הלכות קדיש חלק ז | מי הם המצטרפים למניין? אם שתה "אלכוהול", מצטרף? מתי עומדים בקדיש? | רבי דוד בכר - video Dailymotion

daber na

לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר: https://mikdashmelech.co.il/drive/i/12TqNCUYkLQ9umCnWJBKNLo6rD90lb6bN/ לכל השיעורים בנושא הלכות ומנהגים https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1T90V86fyHdhon5c4HiAF2BT_XRSK-OIb/  אם יש רק עשרה התפללים, וחלק מהם באמצע תפילת שמונה עשרה ולא יכולים לענות אמן על הקדיש, האם אפשר לומר קדיש? ומה הדין לגבי חזרת השליח ציבור? בתלמוד בבלי מסכת מגילה דף כד על הפסוק "ונקדשתי בתוך בני ישראל" – אומרת הגמרא כל מקום שיש בו עשרה בני אדם, השכינה שורה שם. ובשו"ע סימן נה סעיף ו כתב לפי זה שאם אחד מהעשרה התחיל להתפלל עמידה לבדו, ואינו יכול כעת לענות עמהם קדיש, או שהיה ישן, בכל זאת מצטרף עמהם . כלומר - שלא צריך שכל העשרה יענו על אמירת הקדיש. וביאר המג"א שם סק"ח הטעם מאחר וקיימא לן 'כל בי עשרה שכינתא שריא', אפילו אם יש אחד שאינו יכול לענות עמהם, אינו מעכב מלומר דברים שבקדושה, שהשכינה שורה שם כל עוד יש שם י' בני אדם. וכתב במשנה ברורה שם ס"ק לב, שה"ה אם היה יותר מאחד מתפלל, ובלבד שישארו רובם שאין מתפללים שמונה-עשרה ויכולין לענות עמהם . אולם בשו"ע סימן קכד סעיף ד כתב שכששליח ציבור חוזר התפילה.. אם אין תשעה מכוונים לברכותיו, קרוב להיות ברכותיו לבטלה. הרי מבואר שחייבים להיות תשעה עונים בדוקא. ונאמרו בזה כמה וכמה תירוצים: א. שהעיקר כמו שכתב בשו"ע סימן נה שהמתפלל כן מצטרף, ומ"ש בסימן קכד הלשון "קרוב" להיות ברכותיו לבטלה, ולא ממש לבטלה. ולכן לכתחילה יש להקפיד שיהיו תשעה עונים בין לקדיש ובין לחזרת ש"צ, ובשעת הדחק יכול לומר כל עוד יש רוב עונים . ב. דברי השו"ע בסימן קכד, אינם להלכה . ג. שני המקומות נכונים להלכה, אלא שבסימן נה מדובר בהלכות קדיש, ובסימן קכד מדובר בהלכות חזרת הש"ץ. ולכן בקדיש, אין צריך שיהיו תשעה עונים, ובחזרת הש"צ צריך שיהיו תשעה עונים בדוקא . לפי זה עולה שלאחר תפילת ערבית שאין חזרה, אם סיימו הציבור מלהתפלל ויש טורח ציבור מלהמתין, רשאי לומר קדיש אף באופן שיש רק ששה עונים . והוא הדין בתפילה קצרה שמתחילים עמידה בקול רם בלא חזרת הש"ץ, שיכולים להתחיל תפילת עמידה אף אם יש עמהם רק ששה מתפללים וארבעה משלימים להם למניין . ולעניין צירוף 'ישן', אף לדעת המקילים שאפילו היו ג' או ד' מתפללים רשאים לומר קדיש אם יש ששה עונים, לענין 'ישן' כתבו הפוסקים שיש להחמיר בזה טפי, ואין לסמוך על זה רק אם היה ישן אחד בלבד וכפשטות דברי השו"ע . ואפילו בישן אחד כתב בברכי יוסף שם, שיש להחמיר ולעוררו שיהיה לכל הפחות כמתנמנם. וכן כתב במשנה ברורה, וכן העלה בהליכות עולם ח"א שם, שאם אפשר בנקל להקיצו משנתו כדי שיענה אמן, טוב לעשות כן. דינים נוספים ובירור מעמיק של ההלכה בצורה ברורה ומורחבת, בשיעור שלפניכם "שמעו ותחי נפשיכם…"  לצפיה ביוטיוב הכנסו: https://www.youtube.com/watch?v=TqZ0VY-EeXE

Transcript

00:00ואנחנו ממשיכים בעזרת השם בסייאת הדשמאיה

00:02החלק האחרון השביעי של ללחוץ קדיש

00:08כמו שלמדנו שנתקנו שבעה קדישים

00:12על פי ההלכה יש שבעה קדישים על שם הפסוק שבע במיללתיכה

00:16נכון שהאריז אלבא ועשה לנו יודבט קדישים

00:19אבל על פי ההלכה זה שבעה קדישים ואנחנו זוכים בעזרת השם

00:24לסיים וללמוד שבעה שיעורים בעניין הקדיש

00:29כנגד השבעה קדישים הללו

00:31ברור השם

00:32אז היום אנחנו נעסוק בנושא של עניין צירוף למניין

00:37מי מצטרף למניין

00:39מתי אפשר לומר קדיש בעשרה

00:41מתי אי אפשר וכל חילוקי הדינים הללו

00:45ידוע מה שהגמונה מסכת מגילה

00:46דווקא כפגימי לומרת על הפסוק

00:49ונקדשתי בתוך בני ישראל

00:50מכאן לומדים שבכל בעשרה שכינת שריה

00:54כלומר בכל מקום שיש שם העשרה בני אדם

00:57השכינה שורה עצם זה שיש נוכחות של עשרה בני אדם יהודים

01:01במקום השכינה שורה במקום

01:04מכאן מביא הבית יוסף בסימן נונביו

01:06נונאי סיביו וגם בשולחן ארוך

01:11שאם יש עשרה בני אדם בבית הכנסת

01:14ואחד מהעשרה הוא נמצא באמצע תפילת שמונה עשרה לצורך המשל

01:19זאת אומרת שאם הוא באמצע תפילת שמונה עשרה

01:22אז הוא לא יכול לענות אמן על הקדישים

01:24האם אפשר לומר קדיש או לא?

01:27האם אני צריך שכל התשעה יענו אמן?

01:30או שעצם זה שאנחנו פה עשרה בני אדם

01:32זה מספיק ולא צריך שכל התשעה יענו אמן?

01:35אז השוכן ארוך כותב בסימן נונאי סיביו

01:39שאפילו שיש אחד מתפלל

01:41והוא לא יכול לענות קדיש

01:43בכל זאת אפשר לומר קדיש כמו שאמרנו

01:45ככיוון שכל מקום שיש בו עשרה בני אדם

01:47השכינה שורה שם

01:49לכן אפשר לומר קדיש למרות שהוא לא עונה אמן

01:52ממשיך השוכן ארוך וכותב

01:54וכן אם האדם ישן ישן

01:58אדם מנותק לא נמצא בכלל לא שומע בכלל בעולמות עליונים

02:01אף על פי כן סוף סוף כיוון שהוא חי והוא נמצא כאן

02:06אז השכינה נמצאת פה ולכן אפשר לומר קדיש

02:13אבל יש מקום אחר בשולחן ארוך בסימן קוף קו דלד

02:17בסעיף דלד

02:19שם קצת מה שהשולחן ארוך מדבר בשפה אחרת

02:23שם השולחן ארוך כותב לגבי תפילת חזרת שליח ציבור

02:27שהשליח ציבור צריך לחזור על התפילת תפילת העמידה

02:31רק אם יש תשעה עונים

02:35ואומר השולחן ארוך

02:36ואם אין תשעה עונים קרוב להיות ברכותיו לבטלה

02:41מפה מגיעים הפוסקים ומתחבטים

02:43אז מה צריך? צריך שיהיה תשעה עונים?

