Skip to playerSkip to main content
  • 9 minutes ago
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1G7k7fk8Kp9jh7mKwHqvsig7Z0gdd4nIG/
לכל השיעורים בנושא אליו ולא למידותיו | הרב מאיר מועלם
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1Y6_17KGDTuV3VHgJeZkqmL5hvTzAxFIK/

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=pmzgh7hZKB0

Category

📚
Learning
Transcript
00:06שלום לכולם, אנחנו ממשיכים אליו ולא למידותיו
00:10בשביל 28
00:12אנחנו עדיין מסכמים
00:15למעשה את הדיבור שדיברנו
00:18על יציאה של ההורות מהכוח אל הפועל
00:21שזה למעשה תכלית עבודתו
00:26של היהודי
00:30ותכלית עבודתו של המכוון
00:33אבל כעניין הוא שהמכוון
00:36גם אדם שהוא לא מכוון
00:39הוא בסופו של דבר צריך לכוון
00:41זאת אומרת, גם אדם שלא יודע הכוונות
00:45הוא צריך ללמוד ולדעת
00:47שכל דבר שהוא עושה בעולם הזה
00:51כל יהודי כמובן
00:53שעושה בעולם הזה
00:57אז הוא גורם להורות העליונים לפעול
01:00אבל באמת זה נעשה בכל דבר ודבר
01:05קשה מאוד
01:07אני רואה בזה יותר מבחן של אמונה
01:09להאמין שכל דבר שאתה עושה
01:12כל נשימה, כל עניין, כל מחשבה, כל דיבור
01:14ממש כל דבר ודבר שאתה עושה
01:17הוא גורם לפעולה למעלה לעשות
01:20זאת אומרת, קשה לבן אדם לחיות ככה
01:23קשה לו לחיות ככה מבחינת המעמד שלו
01:27לא כל אחד הוא במעמד
01:28רוחני כזה חזק
01:31ושליטה כזאת עליונה
01:32שהוא באמת יכול
01:34לנהל את החיים שלו ככה
01:38לכן, יותר פשוט
01:40לעשות את זה בתוך תפילת 18
01:42גם אז
01:43לא בכל התפילה
01:45או בקריאת שמעה
01:47זה לא דבר פשוט
01:49כי זה מעמד רוחני מאוד גבוה
01:51ובגלל זה
01:53לא כל אחד יכול לצליח
01:55זה עבודה של שנים
01:56באמת עבודה של שנים
01:58זה ניסיון
01:59שאתה קונה בו כל פעם
02:01יותר ויותר ניסיון
02:03יותר ויותר ניסיון
02:04בזה שאתה מתנסה בזה ובחא את זה
02:06אבל זה עבודה של הרבה שנים
02:08והרבה עומק
02:09והרבה התבוננות
02:11הרמב״ם, כשמדבר על זה
02:13למרות שהרמב״ם
02:14הוא לא דבר כמו שקבלה
02:17אבל הוא בסופו של דבר
02:19מכוון אותנו לדברים
02:20מאוד דומים על קבלה
02:21אז הוא מרכז אותנו דווקא
02:26בקריאת שמעה
02:27בפסוק הראשון של קריאת שמעה
02:29כמו שאנחנו התרכזנו גם בפסוק הזה
02:33אנחנו התרכזנו רק במילה אחד
02:36אבל יש גם התרגס בכל הפסוק
02:41וברכת אבות ברכה ראשונה
02:42והלשון שלו זה אם תתמיד באיזה שנים
02:45אחרי שהדמדת באיזה שנים והתחלת לקנות את המציאות הזאת של ההתבוננות
02:51באחד בברכת אבות, אז תעבור לשער הברכות
02:55זה לא רחוק כמה שאנחנו אומרים דרך אגב מהרמב״ם
03:01אבל הכיוון של הרמב״ם זה לא משה כוונות
03:04כי הוא לא מדבר שם על המעצילות ועל המבריאה
03:06הוא מדבר כנגד שלילת התארים
03:10זאת אומרת דווקא כנגד המציאות שלא ממש
03:15השלילה של התארים עצמם, ראשי דיברנו בשיעורים הראשונים
03:19אז המהלך של הרמב״ם זה כנגד זה ממש, זה מאוד חזק
03:24רוחוק מקבלה, רק אין את הכוונות
03:26וחמיק הזה תורש שהוא אומר שנים
03:29הוא לא אומרת, יש לי תרגל חודש חודשיים תעבור למשהו אחר
03:32אני אומרת למה כי זה עניין של השגה
03:36ועניין של השגה זה דבר שקונים אותו בתוכך
03:40אם קנית או לא קנית, כל אחד לפי הזמן והיכולת שלו
03:46וההרגל שלו להבין מה זה יותר ויותר בעולם הזה
03:49מה זה רוחני ומה זה גשמי
03:53וגם כשהוא מסתכל על ה... ואנחנו נראים אני מדבר עכשיו על העולם הזה
03:57וגם כשהוא מסתכל על העולם הזה איך אני מוציא את המופשט
04:02ואת השכלי ואת הרוחני ממה שאני רואה
04:05לעומת מה שאני מדמיין
04:07זאת אומרת, זו פעילות ברמב״ם וגם בקבלה זה פעילות כזאת
04:12זו פעילות שהיא... קבלה של הקדמונית יותר, לפני הארי
04:18זו פעילות שהיא מתעסקת מאוד מאוד חזק
04:21בסופו שלו בהשגה של האדם
04:24והדבר הזה יותר ויותר חי אצלו
04:28זה עבודה מתמדת, אמיתית
04:31אמיתית ממש
04:33להסתכל על... הלך על בין אדם אחר ולראות את זה
04:36להסתכל על עץ ולראות את זה
04:38להסתכל על כל דבר בעולם ולראות את ה...
04:42לנסות להוציא את המציאות הרוחנית
04:45או להבדיל בין המופשט למוגשם
04:49וזה למעשה... שאדם קונה את זה ומתרגל את זה
04:53לאט עוד מתחיל להבין את זה
04:55מה ההבדה בין המופשט למוגשם
04:58בדברים שהוא פוגש בתוך ההכרה שלו
05:01אני לא יודע במחשבה, המחשבה מרושה יותר מופשטת
05:03אבל גם המחשבה יש לך דמיון
05:06ויש לך את המחשבה עצמה
05:07המחשבה עצמה מופשטת והדמיון שנלווה עליהו יחסית
05:12נקרא מוגשם
05:12כי הדמיון תמיד מתעסק בדברים שהוא קיבל מאחושים
05:17שתמש בהם
05:19ומה שקיבלנו מאחושים זה מוגשם
05:20אז העבודה הזאת היא למעשה עבודה שנקראת
05:24התפשטות הגשמיות
05:25שבהתפשטות הגשמיות
05:28זה לא העבודה... זה לא ה-C של העבודה שלנו
05:32זה כמו תנאי להתחיל את העבודה הזאת
05:36זאת אומרת זה להתחיל להבין, לראות את המופשט
05:40מן המוגשם
05:40אז שאדם מתחיל לקנות שמציאות מסוב� meglio את זה
05:43לראות את הרג בצורה מופשטת
05:45שזה כולה רוחנית
05:46כנראה, כאילו, הכוונה היא שאנחנו
05:48מוציאים את הפשוט
05:50מופשת מבחינת פשוט
05:52מוציאים את הפשוט, את השכלי
05:55שהוא רק עצורה
05:57ללא החומר
05:58מתוך הסובבים אותנו
06:00במחשבה, ואז קונים
06:03את המציאות המחשבתית
06:05הסובבת אותנו
06:06מאשר, בתוך המציאות
06:09החומרית הנראית
06:10אנחנו דיברנו על זה פעם
06:12אנחנו אמרנו שאולי נעשה עוד
06:14כמה שיעורים ננסות להתחיל
06:16לחוות את זה, זה עוד אומרת, זה לא משהו
06:18שצריך להגיד, אה», הבנתי, זה לא
06:20ככה עובד, זה לא הבנה, זה פשוט
06:22להתחיל לראות את זה, כי להתחיל לעשות את זה
06:24ולהתחיל לראות את ההבדלים
06:26בין חוש לחוש, בין
06:28מחשבה לחוש, בין
06:30חוש לגשם
06:32מתחיל להבין מה זה בכלל גשם
06:34אחת הבעיות
06:36בתפיסה
06:38של היום, שהיום
06:39התפיסה היא מוא מאוד מוקשמת
06:42לכולם
06:43חזק מאוד, חזקה מאוד
06:45וגם הריבוי של הפיתויים שיש ברחובות ובעלונים ובכל מקום
06:56הם מאוד מאוד מקשימים את המחשבה, מאוד
06:59גם המכשירים האלה שהולכים איתם הם מאוד מאוד מקשימים את המחשבה, מאוד
07:06וככל שהמכשירים האלה יהיו יותר ויותר משוכללים
07:10ויוכלו לעשות דברים יותר ויותר שקרובים למציאות שלנו
07:14מצד אחד זה יראה לנו, יראה לבן אדם
07:17שמסתכל עליהם שאנחנו יותר ויותר מתקרבים למציאות רוחנית
07:21הנה, שמה, זה משהו רוחני, אני לוחץ פה, זה מופיע בהצטברית
07:25זה נראה ממש כאילו בלעני אמיתי, שמה, זה ממש אמיתי כבר
07:29ככל שזה יותר ככה, יהיה לזה שתי צדדים
07:32מצד אחד זה יותר יקשים את המחשבה
07:35זה נראה שזה יותר עושה את הרוחנית
07:38אלה אם כן אדם בדרך לקרוא את הדברים האלה נכון
07:40ואז הוא יכול להפוך את זה, להסתכל על זה רוחני
07:42אבל הוא לא צריך את הרוחני בשביל העם
07:44את המחשב בשביל להגיע לרוחני
07:46רוחני זה משהו בפנים שהוא צריך לעבוד עליו
07:48אבל זה למעשה יהיה טוב יותר
07:50יגשים את המחשבה והוא נדבר בהזדמנות למה
07:53מה זה בכלל
07:54עושה למחשבה שרואים
07:56שאני רואה אותך בתמונה
07:59מה זה עושה למחשבה שלי
08:01למה זה עושה את זה טוב לשמי
08:02שאני רואה אותך בתמונה
08:05כי זה כאילו
08:07היתק של היתק
08:08חיצוני לחיצוני
08:11ואז אני לא מחפש את
08:12הפנימי אצלך
08:14אז בגלל שהיום המחשבה היא באופן עקרונית מאוד מוקשמת
08:17בגלל הסובב אותנו
08:19אז קשה למדם לעשות את זה
08:21אבל אמרנו את זה בעבר
08:23שזה למעשה התנאי
08:25הראשוני והבסיסי ביותר
08:27כמו שאומר הרב יצחק דמי נאקו
08:30עליו השלום
08:32התחילת הכל בהתבודדות
08:35ובדווקות והכל
08:36זה להפשיט להיות כל הזמן נפש
08:38לתפוס עצמו כנסש
08:40ולא כגוף
