.
17:55למה, למה איתן לא בא?
17:56איתן לא יכול לבוא.
17:57נו החולה הזו שומר על הילדים, מה אחר?
17:59איזה יופי, באמת לא הייתם צריכים.
18:02יום ניסויים, מה לא היינו צריכים?
18:03זה 40 שנה, זה יותר ממעשר עולם, מה אחר?
18:08מה אני אמרתי?
18:13ואם לא שם, אז אין לו.
18:16היי, איפה.
18:17איפה, איפה.
18:19סליחה על היקום, פשוט גדי
18:21מאוד עזר לי להכין את הארוחה
18:22ולערות את השולחן.
18:23כמו אבא שלו, בחיים לא הרים מאצבע בבען.
18:26מה אני עזיתי עכשיו?
18:27למה את מתחילה כבר? למה?
18:28מה זה כל אדם?
18:29מי הבוק לך?
18:30זה כל אדם.
18:32אה, אה, אימא, אימא, אימא, סליחה.
18:34או, או, או, או, או, מה קרה?
18:35מה קרה? אלו, מה קרה?
18:36רגע, מה יש לכם?
18:38תקשיבו משהו,
18:39רוצה לספר לכם משהו שקרה לי היום.
18:41אבל בואו ניגש קודם לשולחן,
18:42האוכי מתקרב.
18:43בואו.
18:47ואם לא שם, אז איפה?
18:49קודם כל ולפני הכל אני רוצה לברך את אימא ואבא.
18:53רגע.
18:54לרגל...
18:55ארבעים שנה.
18:57כן, אני אבי שליש על התנהגות טובה.
18:59וואו, אתה רוצה שאני אלך? אני אלך.
19:01היי כבר, נו.
19:03תודה על הכל ו...
19:05תמשיכו להיות כמו שאתם.
19:07מזל טוב.
19:09ביי.
19:09ביי.
19:10ביי.
19:11יש בחילה.
19:12את בהיריון או משהו?
19:13נאי את אשתו כבר.
19:15מה יש לך?
19:15אני רק פותר את הפה,
19:16אשר כי שוגרתי את הגרון.
19:18לא, לא, לא.
19:18זה לא היה נזה.
19:20כן, אני בהיריון.
19:23מה אמרת?
19:25מה היא אמרה, שהיא בהיריון?
19:26כן, אמרתי שאני בהיריון.
19:28מה זה, ברצינות?
19:28כן.
19:29אבל את לא נשואה.
19:30אני יודעת שאני לא נשואה, אבא.
19:32לא שמעתי טוב.
19:34מזל טוב, רחלי.
19:35איזה יופי.
19:36מה היא אמרה?
19:38לא שמעתי טוב.
19:39היא אמרה שהיא בהיריון.
19:40היא בהיריון.
19:41את בהיריון?
19:42איך בהיריון?
19:42תגידי לי לאיך תגדלי את הילד לבד, רחלי.
19:45זה מה שמש יש להגיד לי, נכון?
19:46אבל את שאת אומרת שהיא בהיריון,
19:48ומה שמש יש להך להגיד לי,
19:49זה איך אני אגדל את הילד.
19:51רק כבר אמרתי.
19:52היא בסך הכול דואגת לה.
19:53אוי, גמל, מה די באמת?
19:56היא מטי פותחת לכל.
19:57זה לא נכון, א overload TE.
19:59לא, מזל טוב.
20:00קודם כל, מזל טוב.
20:06מי האבא?
20:07נו, באמת. איזה מול שאלה הזאת.
20:10בטח שיש לי מושג מי האבא.
20:11דפנה וגדי אפילו מכירים אותו.
20:13מי ההומו?
20:17אה, לא, מה, אה, בואו, בואו, בטעבון.
20:22לא שמעתי טוב.
20:24מה? מה ימרה?
20:26שאבא הומו?
20:27תודה, גדי.
20:29אתה לא נורא חכן.
20:31מה הוא אמר? לא שמעתי טוב.
20:34הוא אמר שאבא הומו.
20:35נכון מאוד, האבא של הילד שלי הוא הומו.
20:37עכשיו טוב לכם?
20:38חדר, זה לא נורא, זה לא נורא.
20:40זה אבא הומו, זה לא נורא.
20:41מה? זה אומר גם שהילד הומו.
20:44תגידי, ליד החלטת לרוסח את החיים לגמרי?
20:46את רוסת לי את החיים.
20:47עכשיו אמא שנטעם להתאבד, ולמכור את האוטו.
20:50יש לי פתרון.
20:51אבא ואני נתאבד, ואז יהיה יותר טוב לכולם.
20:54למה שאני עדונת! אני לא רוצה להתאבד.
20:56אז נמכור את האוטו.
20:58כל פעם שיש בעיה, היא מוכרת האוטו.
21:00אני אף פעם לא אבנדתי.
21:01אני לא רוצה לשבת פה.
21:03עכשיו הבת שלי, הלא נשואה,
21:06מודיעה לי שהיא בהיריון,
21:07והאבא של הילד הוא הומו.