02:47או לא צריך שיהיה תשעה עונים?

02:48בסימן אמרת לי שלא חייב שיהיה תשעה עונים

02:51מספיק שיש עשרה אנשים

02:53בסימן קוף חב דלד אמרת לי שקרוב להיות ברכותיו לבטלה

02:57שצריך שיהיה תשעה עונים

02:58אם אחד מהם מתפלל

02:59אז

03:02קרוב להיות ברכותיו לבטלה

03:04זה ההתחבטות של הפוסקים

03:06ונאמרו בזה

03:07ג' תירוצים

03:09נגיד אותם בקצרה ונראה מהנף קמינה

03:12ונגיע בידורת השם גם כן להלכה למעשה

03:14התירוץ הראשון

03:15ככה כותב הדרישה בסימן קוף קבדלת שם

03:18שבאמת

03:19העיקר להלכה זה כמו שהשוכן ארוך

03:21כתב בסימן אונאי

03:23שלא צריך שיהיה תישע עונים

03:26אפילו אם אין תישע עונים

03:27אומרים קדיש

03:28ומה שהוא כתב בסימן קוף קבדלת

03:31קרוב להיות ברכותיו לבטלה

03:32הוא אומר תשים לב בלשון שלו מה הוא אמר

03:34קרוב להיות ברכותיו לבטלה

03:36הוא לא אמר ברכותיו לבטלה

03:37קרוב

03:38מה זה קרוב

03:39זה הכוונה שהוא יכול מאוד מאוד

03:41זאת אומרת זה כמעט כמו אבל זה לא באמת

03:44כי העיקר להלכה

03:46שאפשר להגיד קדיש וגם חזרת השעץ

03:49אפילו אם אין תישע עונים

03:51ככה אומר הדרישה

03:52המגן אברהם כותב

03:54המגן אברהם כותב

03:56שמה שכתב בסימן קוף קו דלת לגבי חזרת השץ, שקרוב להיות ברכותיו לבטלה, זה לא נפסק להלכה למעשה.

04:04ומה הראייה? אתה רואה שהיום, גם כשהשליח ציבור מתחיל לעשות חזרת השליח ציבור,

04:08פתאום יכול להיות אחד מהאנשים משוחח או מדבר או עסוק בעניין אחר.

04:13אף אחד לא בא ובדק אותו, רגע אתה איתי, אתה לא איתי, אתה עונה לי, אתה לא עונה.

04:17עושים חזרת שליח ציבור. מכאן אתה רואה שלא הקפידו כל כך שכולם יענו בדווקא ובכל זאת התחילו לעשות חזרת שליח

04:24ציבור.

04:25לכן כותב המגן אברהם שהעיקר להלכה כמו שפסק בסימן עונהי, שאפילו שלכתחיל הראוי שיהיה תשעה עונים, אבל זה לא מעכב.

04:33ולכן אפילו אם אין תשעה עונים, אפשר לומר קדיש וגם חזרת השץ.

04:39זה תירות שני.

04:40שולחן ארוך אגון רבי זמן, בעל התניה, שולחן ארוך הרב, הוא אומר בוא נגיד לך שתי המקומות נכונים.

04:47גם בסימן עונהי זה נכון וגם בסימן קוף קו דלת זה נכון.

04:51אבל ראינו סתירה, הוא אומר אני אשב לך.

04:53מה?

04:55בסימן עונהי השולחן ארוך במה הוא עוסק?

04:58בהלכות קדיש.

05:00בסימן קוף חב דלת במה השולחן ארוך עוסק בהלכות?

05:03חזרת שליח ציבור.

05:05לכן אומר לך, בעל התניה, בהלכות קדיש באמת לא מעכב תשעה עונים.

05:12ולכן הוא אמר שמה שאפילו אם הוא אומר את הקדיש ויש אחד מהם יתפלל, זה לא מעכב.

05:16שדרך אגב המשתבורה כותב שלאו דווקא אחד, אלא אפילו אם היו בית או שניים או שלושה אנשים שמתפללים, גם כן

05:25אפשר לומר קדיש.

05:25העיקר שיהיה רוב מניין.

05:27כמה זה רוב מניין?

05:28שישה אנשים.

05:30כל עוד יש לי שישה אנשים עונים, אפשר לומר קדיש.

05:32זה בסימן אונהי, בהלכות קדיש.

05:35אבל בסימן קופקב דלת, זה מדובר בהלכות חזרת השליח ציבור.

05:40שמה באמת זה מעכב וצריך שיהיו תשע עונים בדווקא.

05:44ולפי דבר, אני רוצה נפקמינה.

05:47האם צריך תשע עונים או לא?

05:48השאלה איפה אני אומר, אם זה בשביל לומר קדיש, אז לא צריך שיהיה תשע עונים, לא מעכב.

05:54אם זה בשביל חזרת השעץ, צריך שיהיה תשע עונים.

05:58איפה זה מצוי הרבה הנפקמינה הזאת?

06:00בתפילת ערבית.

06:01בתפילת ערבית, אחרי שמסיימים תפילת ערבית,

06:05לאחר התפילה אין חזרת השעץ.

06:07מה יש?

06:08יש קדישים.

06:09האם אני צריך להמתין שכל המתפללים יסיימו או לא?

06:13לפי מה שכתב שולחן ארוך הרב, אני לא צריך לסיים.

06:17למה?

06:18כי מקיבן שבהלכות קדיש ראינו שמספיק שיהיה רוב עונים,

06:22ואחרי תפילת ערבית אין לי חזרת השעץ, יש לי רק קדישים.

06:26אז אפילו שיסיימו רק ששמה מתפללים, אני כבר יכול להתחיל ולומר,

06:30קדיש.

06:32אבל, אבל בשאר תפילות, לפי בעל התניה,

06:36יצטרך להמתין עד שיהיו תשעה מתפללים.

06:39בסדר? מה להלכה? מה בטר?

06:41נפקמינה נוספת, לפני שניגע בהלכה,

06:43נפקמינה נוספת גם כן,

06:45לגבי שעושים תפילת שליח ציבור, תפילה קצרה.

06:50מצוי פעמים שעושים תפילה קצרה, מה זה תפילה קצרה?

06:53כשאחד מהציבור עולה, כבי יכול שליח ציבור, הוא אומר את התפילה בכל רעם,

06:58וכל התשעה האנשים מצטרפים איתו, כלומר כל המניין מצטרף איתו,

07:02אומרים קדושה ביחד, ואחר כך כל אחד ממשיך לבד את תפילת 18,

07:07זה נקרא תפילה קצרה,

07:08שם גם כן אין חזרת השעץ.

07:10אז לפי מה שאמרנו עכשיו, מכיוון שאין חזרת השעץ,

07:12אפילו שיש רק שישה שמתפללים,

07:14וארבעה רק מצטרפים להשלים להם מניין,

07:18רשאים, כי מכיוון שאין חזרת השעץ,

07:21אז אפשר להגיד קדושה, אפילו רק שיש שישה עונים.