08:42וזה אתפשוט הגשמיות
08:43בסופו של דבר
08:44רק אני אומר 100 rzeczy
08:46זה לא דבר מדומיין
08:49זה לא מדומיין וזה לא אור שבא
08:51מה ששמעים
08:53אור זה עדיין דבר גשמי
08:57והתפשוט הגשמיות זה לא גשמי
08:59אז זה לא זה
09:02כמובן שיש
09:03יש משהו באור
09:04שיש להתפשוט לגשמיות
09:06אור מתחזק
09:08הוא רואים אור חזק יותר
09:10כאילו אור עצמו מתחזק
09:11כנראה בגלל שהשכל
09:12הוא עובד יותר חד
09:14אז הוא תופס את הצברים
09:15בצורה התחיות הפנימית
09:16זה גם משנה משהו באור
09:18יש בזה הסבר למה
09:20עשינו זה פעם שיעור
09:21בצלם של המחשבה
09:23יש למחשבה לבוש
09:26לנפש
09:27לנשמה יש לבוש
09:28וזה לבוש יותר מאיר
09:30וזה גורם לאור המוחש
09:32להיות חזק
09:33יש מכתם מעבל שם טוב
09:37שהוא כותב
09:42לקרוא משפחה שלו
09:46איך להגיע לדביקות
09:48איך הוא ידווג בשם
09:51והשם יהיה איתו
09:52אז הוא כותב ככה
09:54זה קטע קטן אבל יש בו
09:56חזקת מה שאמרנו קודם
09:57הוא אומר
09:59אך זאת אני מודיעך
10:00והשם יהיה באזריך
10:03לנוכח השם דרכך
10:05ועל יליזו
10:07זאת אומרת על יליזו
10:08הדברים האלה הם מעיניך
10:09ממחשבתך
10:10מה שאני אומר להגיד לך
10:11הוא בפרט בארץ הקדושה
10:13זאת אומרת הדברים האלה
10:15צריכים לחול בכל מקום
10:16אבל כל שכן
10:18בארץ ישראל
10:20למה בארץ ישראל
10:22האווירה של ארץ ישראל מחכים
10:23ופה הכוח הרוחני
10:26עובר את החזק
10:27מכל מקום אחר בעולם
10:31וזה דבר אמיתי
10:34בעת תפילתך ולימודיך
10:36וכל דיבור
10:39ודיבור
10:40זאת אומרת
10:42זה כל העולם יכול לקרוא
10:44אבל כל שכן בארץ ישראל
10:45וכל שכן שתעשה את זה בתוך התפילה והלימוד
10:50וכל דיבור ודיבור מוצא ספתיך
10:53תכוון להיחל את השם
10:55עכשיו איך אפשר להיחל את השם בכל דיבור ודיבור
10:58אז הוא אומר ככה
11:00וזה מתחבר למה שאמרנו עד עכשיו
11:02כי אנחנו אמרנו
11:03שמה זה שם השם
11:06אמרנו שם השם
11:08זה יסוד הפעולות כולם
11:11ועצמותו התברך אין לו שום פעולה
11:15זה למעשה המינים האלה שאמרנו עכשיו
11:19זה נראה לי כל הקבלה ממש
11:21כאילו ממש
11:23ברמה הכללית ביותר
11:25זה מכיל את כל העניין
11:27הוא אין לו שום פעולה
11:28הכוונה שאנחנו אין לו שום פעולה
11:31אין לו שום פעולה פרטית שהוא עושה
11:34אלא יש רק את מציאותו
11:37קיומו, עצמותו
11:38אבל מזה
11:40אבל בשבילנו
11:41הכל שם זה פעולה מוחלטת
11:43לכן כל גילוי שלו נקרא פעילות
11:46כל גילוי נקרא פעולה
11:49אבל זה לא שיש לו פעולה
11:51לא שהוא עכשיו עושה פעולה כזאת או כזאת
11:53אלא אנחנו תופסים את גילוי מסוים
11:55ועוד גילוי מסוים ועוד גילוי מסוים
11:56ועוד גילוי מסוים
11:57ותוך פעילות, פעילות, פעילות
11:58ואז אנחנו כאילו גורמים לפעולה הזאת
12:00להיות בגלל התפיסה שלנו
12:03שיוצרת כאין גדר
12:05כאין כלי
12:06אז היא גורמת לפעולה הזאת
12:09שהיא אצלו לא נקראת פעולה
12:11אצלו נקראת
12:13עצמותו שאנחנו לא מבינים את זה
12:15היא גורמת למציאות הזאת להתגלות כפעולה בתוך העולם,
12:20ואז בגלל שאנחנו מפרידים אותה, כויכול משאר הפעולות,
12:24אז ההפרדה הזאת היא גורמת לכאילו להיות עכשיו בעלת גילוי שלם מלא בפני עצמה,
12:31וזה נקרא שהיא כאילו יוצאת עכשיו מהכל כך לפועל.
12:34עכשיו למה זה נקרא שהיא יוצאת מהכל כך לפועל?
12:36כי ככל שאני יותר ויותר מגלה את הפעולה הזאת על ידי המעשים שלי,
12:40המחשבות שלי, הדיבור שלי, ומת primarily יותר,
12:43אז אני כאילו גורם לה להתגלות יותר ויותר
12:47אז אם הייתה בהתחלה ברמה הבסיסית
12:50הרקדוש ברוך הוא גילה אותה מעט
12:52אני על ידי עבודת השם שלי
12:55אני יוצר כלים
12:57ברבדים
12:58בהמון סוגים רבדים
13:00ואני מגלה אותה יותר ויותר
13:02ואז היא כאילו מתגלה יותר ויותר
13:04ויוצאת יותר ויותר מהכוח אל הפועל
13:06בתוך העולם
13:08על ידי שאני למעשה מה שאני בסך הכל עושה
13:11יותר ויותר מגלה את המציאות
13:13שלה
13:14אבל למה אני לא צריך לגול אותה ממש
13:16אבל אצלו זה הוא
13:18ואצלו זה לא נקרא שהיא פעולה בפני עצמם בכלל
13:21זה לא נקרא אפילו פעולה
13:22אבל אצלנו זה נקרא ככה
13:24עכשיו היסוד הפעולות כולם זה שם הוואה ברוך הוא
13:27למה? כי שם הוואה ברוך הוא
13:29זה המציאות
13:31שמגלה לנו
13:32אחדות בכל
13:35הפעולות שאני יכול לגלות ממנו
13:37התברך, לא רק אני, כל העולמות כולם
13:39אז אם אנחנו ניקח את כל
13:41הפעולות שאפשר לגלות ממנו התברך
13:42בסופו של דבר הם נמצאים בצורה מסודרת
13:45בצורה מדורגת
13:47לכל אחד יש את המקום, תפקיד ואת הסוד שלה
13:49בטוח שם הוויה ברוך הוא
13:51אז זה ששם הוויה ברוך הוא למעשה
13:53זה הגילוי השלם
13:55שלנו אותו
13:57ולכן זה כאילו נקרא שם העצם
13:59כי אנחנו כשאנחנו מתייחסים אליו
14:01התברך זה מה שמתגלה
14:02כי זה מכיל הכל
14:04זה כמו שכאילו אני יכול להגיד
14:06אני יכול להגיד לך כל מיני דברים
14:07אתה כזה וכזה וכזה וכזה
14:10גילי נתאר למישהו
14:11אבל יש לי משהו שכאילו בסופו של
14:14מתכוון עד驚 שמכיל את הכל בתוך זה
14:17אבל למרות זה אני עדיין לא מכיר את הנשמה שלך
14:19אני רק מכיר אותך עדיין
14:21מגילוי הפעולות שלך
14:22תמיד אני אגיע לך את מגילוי של החיציניות שלך
14:24לך שלה פעולות שלךышami שאתה מגיב
14:26ושאתה נדבר וקודסści בזה
14:27אבל עדיין זה כאילו מכל אותנו
14:29מכיוון אותנו למציאות של כלפיו
14:32כי זה מכיל את כל такие פחינות
14:34בבת אחת
14:34בגלל זה אני קראו לך בשם מסוים
14:36כי השם הזה מכיל את הכל
14:39אותו דבר גם פה
14:40ה'זה מכיל את הכל כלפיו
14:41אז כל הגילויים שאפשרים מצידי כלפיו
14:44למעשה, ייצא 60' ברוך הוא
14:46זה בשבילי הוא
14:47לא שזה באמת הוא, בשבילי זה הוא
14:50זאת אומרת בשבילי זה המצאות
14:52שאני, הרי למה
14:53יש learner גילוי הפעולות האלה דווקא
14:55בגלל שהצורת האדם
14:57שהיא לא רק אני, היא כל צורת אדם
14:59וכל עולמון שמתחברים להיות מציאות אחת
15:02רק יציא זה קטן
15:03ולמעלה זה גדול, אבל בבחינת האיכות
15:06לא בבחינת האיכות, בבחינת האיכות ברור
15:07שלא מה נזה יותר, מבחינת הצורה
15:09אנחנו אותו צורה, מבחינת הגילוי
15:12אנחנו בעלי אותו גילוי, רק לא באותה אוכות
15:13ולא באותה עוצמה, אבל כולנו זה
15:15אדם, כל מקום זה אדם, ולכן כל
15:17מקום זה יהיה תמיד חוכמה, בינה, דעת, חסק
15:19גבוהה, תפארת, נצח עוד יסוד
15:21זאת אומרת, המציאות תהיה אותו מציאות של גילוי
15:23אבל לא באותה עוצמה
15:25לא באותו דרגה, לא באותה
15:27רוחניות, וכך הלאה, אבל
15:29באותה צורה, ולכן
15:32אנחנו מתחברים להיות כמו
15:33אדם אחד, כבר דיברנו על זה, שאנחנו מוצאים את זה
15:35מכוח לא פועל, אז יוצא
15:37שלמעשה, זה
15:39המציאות הזאת שנקראת שם הוואה ברוך הוא
15:42למעשה זה, באיזשהו מקום
15:44זה הצורה שלי
15:47בתור אדם
15:47כי ככה אני יכול להשיג אותו
15:50זאת אומרת, אני, הצורה שלי
15:52היא בסופו של דבר
15:53הסיבה שאני משיג את שם הוואה ברוך הוא ממנו
15:56אם הייתי צורה אחרת
15:58אם כל עולמות יהיו בעלי צורה אחרת
16:00לגמרי, שאני לא חשדתי לה
16:01אפילו הקדוש ברוך הוא היה בורד משהו אחר לגמרי
16:04ומגלים שם אחר
16:06זאת אומרת, זה בסופו של דבר
16:07צורת שם הוואה ברוך הוא מגלה אותי
16:09או לא רק אותי
16:10את כל ההיקף שסובב אותי
16:12מכי, פנימי, הכל זה מגלה
16:14למה? כי זה מגלה את ההיקף
16:18השלם של גילוי
16:19שלא התברך בצורה שנקראת אדם
16:22מצד שני
16:23זה לא באמת צורת האדם שם הוואה ברוך הוא
16:25כי זה צורה שלנו
16:26שאנחנו תופסים כלפיו
16:28אז יש פה בשם הוואה formidable
16:29שתי הבחינות
16:30יש את הבחינה שזה בא
16:32שמה שאנחנו תופסים כלפיו
16:33ויש את הבחינה שיד Austrianזה
16:34בא בצורת המחשבה שלנו.