21:09והיא רוצה שאני אחייך.
21:11אני רוצה ללכת הביתה.
21:13אין, לאן את הולכת?
21:13איך את תלחי הביתה?
21:14מאחר תדע אותו.
21:15בואי לבת.
21:16אתה ראית מה שאתה עשידה.
21:17אני?
21:18כן, אתה.
21:19רחלי, רחלי.
21:21בקיה, בואי נשמי פה.
21:22נעיר, אני רוצה ללכת הביתה.
21:24בקיה, בואי נשמי.
21:25אין, כן, שיהיה פה דממה.
21:26פשוט דממה.
21:28אבא שם.
21:30אימא שמי.
21:32רחלי, דפנה, שבו.
21:34כובנו אינה לחגוג יום ניסויים,
21:36ואנחנו נחגוג יום ניסויים.
21:38אני ודפנה עבדנו מאוד קשה
21:40להכין את הערב.
21:45דפנה עבדה מאוד קשה
21:46להכין את הערב הזה.
21:48אז אנחנו נשב פה ואנחנו נהנה.
21:49מובן?
21:51דימא, רנות.
21:54ואם לא שם, זה איפה.
21:56את יודעת מה,
21:56אז אולי בין הספרים על המדף העליון.
21:58כבר חיפשתי.
21:59זאת אומרת, אם לא שם, זה איפה?
22:01אולי באקוואריון בתוך הטבע.
22:05שמי, אני ממש לא בטוחה,
22:06ואני לא רעה ממהרת,
22:07אז אני לא יודעת.
22:08אולי, אולי, סוף ריזר, אולי,
22:09אה, תודה רבה, לך, שלום.
22:20תגידי מרחלי, מה רבי שמואל?
22:22או, אימא, אני לא מאמינה,
22:23שמואל זה שם כזה מיושן.
22:25למה? לאבא שלי קוראים שמואל, לא?
22:27רגע אחד, רגע אחד, מיתר,
22:29מיתר, חרדון וגיטית,
22:30זה שם יותר טוב.
22:32נרגע, נו.
22:33כן, כן.
22:33או, סוף, סוף.
22:34עכשיו אני רוצה לספר לכם כבר משהו.
22:36נו.
22:37אני קיבלתי היום מכתב,
22:40רגע, שנייה, שנייה,
22:41בואו נעשה סדר.
22:41קודם כל, דפנה,
22:44הגברת דפנה נוימן,
22:45קיבלה היום הצעת עבודה.
22:48וואו.
22:49גברת, גברת, גברת, גברת.
22:53חוץ מזה, שעת.
22:55גדי, גדי, אני אמנם קיבלתי
22:56יום הצעת עבודה,
22:57הצעה מאוד טובה, אבל...
22:59דחיתי אותה.
23:01למה?
23:02כי זה פרויקט,
23:04לעשרה חודשים, ו...
23:05עוזמה?
23:07אני בהיריון.
23:10מה?
23:12אני בהיריון.
23:17את...
23:19דפנה בהיריון.
23:21מה?
23:22מה?
23:23דפנה בהיריון!
23:24מזלתו!
23:26מזלתו!
23:27מזלתו!
23:28מזלתו!
23:29עכשיו אנחנו שתינו בהיריון!
23:31דפנה!
23:32איזה יום!
23:34מזלתו!
23:35אוי!
23:36אוי!
23:38מזלתו!
23:39מה זה היה המכתב שדיברת עליו קודם?
23:41אה...
23:42סתם, שום דבר זה.
23:44אני מתחיל לעבוד בטיק-טק.
23:50מסתבר שכן יש דבר עומד בפני הרצון.
23:53רצון אחר.
23:54התפללת על שני דברים, קיבלת אחד.
23:56לפעמים אתה צריך לוותר על השני.
23:58קשה, אבל אין מה לעשות.
24:04אני הולך להיות אבא.
24:10חנו, איזה סיוט עברתי, זה לא יום...
24:12אוי, סליחה.
24:13בואו בואו בואו בואו.
24:14קניס, קניס!
24:16שב איתנו, תוכל ובואו.
24:18שבים.
24:18בואו אני אספר לך פתיחה.
24:19תרצה לאכול משהו?
24:20כן, תודה תודה.
24:21יש מה, יורי?
24:22תועכשיו מאיר, רגע חד.
24:23נוינן, מה עם המלגה בסוף?
24:25איזה מלגה?
24:26זה כבר לא משנה.
24:27דפנה בהיריון.
24:28מה?
24:28מה?
24:29הוענה דפנה, מזל טוב.
24:31גם אני בהיריון, מיקי.
24:32גם את בהיריון.
24:33דפנה לי.
24:34מזל טוב.
24:35ואני נוסע מחר לאודו.
24:37הדרקון הזה מוכיח שכל דבר שרוצים אפשר להשיג בסוף.
24:42כמו שאומרים, אין דבר שעומד בפני הרצון.
24:44חוץ מהטמטום.
24:46זה הדרקון של אורלי.
25:00תודה רבה.