07:26מה בתכלס למעשה?

07:28אז אתה רואה שזה תלוי גם כי אין זה נחלקו בזה הפסקים,

07:31דעת מרן הרובדיה יוסף ככה כתב בהלכה בורה,

07:34וככה נראה מדבריו, למרות שהוא לא כתב את זה להדיע ממש,

07:37אבל ככה נראה מדבריו,

07:41שגם בחזרת השעץ,

07:42וגם בקדיש, בקדישים ובקדושה וברוכו,

07:45מספיק שיש לי שישה עונים,

07:48בשביל שהשליח ציבור יוכל לומר את זה כל עוד יש עשרה אנשים.

07:52ולכן אתם יכולים לראות מקומות,

07:54לא הרבה יודעים את זה,

07:55ולכן הרבה מעירים ומעוררים ותמאים ולא מבינים,

07:59אבל יש הרבה מקומות שברגע שהשליח ציבור מסתכל ימין,

08:03השמאלה ורואה שיש שישה שסיימו את התפילה,

08:06ולשם מתחיל חזרת השעץ,

08:08יש מקומות שלא מבינים למה עושים את זה,

08:10ארץ צריך תשעה אנשים,

08:11אבל לפי מה שפסק מרן העובדי וסף,

08:14גם בחזרת השעץ,

08:14עדינו ככה כמו המגן אברהם והדרישה,

08:17שמה שבסימן קוף כבדלת זה לא נפסק להלכה.

08:19בסדר?

08:20אמנם, יש כאלה שתפסו לעיקר,

08:23כמו שכתב שולחן הרוח הרב,

08:24שבאמת שתי מקומות נכונים,

08:26ובחזרת השעץ צריך להקפיד שיהיו תשעה עונים,

08:29ואם לא זה קרוב להיות ברכותו לבטלה,

08:31ולכן יש כאלה שאחרי שהם סיימו את תפילת העמידה,

08:35הם ממתינים עד שלפחות יהיו תשעה אנשים עונים.

08:41בסדר?

08:41מפה מגיע שתי המנהגים השונים,

08:43נערה, נערה ופשטה.

08:45כמובן, לשיטת כולם,

08:47זה ודאי שהטוב והנכון והראוי ביותר,

08:49זה שיהיו תשעה עונים.

08:51אנחנו מדברים במקרה שהזמן קצר והציבור ממהר,

08:55ואין זמן להמתין,

08:56אז יש שסומכים על שישה עונים בלבד.

09:04זה לעניין אדם שמתפלל.

09:06מה אם אדם שהוא ישן?

09:08אמרנו שהשוכן ארוך כותב שגם אדם שהוא ישן,

09:11הוא גם כן, הוא נכלל בכלל העשרה.

09:14אז כותב המשנה ברורה שתדע לך שכל מה שאמרנו,

09:18שמספיק שיהיה רוב מניין,

09:20וסומכים על זה בדיעבד,

09:22שיהיה רוב מניין,

09:23זה רק אם יש ארבעה מתפללים לצורך המשל,

09:26ושישה שלא מתפללים שונים אמן.

09:28אבל לגבי ישן,

09:30רק באחד ישן אנחנו מקילים לצרף אותו.

09:33ולמה?

09:34כי מכיוון שלגבי אדם ישן יש גם ככה מחלוקת.

09:37דעת התז למשל,

09:38שישן בכלל לא מצטרף.

09:40הזוהר כותב שהבן אדם שהוא ישן,

09:43הנשמה שלו עולה למעלה מסתלקת,

09:45ויש עליו כעת רוח תומה,

09:47לכן אומרת התז,

09:48הוא לא מצטרף למניין בכלל.

09:50אז אמנם להלכה אנחנו פוסקים,

09:51כמו אמרה אנש שלחן ארוך שכתב שישן,

09:53כן מצטרף, אבל די לנו אם נצרף ישן אחד.

09:57מספיק לנו אם נצרף ישן אחד,

09:59לא ארבע ישנים ורק שישה עונים,

10:01מספיק לנו אם נצרף ישן אחד,

10:03למניין.

10:04ולכן להלכה כתבו הפוסקים,

10:05שאדם שהוא ישן,

10:07לכתחילה ודאי שצריך ללכת ולהאיר אותו,

10:10ולהקיץ אותו משנתו.

10:11אבל אם בכל זאת הוא לא מתעורם משנתו,

10:14והוא ישן כבד,

10:16אז אפשר לסמוך אם יש רק ישן אחד.

10:18אבל אם יש יותר מי ישן אחד,

10:20לא יסמחו על זה לא לעשות חזרת אשץ,

10:23וגם לא לומר קדיש.

10:28אנחנו מדברים כל מה שדיברנו עכשיו בהלכה,

10:31אנחנו את עמד דברים על מניין מצומצם של עשרה אנשים.

10:33אם יש לי הרבה אנשים,

10:35אז לא צריך להגיע לזה,

10:36כי יכול להיות שיש,

10:37מתפללים,

10:37אבל יש לי אחרים שעונים לי.

10:40אנחנו מדברים על מניין מצומצם של עשרה אנשים.

10:43ומתוך 10 אנשים יש אחד שישן לצורך הדוגמה

10:46אבל כמה יש את סינוק השמונה הספר

10:48שהיא מחזן וארק כלום חזן

10:51יש תשעה ערכת תחילה או שישה?

10:55אין תשעה ערכת תחילה

10:56אבל יש לי ישן אחד

10:57בישן אחד אני מצרף אותו

11:00למרות שיש כאלה שנים עדיין מתפללים

11:01אבל אמרנו שבמתפללים מספיק לי שיהיה רוב מניין

11:03ברגע שיש לי שישה אנשים מונים

11:06דוגמה

11:07יש לי שישה אנשים מונים, שלושה מתפללים ואחד ישן

11:10אז אני

11:11משתמש בשתי הכיוונים, אחד יש לי

11:13אמרנו שמצרפים אותו

11:14יש לי שישה עונים, כן, אז אפשר לומר

11:17קדיש וקדושה וגם חזרת השץ

11:19לדעת מרן הרב עד יוסף

11:21למה אילם לא יכול להצטרף?

11:24אילם, אז רגע

11:25עכשיו אנחנו, אתה הקדמת את המאוחר

11:27אנחנו עוד מעט נביא כל מיני דוגמאות

11:29של אנשים שיכולים להצטרף ושלא יכולים להצטרף

11:32בסדר?