16:36אז כי מה שאני תפס כלפיו זה בית אמיתי.
16:38זה לא שאני לא תפס משהו שלו אמיתי.
16:40כלפיו. אבל זה עדיין
16:42בא בדרך הסינון הזה בתוך ההגדרה
16:44הזה, בתוך הגדר הזה שלי.
16:46ואז יוצא שהשם הברוחו זה מכיל את שתי ענים ביחד.
16:49אז יוצא
16:50שכל הדיבור
16:52השלם הזה שאני מדבר עליו התברך,
16:54הוא נכנס בתוך השם הברוחו.
16:56ושם הברוחו כדי שהוא יגיע
16:58כדי שהוא יגיע לצורתו השלמה
17:00אז הוא צריך לתפשט בכל
17:01כל העולמות עד אליי. ואנחנו יודעים
17:04דיברנו על זה גם פה קצת
17:06שיש את זה גם באובי וגם ברוחו
17:07בצורה יותר ויותר שלמה
17:10ככל שלומדים יותר ויותר קבלה
17:11ונכנסים מבנים יותר ויותר דקים
17:14כמו בתורת חכם
17:16וברשש. אז מבינים
17:17עד כמה המציאות ששם הברוחו
17:19הוא אדירה. כמה זה מקיף
17:22באמת זה לא איזשהו שם מסוים
17:24זה משהו רחב מאוד
17:26עצום מאוד באובי באורך
17:27ומכיל את כל הפרטים בתוכו.
17:29וזה בסופו של דבר
17:32מה שהמכוון צריך להגיע
17:33שהוא בסופו של דבר
17:34צריך לחוון לשם הברוחו
17:36כמו שאומר הרב יצחק דמי נאקו
17:40תתבונן בעיני סך לך
17:41בשם הברוחו
17:42ותתחבר
17:44עם מחשבתך
17:45כאילו עם משהו שפנימי יותר
17:47למציאות של ההתבוננות הזאת
17:49בוא יתברח
17:50כאילו אני מחוון אליו
17:51אבל אני יודע שאני לא יכול לחוון אליו
17:53כי אין דבר כזה באמת אליו
17:54כמו שאני חושב
17:55אני חייב לעבור דרך הדבר הזה
17:57שאני חייב להתחוון רק לשם הברוחו
17:59בגלל שבו אין לי הבנה איך לעשות את זה
18:02כי אין מציאות של אתה
18:04מה שאני מדבר עליו
18:05הכל זה הוא
18:06אין מציאות של ברוך
18:08הכל הוא
18:08אין מציאות של חכם
18:10הכל זה הוא
18:10אני לא יכול להגיע את המשפטים
18:12שאני חושב אותם
18:13מבין אותם
18:14אבל בשם הברוחו אני כן יכול
18:16ואז זה כאילו נותן לי פתח
18:17נותן לי דרך
18:19לפנות אליו
18:20למרות שאני יודע
18:21שזה הפנייה שלי אליו
18:23בגלל שאני בנוי ככה
18:28עכשיו אז הוא אומר
18:29שאתה צריך לתבונן בזה ולכוון
18:32כלפיו למעלה
18:32עכשיו אנחנו רוצים להבין
18:35איך אנחנו עושים את זה
18:36הוא המעשה את זה בכל דבר
18:38עכשיו אתה צריך להבין בזה
18:40שלמעשה זה יוצא את הכוונה
18:42כשאנחנו מסתכלים בסידור
18:44אנחנו רואים המון המון הוויות
18:46לפעמים זה לא מובן
18:47למה בספירה הזאת
18:48למה מחסים כזה הרבה הוויות בהמשכה אחת
18:51עכשיו יש אקשים אחת זה מי למעלה עד למטה אותו דבר
18:54למרשיISHAנו לתורת חכם
18:55זה באמת כל בחינה היא באובי
18:58באמת כל הוויה שאנחנו רואים
18:59הס explicitly זה מי למעלה עד למטה
19:02אז באמת כל המשכה
19:04שאני רואה זה המשכה שלמה
19:06של אקווה ביעל שלם
19:07כל הוויה שאני רואה בסידור
19:10אמנם קשה לתפוס
19:12אני חושב דבר כזה במחשבה
19:13אבל זה האמת
19:14שם הברוכו זה למעשה
19:16גילוי של כל הפעולות כולם
19:19במציאות אחת
19:21ולכן כל מציאות פרטית
19:23ובסופו שלה יש לתה היבט שלה
19:25בכל העולמות כולם
19:26ככה מסביר התורת חכם
19:29עכשיו
19:30איך אני עושה את זה בכל נקודה ונקודה
19:33אני רוצה לסביר רק למה זה ניקר עיקר הכוונה
19:35כי באמת אומרת התורת חכם
19:38אי אפשר לכוון את הכוונה האמיתית
19:40אי אפשר לכוון אותה
19:42כי הכוונה האמיתית
19:43היא מכילה בתוכה
19:46המון בחינות של額 וביע
19:48ואי אפשר לכוון אפילו רק בבי אחד
19:51מובקמות
19:52הדבר היחידי שאני יכול להבין
19:53זה שזה מתפשט בכל העולמות
19:55עם כל הידע וההבנה שהבנתי עד היום
19:58אז אני יותר מתחבר למציאות הזאת
20:01מאשר מכוון אותה במחשבה
20:03כי אי אפשר לכוון מחשב
20:05משהו שהוא מתחלק להנקץ
20:07אי אפשר, גם אין לך זמן
20:09אבל אתה צריך להתחבר למציאות הזאת
20:11שכל מה שאני יודע
20:12עם כל הפרטים, עם כל הלבושים, עם כל העניינים כולם
20:15חלים בזמן שאני אמר את הטבע הזאת
20:18והם חלים עכשיו
20:20ואני מתחבר
20:21ולמעשה אני חייב להיות באיזשהו מקום מבוטל
20:24להפך ולא בעל מחשבה ממש
20:26מבוטל למציאות של הידע הזה
20:29כדי שאני בסופו שלו
20:30יוכל להתחבר אליו
20:32ולדע שזה מתפשט בכל
20:34הבחינות האדירות האלה
20:36שיש ממנו אליו
20:38אליי וממני אליו
20:39במן וממד
20:40ואז יוצא שהדבר היחידי
20:43שאני באמת יכול לכוון בו
20:47זה שם הבא ברוך הוא
20:48כי שם הבא ברוך הוא
20:50זה בסופו של דבר מכיל בתוכו
20:53אחרי שאני הבנתי
20:54את ההיקף הגדול שיש בתוכו
20:56אני הבנתי את העולמות ואת הספירות
20:58ואת המה ובין
20:59כי כל הלימוד של הקבלה
21:02הוא צריך לתרכז בשם הבא ברוך הוא
21:05אתה צריך לדעת את זה
21:06כל מה שאנחנו עושים, כל מה שאנחנו חושבים
21:08צריך בסופו של דעת איפה זה נכנס בתוך השם הזה
21:11ואז שאני מבין את זה
21:12אני חושב על שימה וברוכה,
21:15אז אני מבין איך זה בסופו של דבר
21:19מתפשט בכל העולמות.
21:20ברמה הכי
21:23גדולה שאני יכול להבין.
21:24איתן עם כל דבר אחר.
21:26ואז יוצא שבכל נקודה ונקודה
21:28באמת זה שימה וברוכה.
21:31אבל בכל נקודה ונקודה
21:32גם יש את העניין שלו.