11:36אז לכן, כמו שאמרנו

11:37אם יש מידי הם מצמצו ואחד מהם מתפללו

11:39תפילת המידה ואינו יכול לענות אמן

11:41אחר הקדיש, אף בכלל חשאים לומר קדיש

11:43והוא עדין אפילו שלושה או ארבעה

11:45מתפלל עם שמונה עשרה שרשאים

11:47לומר קדיש

11:49ואם יש מעניין בצמצום ואחד

11:51מהשר הישן, אם אפשר

11:53בנקה להקיצו משנתו כדי שיענה

11:55אמן, טוב לעשות כן

11:56ואם קשה דבר מותר לומר קדיש

11:59בצירוף של אותו ישן אחד מלבד

12:01זה סיכום ההלכה שאמרנו

12:02לגבי מעניין השרה בני אדם

12:04האם צריך תשעה עונים או שמספיק שישה עונים

12:07וגם עניין של צרוף של ישן

12:09לגבי חירש אילם

12:11מצוין, חירש אילם

12:13הגמרה אומרת שזה תלוי מאוד

12:15אם הוא חירש

12:18ששומע

12:18אבל לא מדבר

12:20או מדבר אבל לא שומע

12:23הרי הוא כפיקח לכל דבר

12:24והוא חייר בכל המצוות

12:26אבל אם הוא חירש אילם מלידה

12:29אני מדבר מלידה, אם זה לא מלידה אז הוא כן פיקח

12:31כי הוא כבר קנה דעת מלידה

12:33חירש אילם מלידה אומרת הגמרה

12:35הרי הוא כשוטה ופתור מכל المיצוות

12:37וכך ההלכה נפסק

12:38שחרש אליהם הוא כשוטה והוא גם לא מצטרף למניין

12:41הוא פתור מכל המצוות והוא גם לא מצטרף למניין

12:43זה הלכה מוסכמת על כולם

12:47בשנים האחרונות

12:49נפתחו בתי ספר

12:51מיוחדים מאוד שמלמדים

12:53גם חרשים מילמים

12:55לדעת איך לתקשר עם בני אדם

12:57ומלמדים אותם גם איך

12:59איך לנהוג ואיך להתנהג

13:01ואם אפילו מלמדים אותם

13:03איך הם יכולים להיות עצמאיים

13:05לדאוג לעצמה

13:06בסדר? בספר שבת שבת סופר

13:09של רבי שמחה בונים

13:11סופר, הוא הנכת של החתם סופר

13:13הבן של הכתב סופר

13:14זה היה סבא, אבא ונכת

13:17אז הוא מעיד שאבא שלו

13:19הכתב סופר

13:20באחד מפעמים הזמינו אותו לבית ספר מיוחד כזה

13:23של חרשים מלמים

13:25בשביל שיראה

13:28איך מלמדים אותם בצורה כל כך יפה

13:30ואיך הם מסוגלים לתפקד לבד

13:32ומבינים וגם מתקשרים איתה

13:33הוא מאוד מאוד התפעל

13:35מהיכולות שלהם ומהלימודים

13:37שלימדו אותם, עד כדי כך שהוא

13:39יסתפק אולי הם בכלל ברי דעת

13:42אולי איכות שהם חייבים במצוות

13:43ולכן הוא הורא להחמיר

13:45שיקנו להם ציצית ותפילין

13:47ויאמרו איתם קריאה תמה ותפילה כי אולי הם ברי דעת

13:50אבל זה לעניין להחמיר

13:52האם להקל אפשר לצרף אותם

13:54למעניין או לא, אז הוא כתב

13:55שבשות מערם שיק גם כן התחבט בזה מאוד

13:58והוא מעלה למסקנה

14:00להלכה מכיוון שמידי

14:01ספק לא יצאנו

14:04יש צדדים לכאן ויש צדדים לכאן

14:06ומכיוון שמדי ספק

14:08לא יצאנו, לכן ההלכה

14:09מעלה מערם שיק שלא

14:11מצרפים אותם למעניין

14:13וגם לא סומכים על השחיתה שלהם

14:15אז אנחנו נחמיר בהם, נחמיר בהם מצד אחד

14:18שנלמד אותם לעשות

14:19תורה ומצוות ומה שצריך כי אולי הם ברי חיוב

14:22אבל אנחנו לא נוכל לסמוך על זה

14:23עד כדי כך להתיר

14:25שנצרף אותם למעניין וכדומה

14:27ככה פסק במערם שיק

14:30בהליכות עולם

14:31מבין מה אמרנו עוד יוסף

14:33שוט נחלת בנימין בסימן למדלף

14:35שגם כן דן בזה

14:36הוא אמר נכון, מדי ספק לא יצאנו

14:38אבל מכיוון שסוף סוף קדיש

14:40זה דין דרבנן

14:42וקיים Alén יש כלל שאומר ספק דרבנן

14:44לכולה, כל מקום שיש לי ספק בדבר

14:47שהוא דרבנן שהוא לא דהורית

14:48ספק דרבנן לכולה אני מקל בו

14:50ומכיוון שקדיש זה דרבנן

14:52ויש לי פה ספק

14:54האם הם בריא דעת או לא בריא דעת

14:56משום ספק דרבנן לכולה

14:58אפשר בשעה תדחק כשהם מישהו אחרי שישלים

15:01לצרף אותם אפילו למניין

15:03וככה אלה להלכה בהליכות עולם

15:05שחירי שילן שהוא למד בבית ספר מיוחד

15:08והוא עצמאי ואפשר לתקשר איתו

15:11בדיעבד אפשר לצרף אותו למניין עשרה

15:14כשהם מישהו אחר במקום

15:22שאלה טובה

15:24הפוסקים כותבים

15:29שזה לא דומה

15:30למה זה לא דומה?

15:31יש כלל שאומר כל הראוי לבילה

15:33אין בילה מעכבת בו

15:36זאת אומרת דבר שהוא ראוי לעשות אותו

15:38אפילו שהוא לא יכול לעשות אותו כרגע

15:40אבל הוא ראוי לכך אז זה לא מעכב

15:42ישן זה לא שבמהות שלו הוא לא ראוי

15:45אם אני יאיר אותו

15:46נכון? אז הוא ראוי

15:49האדם ראוי

15:50רק יש איזה משהו אחר שכרגע מסלק אותו

15:52אבל בחרי שילם הוא שוטה

15:54הגברה לא ראוי, האדם עצמו לא ראוי

15:57לכן אין לדמות בין הדברים

16:00למשל בן אדם שהוא ישן

16:01הוא חייב במצוות או לא חייב במצוות

16:03ודאי

16:04אם הוא ישן ישן והוא יפספס זמן קריאת שמה

16:07תגיד הייתי ישן

16:09ישן פטור מהמצוות

16:10לא? מה פתאום? היית צריך לקום

16:12אבל אדם שהוא שוטר שהוא פטור מכל המצוות

16:14אי אפשר לדון אותו, הוא פטור מכל המצוות

16:23עכשיו גם האורוידיה מסייג את דבריו

16:25כל מה שאנחנו סומכים

16:27לצרף את החרש אילם הזה

16:28זה רק לעניין קדיש, כמו שאמרנו

16:31משום שזה דרבנה

16:32ואין פה ספק ברכה לבטלה

16:34כי קדיש זה לא ברכה, לא מזכירים שם שמיים לבטלה

16:36אז אין בעיה, אבל במקומות שאנחנו

16:39מגיעים לספק ברכה

16:41לבטלה, שם אנחנו לא נסמוך

16:43על זה, ולכן

16:44מה שאמרנו שאחרי שאלה מצטרף

16:46למניין זה לעניין קדישים

16:48או לעניין קדושה או ברכו

16:51אבל לא נסמוך על זה

16:52לעשות חזרת השץ

16:53ולמה? כי כיוון שבחזרת השץ

16:56אם אני עושה חזרת השץ

16:57כשאין לי מעניין במקום

16:59אז כל הברכות שאני מברך זה ברכות לבטלה

17:02אז יש לי פה ספק ברכה לבטלה

17:04אפילו בדבר שהוא יודע רבנה

17:05נעשו לי לרוצי שם שמיים לבטלה

17:07וספק ברכה לבטלה אנחנו מחמירים

17:09לכן חזרת השץ לא נעשה

17:11אז מה כן אפשר לעשות?

17:13אפשר לעשות תפילה קצרה, בלי חזרת השץ

17:15כשהשליח ציבור יאמר בכל

17:18את הגימל ברכות הראשונות

17:20כולל קדושה

17:21עם כל הציבור כי קדושה זה לא ברכה לבטלה

17:24אפשר לצרף אותו למניין

17:25ואחר כך כל הציבור ימשיכו לעצמו

17:27זה לעניין חזרת השץ

17:29עוד דבר, לעניין קריאת התורה

17:31אם אנחנו רוצים להוציא ספר תורה

17:33כל זה אנחנו מדברים אני מדגיש

17:35כשיש מעניין מצומצם

17:36אם אנחנו רוצים להוציא ספר תורה

17:39אני לא יכול לברך את הברכות של הספר תורה

17:42ולמה? כי שוב פעם

17:43ספק ברכה לבטלה

17:44אם אני...

17:46לקרוב לי וברך

17:47לקרוב לי וברך אפשר

17:49כן, אבל אולי מתוך

17:52אולי מתוך

17:54אולי יש בעיה אחרת שלא

17:55הוציא את הספר תורה, אפשר לקרוא מתוך חייכל עצמו

17:57מתוך בעייכל עצמו

17:59כן, אז לכן

18:01לא נברך ברכה מדין

18:03ברכה לבטלה

18:06יפה

18:07זה לעניין חרש אילם

18:10קטן

18:11האם אפשר לצרף קטן למניין

18:13אז בשוכן בבית יוסף הביא

18:15שרבנו טעם

18:16כבר מובא בטור

18:18שרבנו טעם מביא שיש כאלה שנוהגים

18:21לצרף קטן למניין

18:23מה הם עושים? מניחים לו בידיים

18:25חומש ואומרים

18:27קטן וחומש ביחד מצטרף

18:29למניין. זה לא סתם

18:30יש מקום לזה, בעיבור השנה

18:32אפשר לצרף קטן שמניחים לו ספר תורה

18:35בידו. אז אומר רבנו טעם

18:37אי אפשר ללמוד מעיבור השנה

18:39לגבי השלמת

18:40מניין

18:42לעשרה בקדישים וחזרת השץ

18:45ולכן

18:46ולכן כותב רבנו אותם

18:47שהמנג הזה הוא מנג שטות

18:49וכי חומש גברה הוא ככה הוא שאל

18:52וכי החומש זה בן אדם

18:53לכן

18:54וככה פוסק השולחן ארוך

18:56בסימן נונהי

18:57שקטן

18:58לא יכול

18:59להשלים מעניין

19:01לעשרה אנשים

19:02ככה פוסק מרן השולחן ארוך

19:05אומנם

19:05יש שוט שנקרא שוט מן השמיים

19:07שוט מן השמיים

19:09זה אחד מבעלי התשפות

19:11קראו לו רבי יעקב

19:14מנרויש

19:14אני מקווה שאני מצטט נכון

19:17כן? הוא היה אחד מבעלי התשפות

19:18הוא כל השוט שלו בנוי מזה שהוא עשה שאלות

19:21על ידי חלום

19:22הוא עשה שאלת חלום

19:24וענו לו בשמיים תשובות

19:25יש דיון גדול מאוד מאוד בפוסקים

19:27ובכלל אפשר לסמוך על הפסקים שלו

19:31להלכה למעשה

19:32מרן אחידה דיבר על זה בכמה מקומות

19:35שאפשר לסמוך על שוט מן השמיים

19:38אפילו שהשאלות שהוא שאל

19:39הן מן השמיים

19:40ואפילו שקיימלן להלכה

19:43שלא בשמיים היא

19:45התורה היא לא בשמיים

19:46ואין משגיחים בבת כל

19:48התורה ניתנה בידי חכמים

19:50כדי להכריע הלכה למעשה

19:51כמו שראינו כמה וכמה פעמים בשעס

19:53כמו המעשה עם רבי ליעזר שאמר, המת המים תוכיח, בכל זאת לא חשו לו חכמים כי הם אמרו לא בשמיים

19:59ואין משגיחים בבת כל.

20:01כותב מראה נחידה זה נכון, בוודאי שברגע שבאו ההכרעה של החכמים שבאותו הדור והכריעו שלא כמו שהכריע אותו אחד שאמר

20:08לי תשובות מן השמיים,

20:10ההלכה היא כאותם החכמים שהכריעו כי התורה ניתנה ביד חכמים להכריע הלכה למעשה, לא בשמיים.

20:15אבל כותב מראה נחידה במקום שיש לי ספק שקול, אין לי אחראה מה עשית, אין לי את אותו חכם שיבואו

20:22ויחריע לי מה לעשות בהלכה הזאת.

20:24כותב מראה נחידה שבאופן הזה כן אפשר לסמוך אפילו על שאלות שנשאלו בחלום כדי להכריע אם לצד א' או לצד

20:31ב' ורעייתו ממה שהגמראה אומרת במסכת שבת שנפסק הלכה כבית הלל לעומת בית שמיים.

20:37נחלקו הלל ושמיים בהלכה, הגמרא אומרת שנפסקה הלכה כבית הלל ואף על גב שאומרים את הוספות שם במקום שבית שמיים

20:45היו חריפים יותר מבית הלל.

20:47אם אתה מסתכל מצד גאהונות, מצד עמקות, בית שמיים היו יותר חריפים מבית הלל.

20:52אז למה בכל זאת נפסקה הלכה כבית הלל? אומרת הגמרא יצא בת קול ואמרה הלכה כבית הלל מפני שהנו Raftenים

20:58היו,

20:58שהיו מקדימים דברי חבריהם לדבריהם, מפני ההנבה שלהם זכו שתהיה הלכה כמותה.

21:03שואל מרן החידה, אם אתה אומר לי לא בשמיים היא, אז מה זאת אומרת יצא בת קול ואמרה שהלכה כבת

21:11הילל אנחנו לא מכרים לפי בת קול, לפי מה שמכרים בשמיים.

21:15אומר מרן החידה נכון, זה כשיש לי צד ברור, זה כשהלכה ברורה לי אני לא משגיח בבת קול ולא משגר

21:21עם מה שהכריעו בשמיים.

21:23אבל במקומות שבאמת הספק שלי אני לא יודע מה להכריע, כמו במקרה שהגמר אומרת האם נכריע כבת הילל או נכריע

21:29כבת שמיים,

21:30אומר מרן אחידה בזה אפשר כן לסמוך על בת קול וכן סומכים על מה שאומרים על גילויים שניתנים מן השמיים.