21:34אני אומר, שאני אומר את המילה אתה,
21:35יש לו את המשמעות הפנימית שלו.
21:38שאני אומר את המילה ברוך,
21:39יש משמעות אחרת.
21:41וייקר יוצא בזה.
21:42אבל שאתה מוסיף לנו עוד דבר.
21:44הוא אומר לנו שבכל דיבור ודיבור
21:46אנחנו צריכים לחשוב על החיבור הזה
21:50שנמצא בינינו לבינו ידברך.
21:52והוא אומר ככה.
21:54הוא בפרט בארץ הקדושה,
21:56אבל לא רק.
21:57משמע שגם בחוץ לארץ אפשר לעשות את זה.
21:59אבל כנראה בארץ הקודש,
22:01מי שחש את זה,
22:03אני מרגיש את זה,
22:04שבחוץ לארץ ממש כבלתי אפשרי.
22:07המציאות, אבל זה אפשרי,
22:09כי רואים שהקדושים האלה פעלו שם.
22:11אבל איימא להשוות את המציאות של ארץ הקודש
22:14למציאות שלהם.
22:15הכוח של הקדושה פה
22:17הוא הרבה יותר חזק.
22:19הכוח של אותו מה שם הוא גדול.
22:21אז קשה מאוד במציאות שם
22:24באמת להיות רוחני במובן אמיתי.
22:27קשה מאוד.
22:28המציאות שם,
22:29לא רק בכוונה עצמה,
22:31גם בהתבינות הפשוטה.
22:33גם במציאות החיים פשוטים.
22:35יש משהו שם,
22:36יש משהו רוחני שיורד מהיהודי
22:38ברגע שהוא מגיע לחוץ לארץ.
22:42רק הוא מגיע מעל שמי ארץ ישראל במטוס,
22:44הוא כבר מתחיל להרגיש משהו פתאום מתאורר אצלו.
22:47זה משהו קטן שמתאורר אצלו,
22:49הוא לא מבין מה זה.
22:50היתרות הזאת זה רוחניות שהוא מקבל.
22:54אני הכרתי איזה אחד
22:55שהוא גם התחזק מאוד,
22:56חזר פולבות שום הזה.
22:57היה בכיוון השני לגמרי.
22:59אבל אני אמרתי לו,
23:00כשאתה באת לארץ ישראל,
23:02הרגשת משהו,
23:02אומר לי, כן, אני לא יודע,
23:03אני רק מגיע לזה,
23:05בא לרדת,
23:05אני מרגיש משהו אחר לגמרי.
23:07כאילו,
23:07משהו בעולם פתאום משתנה קצת.
23:10המשתנה הזה זה רוחני.
23:12זה הדבר שצריכים להתחיל לראות,
23:14שאמרתי מופשט.
23:16משהו אחר,
23:17אבל זה אותו דבר.
23:17אני רואה אדמה,
23:18אני רואה שמיים,
23:19אבל משהו אחר.
23:20משהו כאילו נכנסתי לתוך הראש פתאום,
23:22אני לא יודע מה זה.
23:23איזה משהו שאני לא רואה אותו,
23:24אבל אני מרגיש אותו.
23:26המציאות הזאת זה סוג,
23:27זה תוספת רוחנית שאדם מקבל.
23:29בחוץ לארץ אין אותה.
23:30ממוחד שגם בחוץ לארץ,
23:32יש מקומות ממש מזוויים.
23:34יש מקומות שהכל שם פסלים.
23:36הכל שם פוצח פסלים,
23:38וגם לא רק פסלים,
23:38איזה פריצות.
23:39אני לא יודע,
23:40חלקים ילדים קטנים שבר'ה,
23:41אבל אני לא מבין את זה.
23:42הכל שם גועל נפש אחד גדול.
23:45זאת אומרת,
23:46ואנשים הולכים שם ודברים שם,
23:47כאילו הכל נורמלי,
23:48זה משהו מזעזע.
23:49זאת אומרת,
23:50זה שקר כזה בתוך שקר,
23:51בתוך שקר,
23:52אבל המציאות פה היא חזקה מאוד.
23:55אז הוא אומר,
23:56בפרט בארץ הקדושה.
23:57עכשיו, אנחנו ברוך השם,
23:58חיים בתוך ארץ הקדושה.
24:00ובגלל זה,
24:00תדע לך,
24:01פה אפשר להביא חידושים,
24:03בפנימיות התורה,
24:04באופן שהם לא יכולים להביא שם.
24:07ברמה פשוטה.
24:09ותגיד,
24:09אז תגיד לי,
24:10רגע,
24:10אז מהם הגדולים?
24:11ראינו את הגדולים שהיו בחוץ לארץ.
24:12הרי הרי למד את הקבלה שלו במצרים,
24:15רבי נחמן למד את זה בברסלב,
24:17הוא למד את זה פה,
24:18הוא למד את זה שם.
24:19תדע לך שגם הם,
24:20שהם באו לפה,
24:21הם עלו מדרגה.
24:23אמר,
24:23הוא עובד מוקמות כותב,
24:25הוא אמר,
24:25הרי אמר כך וכך,
24:26אבל זה לפני שהוא קיבל את החוכמה העליונה,
24:28שהוא בא לארץ ישראל.
24:30זאת אומרת,
24:30יש חוכמה,
24:31אדם גדול יכול להגיע גם לשם לחוכמה,
24:32יש בית המדרש,
24:33יש הכל,
24:34אבל שהוא בא לפה,
24:35הוא מקווה כמה דרגות יותר.
24:37כי פה יש מציאות שמעלת האדם בכמה מדרגות,
24:40לפחות מנפש לרוח.
24:42זה כתוב,
24:43זה לא דבר ש...
24:44אבל גם אדם יכול להרגיש את זה,
24:45הוא עוד יכול להרגיש את זה.
24:47אז הוא אומר,
24:48בפרט בארץ הקדושה.
24:49כשהוא אומר,
24:49זה בפרט,
24:49הוא בעצם לא הגיע לארץ הקדושה,
24:51אבל שלום,
24:52לא נתנו לו.
24:53אם הוא מגיע,
24:54אולי מביא את המשיח.
24:55אבל,
24:56לא נתנו לו במשמיים.
24:57אבל הוא אומר,
24:58תדע לך,
24:58בארץ הקדושה זה עוד יותר,
25:00בעת פילתך ולימודיך,
25:03וכל דיבור ודיבור הוא מוצץ לפתיך,
25:06ואני ארצי להביא לך פה מטורת חכם
25:08שפו לו כל zawשמר,
25:10כל צעד, כל עניין
25:13תכוון
25:13ליחד את השם
25:16עכשיו מה זה ליחד את השם?
25:17מה שאמר רבי יצחק דמינקו
25:18שירגיש שכל המציאות של השם יתברח
25:21מתגלה ממנו יתברח עד אליי
25:25כי בכל
25:26אות ואות
25:27אנחנו דיברנו על תבע
25:30אתה אומרת למילה ברוך
25:32לדוגמה, שאת אומרת למילה אתה
25:33אז אתה לא מרגיש שהמציאות של
25:35אתה זה מגיע עד אליך ואתה מרגיש
25:37שאתה נוכח, אתה צריך למשוך את המילה אתה
25:39אבל הוא אומר לא רק זה
25:41בכל אות ואות, הרי כי גם בכל
25:43תבע, כל אות היא יחידה
25:45רוחנית בפני עצמה
25:47זאת אומרת יש הבדל בין
25:49יחידה רוחנית של תבע
25:51ליחידה רוחנית של אות
25:53יחידה רוחנית של תבע
25:55היא יותר חזקה, למה?
25:57כי היא מכילה בתוכה כמה אותיות
25:59ויפה מאוד, והיא מכילה משמעות
26:01היא גם מכילה, אני יכול להכניס
26:03טעם בטבע, יכול להעריך אותה
26:05להנגן אותה לפי טעם מסוים, כמו שיש לנו בתורה
26:08המשמעות שבתבע
26:09היא מחברת אותי למציאות
26:11חזקה יותר של הפעולה
26:13שאני רוצה לפנות אליה
26:15אבל עוד זה יותר קשה, אבל עדיין
26:17אפילו שזה קשה, גם עוד
26:18מכילה בסופו של דבר בתוכה
26:21יחיד לבנה, כמו שגיד
26:23אם טבע זה בית, היא מכינה לבנה
26:25הוא חנית של הבית הזה
26:26ואז צריך לדעת שאומר גם בכל עוד
26:29שאתה מוצאים מהפה שלך, אתה צריך לעשות את זה
26:32כי בכל עוד ועוד
26:35של מה, שכל דיבור שאתה מוצאים מהפה שלך
26:37לא משנה זה דיבור
26:39יש עולמות
26:42נשמות ואלוקות
26:44והם עולים
26:46ומתקשרים
26:48ומייחדים זה עם זה
26:49אתה צריך, בכל עוד שאתה מוצאים
26:51אתה מלא מן, בכל עוד
26:53אז אתה צריך להעביר לאט
26:56כי אתה נעביר מהר
26:57איך את הספיקות
26:58לפני ההתוראים מתפעלים כל כך מהר, דקה וחצי
27:01סיגורים 18
27:03איך הם יכולים לעשות את זה בכל טבע
27:05איך? אפילו אם בן אדם רגיע לא יכול לדבר כזה מהר
27:08אני כמה שניסיתי אני לא מצליח להגיע לחצי
27:11פשתיים מהזמן שלהם
27:12אז איך אפשר לעשות את זה בכל עוד? ברור שצריך לזה יותר לאט
27:15אי אפשר
27:17אי אפשר לדבר כל כך מהר ולעשות את זה
27:18זה פשוט שצריך להיות כל
27:20למשוך את האות
27:21לכוון שזה
27:22את המיוחדות שיש בכל עוד ועוד
27:24כל שכן אני מהפחות בתפילה ולגמרי לא רק בתפילה
27:28לפחות ברכה אחת בתפילה
27:30לפחות אני אנסה בשמה ישראל ובבערכה הראשונה של 18
27:33לפחות בזה
27:35כל שכן וכל דיבור ודיבור
27:38אז הוא אומר
27:39כי בכל עוד ועוד
27:41יש עולמות
27:42דייפה שהוא אומר את זה לא מהתורת חכם
27:44הוא אומר את זה מההשגה שלו
27:46רואים מקומות שונים שלא הכירו אחד השנים בכלל
27:49והתורת חכם אומר את זה מתוך דברי הרי
27:52מתוך הדיוקים בדברי הרי
27:54והוא אומר את זה מתוך הדיוקים בהשגות שלו ובליבוד שלו
27:59יש עולמות ונשמות ואלוקות
28:01מה זה עולמות נשמות ואלוקות?
28:03זה עקבה ביה
28:04למה עולמות
28:06יש לנו בחינה שנקראת
28:09ביה זה עולמות
28:11יש לנו נשמות ויש לנו אלוקות
28:13זה מחצבים
28:14זה מחצבים באובי
28:16עולמות זה מחצב
28:17אלוקות, אלוקות זה גם מלאכים
28:20אז כל העולמות שנקראים
28:22זה למעשה מכים לתוכו
28:25מחצב הגופים
28:27ומחצב המלאכים
28:29זה נקרא עולמות
28:30ואחר כך יש לנו מחצב הנשמות ומחצב
28:33האלוקות
28:34אז הוא אומר לך כל הבחינות כולם
28:36עולמות, נשמות ואלוקות
28:38עולים ומתקשבות
28:42ומתייחדים זה עם זה
28:43עכשיו מה נראה מה יפה פה שגם אלוקות
28:45אתה מעלה, כי בדרך כלל יש כאלה אומרים
28:47לא, אנחנו לא עובדים באלוקות
28:48עובדים לא עובדים במחצב של הספירות
28:51רואים לפי הבעל שם טוב שכן עובדים במחצב של הספירות
28:54אבל
28:54התורת חם אומר שעובדים בספירות ונשמות
28:57בגלל שאנחנו נשמה
28:58האם אני באמת יכול לעלות מציאות של אלוקות
29:01בתוך העולם הזה
29:03אז על הפשט של דברי הרשש כן
29:05אבל התורת חם אומר לא
29:07זה הולוקות של הנשמות
29:08בכל מקרה פשט פה נרק כמו רשש, שאתה עובד גם במחצב של הנשמות, גם של העולמות וגם של האלוקות, אתה
29:16מעלה את הכל, והם עולים ומתקשרים, מתייחדים זה עם זה, ואחר כך מתקשרים ומתייחדים האותיות, זאת אומרת, אתה צריך לקחת
29:26אות אות, ובכל אות ואות, לכוון אותה בצורה מפני עצמה, שבכל המירה של אות שלך, עולים כל הבחינות האלה של
29:37העולמות, הנשמות ואלוקות,
29:38והם מתקשרים, מתייחדים זה עם זה, עד סוף המדרגות כולם, ויורד שפע שמחברת כולם, בכל אות, ואחר כך, מתקשרים ומתייחדים
29:50האותיות, הכוון האות ואות ואות, ונעשים תיבה, ומתייחדים ייחוד אמיתי באלוקות, רואים פה שהתיבה, הוא קורא לה ייחוד אמיתי,
30:02משמע שהאותיות, הם הכוח שמעלה את אמן, וכל עוד ועוד, מעלה עוד בחינה, ואחר כך שנהיה תיבה, אז זה ייחוד
30:13אמיתי באלוקות, כי בתיבה, אתה בעצמך מתחבר למשמעות של הפעולה, שלא רוצה להתחבר אליה, יש לך הבנה מזה,
30:20אז זה יוצא שאתה צריך למשוך את התיבה, ולהבין שבכל מוצא ספתיך, אתה פועל במציאות הזאת, עד שבסופו של דבר,
30:32המציאות של התיבה, הופכת להיות מציאות שלמה, שבה אתה מרגיש שבנית קומה שלמה, בכל העולמות כולם, מה זה להגיד באובי,
30:42הכוון לא אף ממך אליו, אלא בכל הפרטים של העולמות שאתה עכשיו נמצא בהם, כולם מלאים מהתיבה הזאת,
30:48כי אם אתה אומר לקדוש ברוך הוא אתה, אז זה הכל, כי אתה אומר למישהו שהוא הכל אתה, אז אתה
30:59כאילו ממלא את הכל באתה,
31:01הבנת? כשאמר לקדוש ברוך הוא ברוך, אז למעשה אתה אומר למישהו שהוא הכל, אז אתה ממלא את הכל בברוך, זאת
31:09אומרת כל תיבה ותיבה, אתה למעשה ממלא את כל העולם שלך, במציאות הזאת של התיבה,
31:16ואז נהיה ייחוד אמיתי
31:17למה זה ייחוד אמיתי? כי זה ביחוד גמור בינך לבינו
31:20אתם עם מציאות הכי רחוקה
31:22אבל עכשיו נהיית הכי קרובה
31:23כי אתה פונה אליו
31:24ועצת לא אין מרחק
31:29זה לא שהוא צריך
31:32לחכות לך
31:34כשעד שאת הבאת על יד למעלה
31:36בשבילך המדרגות האלה
31:37עצת לא אין מרחק, אתה בתוכו כמו שכולם בתוכו
31:40אנחנו צריכים את המרחק הזה
31:41לא שהוא צריך את המרחק הזה
31:42אין לו מרחק, אז כשאתה אומר לו אתה
31:44הוא פשוט מתגלה לך בכל הבחינות
31:50ותכלול
31:50נשמתך אימאם
31:53בכל בחינה
31:54או בחינה מה נזכר להם
31:56זאת אומרת תמיד תחבר את עצמך
31:57אל תעשה לעצמך כוונה
31:59שאתה מנותק ממנה
32:01אלא בכל אות ואות
32:04ובכל תיבה ותיבה
32:06אתה חייב להיות
32:08מחובר לגמרי
32:10לתוך המציאות הזאת
32:11ומה זה להיות מחובר לגמרי?
32:13אני אומר את זה בהבנה שלי
32:15להבין שאתה אומר לו אתה
32:18לפי דעתי זה לא סתם מחובר
32:19זה העיקר
32:22כי אתה אומר לו ברוך
32:25אתה אומר לו אתה
32:26לא הם
32:27הם אומרים לו ברוך כי אתה אמרת ברוך
32:30הם אומרים לו אתה כי אתה אמרת אתה
32:32אבל אתה אמרת ברוך
32:34אתה אמרת אתה
32:35אז זה לא ואצלו הם מחיצות
32:39הבנת? בשביל לא יש מחיצות
32:40בשביל לא יש מדרגות, עליות, שלשולויות
32:43אצלו אין שום מחיצון, שום דבר
32:44אז המציאות של
32:46אז אתה צריך להבין, זה לא שאתה גורם
32:49למשהו, רק גורם
32:50אתה גורם למשהו, נכון?
32:52אבל זה מעבר להיות גורם למשהו
32:54אתה אומר לו אתה
32:56אתה אומר לו ברוך, אז אתה פוגש
32:58אותו במובן מסוים, במובן מסוים
33:00במובן שלך אתה פוגש
33:02אותו, ולכן אתה חייב להיות
33:04מחובר לתוך המציאות הזאת
33:06כי אתה בסופו של דבר
33:08עושה את המציאות הזאת
33:10נכון שאתה רחוק, מוגשם, לא מבין
33:12קטן, אז מה?
33:14זה לא אומר כלום
33:15ומתייחדים כל העולמות כאחד
33:18ועולים
33:18בזה שאתה אומר לו ברוך, אתה בסוף הטבע
33:23ונעשים
33:24שמחה ותענוג
33:25גדול לאין שיעור
33:27וזה
33:28בכל טבע וטבע
33:31שאתה צריך להוציא מהפה
33:34באבינך
33:34בשמחה חטן וקלה
33:36כשאתה מבין, נגיד אתה הולך לראות עכשיו שמחה חטן וקלה
33:39אז זה אומר, זה בקטנות וגשמיות
33:43וכל שכן
33:44במעלה העליונה הזאת
33:45הרי בסופו של דבר יוצא
33:47לפי הבעל שם טוב, כמו שאומרת רואה את חכם
33:49שבכל טבע
33:50אפילו בכל עוד, אבל כל שכן בכל טבע
33:53אתה למעשה גורם
33:55לזיווקות שבוכו שכנתה
33:57אז זה אומר, אתה כל רגע ורגע
33:59עושה פה זיווק חטן וקלה
34:01אבל מה שאתה מרגיש
34:04בחטן וקלה בעולם הזה בקטן
34:05תדע לך עכשיו שאתה עושה חטן וקלה
34:07בכל העולמות כולם
34:09זה כמו לחיות בתוך אילולה, לא בלתי פוסקת
34:13אז בגלל זה אנחנו אומרים
34:15אדם צריך להיחל את זה לפחות
34:16למקומות מסוימים שהוא יכול לקיים את זה
34:20ובוודאי
34:20השם יהיה בהזרחה
34:22ובכל אשר תפנה
34:25תצליח ותשכיל
34:26ותן לך חכם ויחקם עוד
34:31זה עוד זמן לא תתפלל בשבילי
34:32שנגיע לרץ הקודש בקיוצים הזה
34:35טוב, זה דבר אחד
34:36שאומר הרבה על שם טוב, עוד דבר שדיברנו
34:38עליו על אותו עניין
34:39אומר התלמיד שלו
34:41המאגיד ממזריץ'
34:43מתוך ספר שנקרא
34:44מגיב דבריו לעקוב בעוד כף ח'
34:49המהלך במאגיד
34:50הוא מהלך שהוא קצת נכנס יותר
34:53לכלים של האדם עצמו
34:56הרומחנים שלו
34:58אני אקרא לך את הלשון
35:00זה אחד הקטעים שאני
35:01מכיר אותו כבר הרבה שנים ומאוד אהבתי
35:03אבל פעם משנה שפגשתי את זה
35:05הוא אומר ככה
35:08המחשבה
35:11הוא כלי לשכל
35:14למה השכל
35:15הוא יותר גדול, הוא יותר חזק המחשבה
35:19המחשבה היא המנשמה שבאנו
35:21אבל השכל הוא מעל הנשמה
35:24לא
35:25זה טעות לגיד הפוך
35:28זה נובע מחוסר הבנה, זה אומרים הפוך
35:31כי לא יודעים מה זה שכל
35:32אנחנו יכולים לשכל, רק מה שאני חושב איתו
35:34עשית חושב בו ענות, מבין דברים
35:36אבל הכל זה מה לא צריך להיות
35:39אז המחשבה היא כלי של השכל
35:42למה שאתה מערער
35:44אתה חושב
35:45זה הירוש שלך
35:48אבל השכל
35:49זה ההשגה הרוחנית שלך שתופס את העולם
35:52תופס את הכל
35:54שכל זה המציאות
35:57המחשבתית
35:57באחדות גמורה
36:00אז המחשבה היא כלי לשכל
36:03וכן הדיבור
36:05הוא כלי למחשבה
36:07במנה אחרות
36:09המחשבה היא גדולה מהדיבור
36:10אז המחשבה משתמשת בדיבור
36:14כדי לכוון את עצמה לדברים מסוימים
36:17אבל היא יותר רחבה מדיבור
36:20אתה לא יכול להגיד שדיבור
36:21יכול להכיל את כל המחשבה
36:23לדוגמה, אתה עכשיו
36:26שומע אותי
36:28אתה, המחשבה שלך חושבת
36:30אתה לא באמת יכול להכיל
36:31את כל מה שאתה חושב עכשיו בדיבור
36:34גם בגלל שאין לך עפים את המילים
36:37וגם בגלל הריבוי של ההבנות שאתה מבין
36:41השכל מבין עוד יותר אחדותי מזה
36:43מה ההבדה בין מחשבה לשכל?