21:36לכן מרן אחידה בהרבה הרבה מקומות בספרים שלו כן שמח על שות מן השמיים כמו למשל לגבי נטילת לולב בחג

21:42הסוכות

21:43שראה מרן אחידה מנהג של נשים שנהגות ליטול לולב בברכה בחג הסוכות וזה לכאורה לא על פי הלכה כי נשים

21:51לא מברכות על מנהג

21:52חוץ מדעת רבן הותם וככה נוהגים מאשכנזים. בכל זאת כותב מרן אחידה שמכיוון שבשות מן השמיים הכריע שככה אפשר לעשות

22:00אז ככה הוא גם כן מעלה להלכה שנשים יכולות לברך. יש כאלה שאמרו שזה עדיין לא ראיה כי מדובר על

22:06זה שהוא ראה כזה מנהג

22:08זה לא שהוא הכריע ככה. על כל פנים כל מה שאנחנו אומרים שאפשר להכריע על דברים של שאלת חלום וכדומה

22:14זה כשבאמת יש לנו עדיין ספק בדבר. אבל אם יש לנו הכריעה ברורה בדבר אפילו אם יבוא חולם חלום או

22:20נביא

22:20ויגיד לנו שההלכה היא לא ככה אנחנו לא משגיחים בו. כי ההלכה היא כמו שפסקו החכמים שבאותו דו

22:26ולכן מכיוון שכאן בהלכה שלנו אפילו שבשות מן השמיים הוא כותב שהוא שאל בשמיים האם קטנים בני יהוד א' או

22:34יהוד ב' יכולים להצטרף למניין

22:36להסרה להשלים למניין השרה. הוא רצה לומר שיש פה טרי דרבנן זאת הייתה שאלתו

22:41קטן שהגיעו לחינוך מצוותו דרבנן. תפילה מצוותה דרבנן. קדישת מצוותו דרבנן

22:47האם באופן שיש לי טרי דרבנן אני יכול לצרף אותם למניין? מהנו למין השמיים?

22:53בשמיים עונים בקודים, כן? לא ששלחו לו, אמרו לו הפסוק

22:57הקטנים עם הגדולים יוסף השם עליכם. זה התשובה שאנו לו. מה זה אומר? שאפשר לצרף את הקטנים עם הגדולים להשלים

23:04למניין

23:05וככה הוא יחיה להלכה בשוט מן השמיים, ככה הוא הביא את זה להלכה? זה נכון, אבל ההלכה למעשה אנחנו לא

23:10נסמוך על זה

23:11למה לא נסמוך על זה? מכיוון שמרן השולחן הרוך פסק להדיה שקטן לא מצטרף

23:16אפילו שיש שוט מן השמיים שאומר שבהשמיים מנעולו תשובה שקטן מצטרף להלכה

23:21אנחנו לא סומכים על זה ולכן קטן לא מצטרף למניין השרה ולכן אם בן אדם נמצא בבית הכנסת

23:27שהוא רואה שמה שתשעה אנשים והם רוצים לצרף קטן למניין, יברח מה בבית כנסת הזה

23:32כדי שחז השלום לא יכשיל אותם בברכות לבטלה וגם הוא עצמו לא ייקשל בזה

23:39שיקור

23:41אדם שהוא השתקר

23:43אז פה זה מאוד מאוד תלוי

23:45אני מדבר לעניין אדם ששתה אלכוהול

23:48עד כדי כך שהוא כבר מרגיש שהוא שיקור, האם הוא מצטרף למניין או לא מצטרף למניין

23:53אז גם בשחרות יש בזה רמות מה הדרגה של השחרות

23:57אם זה שחרות כזאת שהוא לא מגיע

24:01שהוא אומנם לא יכול לדבר לפני המלך

24:04אסור לו להתפלל, דרך אגב השיקור עצמו צריך לדעת שאסור לו להתפלל

24:08אדם ששתה אלכוהול

24:09אפילו אם זה בפורים לא משנה

24:12ברמת העיקרון אסור לו להתפלל כי תפילתות האיבה

24:15אם יכול להמודיע עם היפה

24:17אם יכול לעמוד בפני מלך, כן

24:19אז לא, אז יכול להתפלל, לא?

24:21לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, גם לא, לא

24:23תפילתות האיבה

24:24כן, שיקור תפילתות האיבה

24:26ברגע שהוא השתקר הוא לא יכול להתפלל

24:28אז עכשיו

24:33שיקור לא יכול להתפלל

24:34עכשיו אם הוא יכול, אפילו הוא יכול

24:36אפילו הוא לא יכול לעמוד לפני מלך

24:38כן, לעניין לצרף אותו

24:40למניין אני כן מצרף אותו

24:42ולמה?

24:43כי פה באמת אומרים כל בעשרה שכינת השריה

24:46מכיוון שסוף סוף השכינה שורה במקום שיש עשרה בני אדם

24:49וכמו שאת הישן אנחנו מצרפים

24:52אז ככה גם את השיקור אני יכול לצרף

24:55כל עוד הוא ברמה שהוא יכול להחזיק את עצמו

25:00אפילו אם הוא לא יכול לעמוד בפני המלך

25:02אבל אם הוא הגיע לרמת שחרות כזאת גדולה

25:05שמה שנקרא שיקור כלות

25:07שהוא לא עושה לב מה הוא עושה

25:08המעשים שלו הוא לא עושה לב

25:10זה בכלל נקרא שוטה והוא פתור מכל המצוות כולה

25:14בסדר?

25:16זה גם כן בהליכות העולם הביא

25:18שמי שיסתכל בבין ישחי

25:20מי שיסתכל בבין ישחי ויתכן גם בקף החיים

25:23יש שמה איזה

25:25הנוסחה של ההלכה היא לא מדויקת כמו שאמרתי לכם

25:28שמה כתוב

25:29שמה כתוב ששיקור

25:32שיכור

25:34שיכול לדבר לפני מלך

25:37סליחה שאינו יכול לדבר לפני המלך

25:40הוא לא מצטרף למניין

25:42ככה כתוב שמה

25:43ומאיפה המקור של זה?

25:44המקור של הבן ישחי זה מהספר של מי ציבור

25:47של מי ציבור חיבר אותו רבי Yapok critical Israel אלגזי

25:50כן אחד מרחכמי הדורות

25:52הוא התיק אותו משות ב'יהודה אייאש

25:55שבשות ב'יהודה אייאש כותב שאם הוא יכול

25:57אם הוא לא יכול לעמוד לפני המלך

25:59הוא לא מצטרף למניין

26:00אבל מי שמסתכל בשות ב'יהודה אייאש

26:02יראה נכוכה יראה

26:03שהוא כותב שם בדיוק להיפך

26:05שאפילו שהוא לא יכול לעמוד לפני מלך

26:08הוא כן מצטרף למניין

26:09ומתי הוא לא מצטרף למניין? רק אם הוא נהיה שיקור גמור, שיקור כלות

26:13והשלמי ציבור העתיק אותו בצורה לא נכונה, בצורה אפורה

26:17ואחריו נמשכו הרבה הרבה פוסקים, הרן אחידה, בן ישחי

26:20נמשכו אחריו והעתיקו את השלמי ציבור

26:22אבל בהליכות עולם הרן העובד יוסף, מראה ואני גם השתכלתי בפנים

26:26פתחתי את הישות בית יהודה וככה כתוב, כתוב מפורש

26:29שאפילו הוא לא יכול לעמוד בפני מלך, מצרפים אותו למניין

26:33הוא עצמו לא רשא להתפל אבל לצרף אותו למניין מצרפים אותו ולכן להלכה למעשה

26:37אדם שהוא ישתקר, זה תלוי ברמת השחרות שלו

26:40אם הוא שיקור באופן כזה, שהוא עדיין מחזיק את עצמו

26:45והוא קצת עושה ע filmmaker שטויות

26:47לדבר לפני מלך, הוא לא יכול אבל אפשר לתקשר איתו

26:51אז הוא מצרפים אותו למניין

26:53להתפלל, שלא התפלל, אבל אפשר לצרף, זה יכול להיות בפורים

26:56זה מצוי מאוד, בפורים רוצים לעשות מניין, פתאום בשיקור

26:59הוא העשירי שלנו, מה עושים איתו?