36:46המחשבה היא מתפרטת יותר
36:50מתמשכת
36:50השכל זה מחשבה אחת
36:53השכל זה גם מחשבה
36:55אבל היא מציאות אחת של הבנה
36:59שכל המחשבות יוצאות ממנה
37:01כלי זה משהו שמשתמשים בו
37:03כמו אמצעי
37:04כמו שאני אומר
37:05יש לי כלים לתקן את הדלת
37:08כלי זה משהו שמשתמש את המחשבה
37:10משתמש השכל במחשבה
37:12המחשבה משתמשת בדיבור בתור כלי
37:15בתוך המציאות של הטבע שאתה מוצאים מהפה
37:18אז יש גם את המחשבה
37:19אז נכון שפה היא כאילו מגבילה אותה
37:22אבל המחשבה משתמשת בכלים האלה, כדי להגיד לכם את הדברים האלה.
37:27אבל ברור שהמחשבה היא יותר רוחנית ויותר עליונה.
37:30משתמשת בכלים, בגבולות האלה.
37:33אז כמו שהדיבור מגביל את מציאות המחשבה לטבות,
37:41כך המחשבה מגבילה את מציאות השכל.
37:44כי השכל זה מחשבה שמכילה את הכל בתוכה,
37:48אבל אני לא יכול לתפוס את השכל הזה.
37:50בגלל שכל פעם אני תופס חלק מסוים מהשכל
37:54וזה העולם שאני מכיר והמחשבות שאני חושב
37:56זאת אומרת כל המחשבות שאני חושב והעולם שאני מכיר
37:59הם כל הזמן משתנים
38:01איך הם יכולים להשתנות
38:03איך הם יכולים כל הזמן להשתנות
38:05אני חשבתי מחשבה אחת
38:07בתוך רגע אני חושב מחשבה אחרת
38:09איך זה כאילו קורה בקלות
38:11הסיבה שזה קורה בקלות
38:13כי באמת מי שמכיר את העולם זה השכל
38:16והשכל הוא יותר גדול מכל הפרטים שיש בעולם
38:19לכן הוא בסך הכל אתה גורם לו לגלות חלקים ממנו
38:25בזה שאתה רואה את העולם והעולם כאילו משתנה
38:28למעשה אתה כאילו מגלה קצת מתוך השכל הזה כל פעם
38:31וזה בא לידי ביטוי, מחשבה פרטית
38:33השכל הוא לא מחשבה פרטית, השכל הוא מחשבה כוללת ואחדותית במציאות אחת
38:39ומחשבות פרטיות זה למעשה כאילו מגלה לך את הכוחות שיש בתוך המחשבה שנקראת שכל
38:43אבל תמיד זה חלק
38:45זאת אומרת השכל הוא הרבה יותר כולל
38:50כי הוא יכול לחשב כל המחשבה שבעולם
38:55וכן הדיבור הוא כלי למחשבה
39:00וכשהוא מדבר בלי כוונה
39:04אם אדם עכשיו מדבר מילים
39:06בלי שהוא מכניס את המחשבה שלו
39:11לתוך הכלים האלה
39:14הוא שבירת הכלים
39:16לידי ששבירת הכלים
39:19זה מתי שהאדם מדבר ולא מכניס את האור המחשבתי לתוך מציאות הטבע
39:29למעשה לא חושבת את המשמעות
39:33לא יוצק את המשמעות השלמה בתוך הטבע
39:39ואז הטבע כאילו יוצאת ממנו פגומה
39:43למה? כי אין לה את המציאות הרוחנית שלה
39:46אז כאילו היא יוצאת מתה
39:48למה? כאילו יוצאת אותה סתם
39:52זרקת אותה
39:53כאילו אין לה ערך
39:55אבל אם אתה אומר משהו בעל
39:57לדוגמה כמו שאדם עכשיו אומר למישהו
40:00הולך לקבל עליה במשכורת
40:03אז יש לו ערך
40:04מחשבתי לכל טבע שהוא מוציא מהפה
40:06מול הבוס
40:08סתם, דוגמה אני אומר
40:09או אני משל אדם עכשיו עומד
40:11הוא רוצה להגיד דברי תורה מול ציבור
40:14אז יש לו ערך
40:16מחשבתי יותר לתיבות שהוא מוציא מהפה
40:20כי הוא בלחץ מהציבור
40:22אבל אם אדם עכשיו סתם זורק משפטים
40:25אז כאילו זה לא חשוב עכשיו
40:28אז אין ערך לחיות
40:30אין חיות בתוך הטבעות שלו
40:33הוא מודע שאין לו חיות
40:34ואז הוא כאילו מוציא את זה לבטלה
40:37הבנת?
40:39הוא פוגם
40:40אז למעשה המציאות של הכלים
40:45ודיבור זה כלים רוחניים למחשבה
40:47הכלים הרוחניים שלו עכשיו
40:50הם פגומים
40:52כי אין להם את האור שמחיה אותם
40:55שזו המחשבה
40:55ואז הכלים האלה יוצאים החוצה
40:57והם כאילו כבי יכול נשברו ומתו
41:00כי אין להם שום תחליט
41:02אבל צריך לדעת שכל תיבה
41:04שאדם מוציא מהפה שלו
41:05בסופו של דבר היא חלק מהחיים שלו
41:07ולמעלה ישפטו אותם כל תיבה ותיבה
41:10כל תיבה ותיבה
41:12לכן אדם צריך לתקן גם את התיבות שהוא פגעם בהם
41:16אומרים איך הוא מתקן אותם
41:17בעלים הוא תורה
41:18כשאדם לומד תורה
41:19הוא מתקן את התיבות
41:21את התיבות שהוא פגעם בהם בחיים שלו
41:22מחזיר אותם למציאות שעושה תשובה עליהם
41:26אז הוא אומר לך
41:27שאדם מדבר בלי כוונה
41:30הוא שבירת הכלים
41:31זה שבירת הכלים
41:35כי אין חיות בכלים
41:39אז אם אין חיות בכלים
41:41אז התיבה הזאתי היא מתה
41:46וכשהוא מפשיט את עצמו מהגשמיות
41:49זאת אומרת שהוא עושה התפשטות הגשמיות
41:54שהוא לא תופס את עצמו בתוך גוף
41:58אלא הוא מבין שהוא כולו מחשבה
42:01וכולו נפש
42:04וכולו רוחני
42:05כמובן שהוא גם מעצים
42:07עכשיו
42:08הוא יכול לעצים עכשיו יותר
42:11את המציאות של התיבות שלו
42:13כמה שאדם תופס את עצמו
42:15גשמי, קטן
42:18מצומק
42:20מוכר הבטיחים בשוק
42:22ככל שהוא יותר מקטין את הערך שלו
42:24לא שאני מזלזל משהו אחר הבטיחים
42:25גם הוא יוכל מכוון גדול
42:27הכוונה שהוא תופס את עצמו כזה
42:28הוא תופס את עצמו קטן
42:30מרוחק, מי אני בכלל
42:31אז הוא יותר ויותר פוגם
42:35בייעוד שלו בעולם
42:37אז הוא פוגם בייעוד שלו בתור מה?
42:40בתור אחד
42:40שאמרו להכניס את החיות
42:43לתוך התיבות שלו
42:44כי הוא לא מחזיק מהצו בכלל
42:47הוא אומר
42:47רואה, קדוש ההוא
42:48כל מילה שלו
42:49זה אלוקות
42:51אבל אני
42:51מה פתאום?
42:54כן, הוא אמר אני אפר והאפר
42:56בגלל שהוא באמת
42:57ביטל לעצמו
42:58את המציאות הגשמית שלו בעולם
43:01לא באפר והאפר ואומן הזה
43:03אפר והמתור הענבה
43:05להפך
43:06אברהם אבינו
43:07דיבר עם השם
43:09במציאות
43:10שאדם מדבר עם השם
43:11שהוא כבר מגיע למדרגה כזאת
43:13אז ברור שצריך להיות בדרגה
43:15הכי הכי הכי
43:17מוחלטת של הענבה
43:19אבל בן אדם שהוא לא
43:20בדרגה הזאת
43:22הוא דווקא צריך גאווה
43:25התיקון שלו זה גאווה
43:26לא ענבה
43:27הענבה זה דהפך
43:28זה משהו יגמור אותו לגמרי
43:30אם אדם עכשיו אומר לעצמו
43:32אני רוצה להיות צדיק
43:34אז אני אגיד לעצמי
43:35שאני אפר והאפר
43:36זה יצא של יצר הרע
43:38כי יצר הרע
43:39תשמע מה אתה בכלל
43:40תגיד שאתה אפר והאפר
43:41אני לא יושא כשאתה מרגיש קטן
43:42אני לא רואה שאתה קטן
43:44להפך
43:45אתה צריך להרגיש בעל גאווה
43:47בזה להגיד
43:48שהקבורך הוא ברא אותי
43:49כדי שאני מרכבה לאור שלו
43:51אני מרכבה לאור שלו
43:53הקבורך הוא ברא את העולם בשבילי
43:56ככל שאדם יותר
43:57פעם הוא יבין את זה
43:58והוא יתחיל להתקרב ל'S
44:00אז הוא יתחיל להבין שהוא חייב להיות
44:02אפר ועפר כדי באמת להמשיך להתקדם
44:03למקום הזה
44:04אבל הוא חייב להתחיל בגאווה
44:06ישות פרה אדומה
44:08ככה מסביר ישר דבר OM
44:10פעםjuל integral למרנו את זה
44:11זה יסוד חשוב מאוד
44:12אז זה שאבר וא錨מר אמר אני אפר ועפר
44:15זה בגלל שמדרגה שלו
44:16הוא כבר צריך להגיד אני אפר ועפר
44:18אבל לא עכשיו אדם פשוט
44:20שהוא מרגיש עצמו עם חומקי קטן
44:22אז אני אפר ועוד את זה יקטין אותו
44:25וכשהוא מפשיט את עצמו מהגשמיות
44:29שהוא הגוף
44:30והכלי שלו
44:31אז רואים פה שההתפשטות
44:34הגשמיות
44:35זה המציאות הראשונית
44:38לכל פעילות רוחנית
44:39למה? כי זה מציאות בסיסית שקודם כל
44:42אתה חייב לעשות הבדל
44:44בין הגשמי לבין הרוחנית
44:46אצלך
44:47קודם כל אתה חייב לעשות את זה
44:49כי להתחיל עכשיו לעשות את הפעילות הרוחנית
44:51אתה קודם כל צריך לעשות את הפשוט הגשמיות
44:53זה בסיס, זה כמו שאומר הרב
44:54הרי, אתה צריך להתחיל לכוון
44:57קודם כל להיכוון זה יפשיט את עצמו מהחומר
45:00זאת אומרת לפני שאני מכוון
45:01אני חייב לעשות את פשוט הגשמיות
45:02זה לפני הכוונה, זה לפני שאני מתחיל לעבוד
45:05אם אני לא עושה את זה
45:07אז אני לא תופס באמת איפה אני עובד
45:09במה אני עובד
45:10אני חושב שאני רק
45:13אחד שעובד בדואר
45:14לוקח מכתב, שם מכתב
45:16לוקח מכתב, שם מכתב, מה אני? לא קשור למכתב
45:19כך האדם חושב
45:20שהוא לא עושה את פשוט הגשמיות
45:22כי הוא חושב שיש לו תפקיד
45:24התפקיד שלו, לקחת את זה
45:26את ההוויה הזאת, לשים אותה בכלי הזה
45:27לקחת את זה, לשים אותה פה, לקחת את זה, לשים אותה
45:29כך הוא עושה כל היום
45:32ואז מה יוצא? הוא יוצא שהוא לא קשור בכלל
45:35למציאות הזאת
45:36שלתוך, להכניס את ההוויה הזאת, תוך הכלי הזה
45:38הוא פותח את הסידור, הוא לוקח את ההוויה הזאת
45:40נשם אותה פה, לוקח את הווי הזה, נשם אותה פה
45:43אז מה קורה?
45:44הוא חושב שזה משהו צריך לעשות
45:46מה חסר בתוך התמונה הזאת?
45:49חסר, יפה מאוד
45:50אותו וגם אותו
45:52חסר גם את עצמו וגם את השם
45:54יש לו רק את האמצע
45:55יש לו רק כך את הווי, נשים אותה פה
45:57הוא לא מבין בכלל שהוא פונה
46:00לשם מדברך עכשיו בתפילה, זה העיקר
46:03זה להכניס את השם מדברך
46:04וכל טבע וטבע, שאני אומר לו
46:06אתה
46:08ואז ההוויה הזאת שנכנסת פה
46:09זה אקווה בי אדשאלם ממנו אליי
46:11זה רק מתאר את הקשש שלי ביניה אליו
46:14אבל באמת יפול אם לא תעבר
46:15אבל אם אני חושב רק על להיות דבר
46:30אז גם אתה יכול להיות דבר
46:31דרך אגב, יפול אם אתה סיני
46:33אתה יכול לשים אותך
46:36במקום בסין
46:37תגיד תוכשמע, איפה שתראו אותה אותיות האלה? תשאים אותה בתבה הזאת
46:40אותיות האלה? מ�획ת להשאים בתבה היא
46:41אז אתה כולג שמח בתבה הזאת, בתבה הזאת
46:43את הפולaserду Inner Director
46:45אז ככל שאדם יותר ויותר לא מבין
46:47אז הוא יותר ויותר עוד יותר עושה
46:49לא יודע מה כתוב, זה עוד יותר גרוע
46:51הוא חייב להיות מציאות
46:53שהוא מבין שזה בסך הכל זה בינו לבינו
46:55אז הוא אומר שהוא
46:57הוא חייב להתחיל את זה במה?
46:59בהתפשטות הגשמיות, קודם כל להבין
47:02להתחיל את הכלים
47:03הבסיסיים שלו, זה שהוא תופס
47:05בצורה ברורה שהוא מחשבה
47:08נקייה
47:09ללא גוף
47:11ואז הוא מתחיל להשתמש
47:13בגוף שלו בצורה של
47:14הגוף שלו הופך להיות כלי
47:17לדיבור שלו
47:19לא כלי למעשה
47:20הוא מבין את הערך
47:22שכל הגוף אני צריך להשתמש
47:25בו כדי להוציא את הטבע החוצה
47:28אז עכשיו הוא
47:29משתמש בקלי שלו נכון
47:31אז הוא אומר קודם כל
47:33הוא מפשיט עצמו מהגשמיות שהוא
47:34גוף והכלי שלו
47:37ואז הוא יכול
47:39לראות את הפנימיות של הכלי
47:41דיינו
47:42החיות והאורות של האותיות
47:46מתי שהוא עושה את פשוט הגשמיות
47:48אז הוא לא אומר את המילים
47:51סתם
47:51אלא שהוא אומר את המילה אתה
47:53הוא מושך את המילה אתה
47:58עד שהוא מתחיל להרגיש במילה אתה
48:00שהוא מתחיל להרגיש שהוא
48:02מתחבר למילה אתה
48:03למשמעות של המילה אתה
48:05אז שהוא אומר לו אתה
48:09רק אתה
48:10זאת אומרת הוא מתחובר עליו ממש
48:13בצורה הכי הכי פשוטה שיש
48:16ואז הוא מתחיל לראות
48:17את הפנימיות של המילים
48:18למה? כי הפנימיות של המילים זה בסופו שזה לכוון אותו
48:21למילה אתה
48:24וכשהוא מפשיד את עצמו מהגשמיות
48:27הוא מלביש את עצמו
48:29בתוך הדיבורים
48:30למה הוא מלביש עצמו בתוך הדיבורים?
48:32כי ברגע שהוא הפשיט את עצמו מהגשמיות
48:36אז עכשיו הוא למעשה רק מחשבה
48:40קודם הוא היה מחשבה בתוך גוף
48:44שהעיקר המחשבה שלו הייתה בגוף
48:46זה הטבע של בן אדם, לחשוב את עצמו כגוף
48:49זה הרבה יותר קל מכל דבר אחר
48:51ברגע שהוא עשה את פשוט הגשמיות
48:53הוא הפשיט את עצמו מהגוף
48:56או שהוא הפשיט את עצמו מהגוף לגמרי
48:58ואז גם הגוף הפך להיות חלק במחשבה שלו
49:02הכל להפך את המחשבה שלו.
49:04או שהוא פשוט עשה לה,
49:06הבין יותר ויותר שהוא נשמע בתוך גוף.
49:09שזה פחות גבוה מהראשון.
49:11שברגע שהוא הגיע למציאות הזאת,
49:13פה נכנס המגיל לתמונה.
49:16כי אנחנו יכולים להגיד,
49:17פה, במקום הזה,
49:18אתה עכשיו, הוא חניק כל המחשבה.
49:20הוא אומר, כן, אבל פה אתה צריך להתלבש במשהו חדש.
49:23עד עכשיו, היית מלובש בגוף,
49:26עכשיו שאתה התפשוטת מהגוף,
49:28בכל צורת הגשמיות,
49:30אתה מלביש את עצמך
49:32בתוך הדיבורים שאתה מוצאים מהפה.
49:35אתה נותן לעצמך לבושים חדשים.
49:36אתה נותן לעצמך עכשיו לבוש שנקרא
49:39ברוך, אתה, השם, אלוקנו,
49:42ואלוקי אבותינו, אלוקי אברהם.
49:43אתה מתחיל להיות מלובש
49:45בתוך התיבות שאתה מוצאים מהפה.
49:47כאילו, במילים אחרות,
49:49התיבות הופכים להיות
49:51כל העולם שלך.
49:54אתה יודע מה שאני אומר?