27:01אז זה תלוי מה הרמה של השחרות, אבל אם הוא שיקור כלות לגמרי,

27:05שהוא לא שם לב על המעשים שלו ולא שם לב מה הוא עושה, באופן כזה אי אפשר לצרף אותו למניין.

27:10אחר כמה דקות נלך לישר גם ככה, ואז כן יש לי אישר ככה?

27:14שאישה? קודם כל שאישן, התפקח, אחר כך לצרף אותו.

27:19מה הוא נחשב? שיקור או ישן?

27:24הוא שיקור, הוא יותר גרוע מישן.

27:26לא, אבל אם הוא נרדם.

27:28אה, אם הוא נרדם.

27:29אה, אה.

27:31איזה שאלה טובה.

27:32אני משנה לי בעצם ההשפעה של נרדם.

27:35לא חשבתי על זה. אני אסביר את השאלה שלו. אמרנו שישן מצטרף למניין.

27:41אדם שהוא שיקור והוא נרדם.

27:43איך אני מגדיר אותו? מה? מה אתה אומר?

27:45זה לא שיקור או ישן.

27:47זה כל גרש או ירדמים.

27:48הוא מוגדר כי ישן, מה?

27:50גרש או ירדמים בתפילה.

27:52לא, אבל ישן, אמרנו שאפשר לצרף אותו למניין.

27:55ישן אחד אפשר לצרף למניין.

27:57שיקור שהוא ישן.

27:59מה הוא נקרא? הוא נקרא שיקור שאי אפשר לצרף?

28:02בפשטות אי אפשר לצרף אותו.

28:04אם הוא שיקור כלות שאי אפשר לצרף אותו, למה?

28:07כי הישן לא עוזר לי פה.

28:09הוא עדיין, הוא לא בן דעת.

28:11בוא נניח שנייעיר אותו עכשיו.

28:13הוא עדיין שיקור.

28:15ניקח לו זמן עד שהוא יתפקח.

28:17כל הרעיון של ישן זה שכשאני מאיר אותו הוא יתעורר לחיים.

28:21הוא עדיין שיקור, הוא לא ברדת.

28:24אה, אותו דבר הזה גם לזימון?

28:27אה?

28:27אותו דבר הזה גם לזימון, אותו הדין?

28:30כן, אותם דינים, כן.

28:34מי שהיה עומד והתחילו לומר קדיש, אינו רשא אלא שבת באמצע הקדיש

28:39ואפילו כל הקהל ישמי.

28:42מה?

28:43אז הוא עונה בזימון?

28:45לא שומע.

28:45אז הוא עונה בזימון?

28:47נגיד שיקור עונה בזימון?

28:49שיענה, אני לא יכול לצרף אותו לזימון.

28:52אה.

28:53יכול לענות מה שהוא רוצה.

28:55גם בקדיש כשאני מתכנסת עם מי שעשרה שיענה עד מחר, שיעצה, אין בעיה.

28:58הוא לא יכול להיות חלק מהעשרה.

29:00הוא שוטא ופתר מכל המצווות.

29:03שיקור קלות, שאנחנו מדברים....

29:04לא, שיקור?

29:06כן הוא מצטרף, הוא מצטרף.

29:08לא מעונה, כן?

29:09כן.

29:09aware, תפילה?

29:10בתפילה הוא מצטרף, מצטרף למניין.

29:13לא עונה, או אה, או.

29:15טכים, תפילה אבל לא עונה?

29:16שלא יהנה.

29:18לא, אתה מצטרף?

29:19הוא לא יכול להיות שמה?

29:20כן, כי אנחנו אומרים, כל בעשרה ninja שקין תשארים

29:23מכובתMen הוא עונה?

29:24גם אם הוא לא מעונה, זה לא מפריע לי.

29:26זה לא שעStaל?

29:27שעשה משהו רוצה, הוא שיקור כרגע, אני לא יכול להגיד לו מה לעשות, אלא אם כן אני יכול, אנחנו מדברים

29:33לגבי עצמנו,

29:34האם, זה נקרא הקול בעשרה שכירים את השאריה, האם אני מצרף אותו למניין שאנחנו נוכל להגיד פה קדיש וקדישים וחזרת

29:42השעץ, ולהתפלל במניין?

29:44המניין לא קשור אליו, לא קשור אליו, אם הוא נמצא, הוא נמצא לשעז את המניין, דיימה.

29:50כן, קול עוד הוא לא שיקור קלות, בסדר?

29:53ישן מצטרך לזימור?

29:55ישן מצטרף לזימור, צריך לבדוק את זה.

30:01הוא יושן, איך הוא יענה אבל.

30:03הילד אני יודע, לא.

30:05קטן יפהר ו...

30:07ורוצים לצרף אותו.

30:08זה לא הורזים, אבל אך תמיד.

30:10בהיר אותו, מה?

30:11צריך לבדוק את זה.

30:12שאלה אם זה, לא, לא, אני מצטרף גם היום בשקט.

30:14מה?

30:15אני מצטרף גם היום בשקט, לא שצריך לענות אותו.

30:18ברמתי עיקרון הוא צריך לענות, כן.

30:21הוא מאזים אותו מה שזה הוא כבר...

30:23בזימון, בזימון אין את הכלל של כל בעשרה שכים את השראה.

30:25שמה צריך באמת ש...

30:27מה זה הראשון של זימון?

30:28אני מבקש רשות מהמסובים,

30:30שיושבים איתי פה בסעודל, שיהיו בחלק מה...

30:33אבל השאלה תהיה על השראה.

30:35הם אומרים כאלוקנו ברגע שיש אחד ש...

30:36לא יודע.

30:37צריך לעיין בזה, שאלה טובה.

30:42מי שהיה עומד והתחילו לומר קדיש, אינו ראשה אלה שבת באמצע הקדיש,

30:47אפילו כל הקהל יושבי.

30:49ורק אחר שצייב אמר דמירן בעל מה ראשה האלה ש...

30:53כן?

30:54אפילו שאנחנו יודעים שדברים שבקדושה יש דברים שעומדים עליהם,

30:57אבל הדרכי משה מביא בשם המעריל,

31:00וככה העיד גם כן המערכו בשם מורו, הריזל,

31:05שבשעה שהוא היה יושב והיו אומרים קדיש,

31:08הוא לא היה נעמד.

31:09אפילו באמן יש מרבה.

31:10שזה שווח מאוד מאוד גדול,

31:12הוא לא היה נעמד לומר אמן יש מרבה.

31:14היה ממשיך לשבת.

31:15אבל רק אם הוא היה אומר...