49:56אתה לא מתרכז בגוף, זה כמו אדם
49:58שסם אוזניות בראש,
49:59בראש באוזניים כאילו,
50:01ושומע איזה משהו.
50:02אז הוא כאילו שוכח את העולם,
50:03נכון?
50:03יש את המשפט הזה?
50:04הוא שוכח את העולם.
50:05מה הכוונה?
50:06הכוונה היא שהוא מתחבר עכשיו לשיר,
50:09ולמוזיקה ולמילים,
50:10והוא מזה מתנתק
50:13מהמציאות של הגוף שלו,
50:14ושל הסובב אותו.
50:16כי הוא הפך להיות,
50:17הוא חני בזה.
50:18זה מאוד קשה לעשות את זה בעולם,
50:20כי יש חדרה זניות באוזניים.
50:22אבל ב-18 זה יותר פשוט.
50:24נכון שב-18 אתה תעשה את מה שהוא אומר פה,
50:27אתה בשביל סופר,
50:29אם הגיעו כבר לחזרה,
50:30אתה תהיה עדיין בברכה הראשונה,
50:31אז הם תחילו להפריע לך.
50:32כמובן שהאדם רעשים מסוים,
50:36מפריעים לו.
50:37אבל מה הוא אומר,
50:39שבהתבנות הגדולה הזאת,
50:41כל דבר קטן,
50:43שהוא יכנס לך לתוך המחשבה,
50:45הוא מוציא אותך מתוך המקום הזה.
50:48זה נכון.
50:48צריך להיות אדם גדול,
50:50כמו שאומר הרמב״ם,
50:51של להיות במציאות הזאת בלי השפעה.
50:53זה מאוד קשה.
50:55בגלל זה צריך להיות דבוק במציאות הזאת,
50:59היא כל כך חזק,
51:01שאתה מתחיל,
51:02שהמציאות החיצונית,
51:04היא הופכת להיות,
51:07לא מתבטלת בגלל שאתה לא מתייחס אליה,
51:11אלא בגלל שאתה מבין,
51:13שהמציאות החיצונית היא חלק מהמציאות שלך.
51:18ואז בתוך המציאות שלך,
51:21אתה יכול להחליט במציאות שלך את מה אתה מבטל.
51:25אם אתה מצליח להגיע למציאות,
51:27שגם המציאות החיצוני תופס חלק במציאות שלך,
51:29אתה תופס אותה בתוך חלק במציאות שלך,
51:32אז אתה יכול להגיד את המציאות הזאת, אני מבטל.
51:35זה קשה, אבל זה מה שאומר הרמב״ם,
51:39שההתבדדות האמיתית לא צריכה להיות ביער.
51:42ההתבדדות האמיתית יכולה להיות בתוך העסקים,
51:44יכול להיות בתוך העולם הזה, לגמרי.
51:47הוא יהיה בחברה של מיליון איש,
51:49והוא יהיה עקוי מה que нет keinen ברח.
51:51זה המטרה, להגיע לרמה
51:53שאתה לא מתפעל, זה מאוד קשה
51:55במיוחד אצלנו בדור הזה
51:56שאתה לא מתפעל מכלום
51:59כלום, שהוא נאמר לא מפעיל אותך
52:01אתה כל כך אחראי למציאות שלך
52:04שאתה
52:05שולט על המציאות החיצוניות שלך
52:07בתוכך, ואז אתה מחליט
52:09את זה, אני כן לא מכניס, אני שולט
52:11מה אני מכניס, וזו דבקות מאוד מאוד גדולה
52:13אבל זה קשה, נכון שזה קשה
52:15אבל זה עבודה לפחות, זה עבודה שיש לך
52:17למה לשאוף אליה
52:20אז הוא דבוק, אז הוא אומר ככה
52:22או כשהוא מפשיט את עצמו מהגשמיות
52:24הוא מלביש עצמו בתוך
52:27הדיבורים, שאז הדיבורים הם
52:28הלבושים שלו, והוא נמצא
52:30בתוכם, אז בכל תיבה ותיבה
52:33הוא תואם את התאם
52:35ההורכני של התיבה, את המשמעות
52:36הפנימית שלו, שהוא פנה לשם estavam
52:38את ברך, בחיבור הזה שלו עם שם את ברך
52:40אז הוא דבוק בבורא
52:42את ברך, שהוא מלובש
52:44בתוך הדיבורים, כי אז
52:46כאילו את המשמעות של כל תיאורי טבע
52:48היא נמצאת אצלו
52:50והדיבור כאילו מבוש לו
52:52מקיף אותו
52:54כי עכשיו הוא נמצא בעולם
52:56שיש בו רק את הדיבורים
52:58כי הוא זרק את הגוף
52:59אז יש בו עכשיו רק את הדיבורים
53:02המציאות רק של הדיבורים
53:03הוא נמצא בתוך הדיבור
53:05כי הוא פנימי למציאות של הטבע
53:07פנימי למציאות של הצליל, של האות
53:10של הטבע איך שהיא נשמעת
53:12כי הוא עכשיו רוצה
53:13הוא בתוך המשמעות הפנימית של הטבע
53:15אז הוא מלובש בתוך המציאות של הטבע
53:19הבנת מה זה, או כאילו בדמיון זה ככה הוא נמצא
53:22והיא יראה, והיא יראה ש
53:27צריך להגיד שלא, שלא היא פה למחשבתו
53:31ויחזיק עצמו לעלות מעלה, למה? כי זה מאוד קשה
53:35זאת אומרת צריך להיות במציאות של חכוח ויראת שמיים מאוד גדולה
53:39כדי להמשיך לדבוק במקום הזה וללות מעלה מעלה
53:43ובאמת ההשפעה עם בחוץ, של דיבורים, של נגיד אם עכשיו מתחילים את החזרה
53:49זה מאוד קשה, אבל זה דבר שאדם צריך לקנות
53:51יותר ויותר, ואחד הדברים החשובים לשים זה לנדגש
53:56זה לא להיפעל מהמציאות החיצונית
53:58כשאדם עכשיו נפעל מהמציאות של הסובים אותו, אז הוא מתנתק
54:03אלא להיות מחובר חזק מאוד לפנימיות שלך
54:08ולמציאות השכלית שלך
54:11ולמציאות נפעל מהמציאות של השמיים עצומות
54:16כן, עכשיו זה בדרך נגודה, וזה נסיים
54:20מצד אחד צריך להתפעל ביניים עצומות כשלא להסליך את דעתו משום דבר
54:24מצד שני, אדם שרוצה לכוון
54:27הוא צריך לראות את השמות
54:30לכן אני חושב שהייצאה היא כזאת
54:33ברגע שהוא אומר את המילה לדוגמה ברוך
54:36נהי תחילים ברוך, לא משנה איזה, אני יכול לקחת איזה טבע
54:38אתה חונן אדם דעת
54:41הוא למד לנוש בינה, כל מילה יש שם עניין
54:43צריך לחשוב מה זה אתה
54:47חונן
54:49לאדם
54:51דעת, כל אחד כזה זה משמעות אחרת
54:54וזה מוסיף
54:55הוא מלמד
54:58לאנוש
54:59זה לא עדן גבר
55:00בינה
55:01זה לא דעת
55:03ובינה זה בכל עולמות בינה
55:06כל אחד כזה זה בכל העולמות
55:08אז כשהאדם רוצה לעשות את זה
55:12אני חושב שיותר נכון שיעצום את העיניים בזמן שהוא אומר את המילים
55:17נגיד אתה
55:19açık�ון
55:20שיעשה את זה שיעצום את העיניים
55:22ואז, אפילו שהוא בא לכוון
55:24ואז שהוא יגיד את זה
55:26את הפשט
55:27שאני אומר
55:28שכל לא פשט
55:29אבל א Prethus LO שהפשט זה הפשוט
55:30אז זה המופשט עצמו
55:31כשהוא אומר את הטבע
55:34אז הוא באמת יעשה את זה בעצימות עיניים
55:36ושהוא בא לכוון
55:37יפתח
55:38ולא יש שר ιכוון
55:40זאת אומרת שיגיד כתiff
55:41בא�懂
55:45עד שהוא מתחיל להיכנס
55:47למציאות של הטבע של ברוך
55:49עד שהוא מתחיל להיכנס
55:51לתוך הפנימיות של המשמעות של ברוך
55:53עד שהוא מתחיל להרגיש שהכל זה ברוך
55:56עד שהעולם שלו
55:57מתמלא במציאות שהקדוש ברוך הוא
56:00הוא נותן ברכה בכל מקום
56:02והוא כולו ברוך
56:04במציאות של הגילוי שלו
56:05אז הוא יפתח את העיניים
56:07ויראה את ההשפעה שהיא נעשית באותו רגע
56:09בסידור
56:11ולא ישר להסתכל על הסידור
56:12כי קשה לאנשים לעשות את זה ביחד
56:16עד שהוא מתחבר לאתה
56:18לפתוח את העיניים ולראות את השפע שנעשה באתה
56:21וככה כל טבע וטבע
56:22ואז הוא באמת יכול להיות גם בכוונה
56:26הפנימית וגם בכוונה של הסידור
56:28ובשלב הסיים בעזרת השם זה גם מתחיל להתחבר לו במשמעות
56:32למה דווקא ברוך ככה, למה אתה ככה, למה השם ככה וכל דבר ודבר
56:35אז המציאות של הסידור הופכת להיות בעלת עומק ומשמעות יותר גדולה בשבילו
56:41יופי, אז עשינו למעשה סיכום
56:43שמה שדיברנו בשיעורים הקודמים
56:45על ידי שהבאנו את הלשון של המאגית ושל הבעל שם טוב
56:48עליהם השלום, סחותם תגן עלינו
56:50בפעם הבאה נעשה סיכום גם של ין העטבה והרצון
56:54וזה אנחנו סגרנו את כל הדיבור שלנו
56:57בעיין של היציאה של המכוון
56:59את האורות האלוקיים מהכוח אל הפועל
57:02כל טוב לכולם

Recommended