31:17רק אם הוא כבר היה עומד,

31:19כמו למשל קדיש אחר ספר תורה,

31:21שהוא כבר היה עומד,

31:22אז ברגע שהוא היה עומד הוא לא היה

31:24יושב, לא היה מתיישב רק אחר

31:25שסיים דמירן באלמה

31:27שסיימו את החמישה המנים

31:30הראשונים ולכן מביאים

31:32להלכה הפוסקים שבן אדם

31:34שהוא יושב ואומרים קדיש הוא לא צריך

31:36לעמוד אבל אם

31:38כבר תפס אותו קדיש כשהוא מעומד

31:40אסור לו לשבת

31:42עד כשהוא מגיע לדמירן

31:44באלמה

31:47האשכנזים בן קור צריך

31:48לעמוד אותו אמא

31:50הרמה כותב שראוי לעמוד

31:55היו עומדים

31:56תמיד עומדים, לא בשפת תורה עומדים

31:57נכון, כי גם זה כתוב

32:00זה בדי, זה פשוט

32:01לפי אשכנזים אין מה לדבר

32:05נכון

32:05זה תלוי, אשכנזים ספרדים

32:09אשכנזים כן עומדים

32:12כן, אם אתה נועג ככה כן

32:15לא בצורה שאתה מפגין

32:17אם אתה בצד, לא בצורה שאתה

32:18תורק את הספסל

32:20תראו אני עכשיו עומד

32:21אם היה עומד וראה שהשליח ציבור מתקרב לאמירת קדיש

32:31טוב יותר שלא יהיה מהר לשבת

32:34מפני שניכר הדבר של הסכן

32:35כדי לפתור עצמו מלומר קדיש

32:37המקור של ההלכה הזאת הוא מגיע

32:40תזכר מצוות, השם מברך אותך

32:42המקור של ההלכה הזאת הוא מגיע למעשה

32:46מהמאמר מרדחי

32:48המאמר מרדחי כותב

32:49לגבי, יש הלכה

32:52שאדם שהיה עומד בתפילה

32:54בן אדם התיישב

32:56ישב בספסל, ישב בכיסא שלו

32:58ומאחוריו בא אדם ותחיל להתפלל תפילת שמונה עשרה

33:01האם הוא צריך לקום או לא צריך לקום

33:03ההלכה אומרת שהוא לא צריך לקום

33:05מכיוון שהוא ישב פה קודם, אז לא יכול אותו אחד שמתפלל מאחוריו 18 להקים אותו, בסדר? יפה, כותב לו אמר

33:13מורדכאי,

33:14מה יהיה הדין אם אני רואה שאחד בא להתפלל תפילת 18, ואני אומר רגע הוא בא להתפלל, יש לי לפני

33:22שהוא מתחיל להתפלל, אני רץ מיד,

33:23כי אני רוצה לשבת, אני רוצה, אני רץ מיד למקום שלי ומתיישב, ואומר הנה אני התיישבתי לפני שהוא התחיל להתפלל

33:29תפילת 18, וככה אני לא צריך לעמוד.

33:32מה הוא עושה? הוא עומד?

33:35לא משנה מה הוא עושה, זה לא משנה מה הוא עושה.

33:38עצם הדבר שהוא עושה, אומר המאמר מודר חי, אסור לעשות את זה, למה? כי זה נראה כמזלזל בדבר.

33:44כל מה שאמרו לך שמה? שאם היית יושב ובא האדם מאחורי חבית ב-18 שאתה לא צריך לעמוד,

33:50זה אם באמת תפס אותך הדבר הזה, אתה התיישבת פה ובא בן אדם מאחוריך והתחיל להתפעלת תפעד עד 18,

33:57הוא לא יכול להקים אותך. אבל אם אתה רץ בשביל השבט, זה נראה כאילו אתה מזלזל,

34:03כאילו אני לא יכול, לא מסוגל לעמוד וקשה עליי הדבר הזה לעמוד לפני האדם שמתפלל לפניי.

34:09זה נראה כזלזול. מכאן למדה כפחיים וכאן ובכן בהליכות עולם,

34:13שגם אדם ששומע קדיש, לפני שהוא שומע שהשליח ציבור בא לומר קדיש,

34:19או אחד מהמתפללים שאומר קדיש יתום, עכשיו הוא אומר, רגע, קדיש, אם תפסתי את הקדיש כשאני מעומד,

34:27אסור לי לשבת. אז הוא רוצה לרוץ מאוד מאוד מהר, להתיישב מיד בשביל לפני שהוא יתחיל לומר קדיש,

34:33שלא יהיה הסקל. למה? מפני שזה נראה כמזלזל בדבר. זאת אומרת,

34:38כל עוד אתה התיישבת ואמרו קדיש, אתה לא צריך לעמוד. אבל אם הם שנייה לפני שאומרים קדיש,

34:45תחכה עוד קצת ותחכה עד שיסיים את הקדיש ואל תשב תחפו מיד כדי שלא יראה כאילו זה מסוי עליך וכאילו

34:51אתה מזלזל בדבר.

34:53כלומר, אם הוא נכנס ברבי חנניה ואין כשהוא אומר. לא יהיה רוץ לשבת, נכון.

34:59אבל כשאנחנו אומרים על הרוץ, שניכר עליו שהוא רץ באמת, אם הוא כזה ברגיל,

35:05לא ניכר שהוא עושה איזה מעשה מיוחד בשביל זה מתיישב רגיל, זה אפשר.

35:08יהיה ישם? ויהיה ישם. כן, יש זמן, יהיה ישם, עד שאומרים קדיש, יש שיעור של זמן.

35:16העניין הוא שלא יראה עליו כמסוי, שלא יראה במרוצה. אם הוא נראה במרוצה, לשבת תכף הוא מיד זה הזלזול.

35:22אבל אם הוא עושה את זה באלגנדיות, בצורה שלא ניכר עליו שהוא עשה את זה בגלל הקדיש,

35:26ושלא יתיישב בגלל שאפשר לשבת. זה מותר.

35:29אחרי שבעה ברוכות של ערב שבת, אחרי שחזרת שבעה ברוכות, בערב שבת יש אמנו עם אמן, ישר יש קדיש.

35:37יש כאלה יחצים ישר לשבת.

35:39אה, זה בעיה. שלא ירוצו. נכון, זה מצוי שם, אתה צודק. שלא ירוצו.

35:51אדם שהוא לא, הוא או מחוסר שימת לב או מחוסר ידיעת ההלכה, הוא יתיישב בקדיש.

35:59ואנחנו עכשיו פה, ברוך השם, בשיעור למדנו שמי שתפס אותו קדיש לא מתיישב באמצע.

36:06עכשיו הוא רוצה להאיר לו. נגיד לו, אלו עכשיו קדיש, לא יושבים. האם יעשה כך או לא יעשה כך?

36:13אה? שהוא מבייש אותו. יפה. אז רבי חיים פלאג'י כתב שיעיר אותו ויעורר אותו.

36:23זה היה התוקף, החסידות והפרקשת של רבי חיים פלאג'י. מה זאת אומרת? כשישב באמצע קדיש אתה אומר,

36:29מרן הרב יוסף אומר מכיוון שמדובר פה במקרה שאתה מבייש אותו יכול להיות.

36:34והדבר עצמו הוא לא מוסכם על כל הפוסקים, כי יש כאלה שלמדו בדעת האריז על שמשהו לא,

36:41משהו לא ישב בקדיש, זה רק בקדישים שכל הציבור היו עומדים.

36:44אבל בקדיש שהציבור היו יושבים, הוא כן היה יכול לשנות בנצע קדיש.

36:49בקיצור, בדעת האריז על יש בזה מחלוקת, והדבר הוא לא שווה לכל הדעות,

36:53לכן כותב מרן הרב יוסף, שעדיף, אם אתה יודע עליו שהוא יכול להיפגע מזה מאוד, שלא להאיר לו.

36:59אם אתה מכיר אותו, שהוא אחד שהוא מקבל, והוא שומע, והגיד לך אישר כוח, תודה רבה שהזכרת,

37:03אני לא שמתי לב, או תודה רבה שעוררת את תשומת ליבי, להלכה לא ידעתי אותה,

37:08וככה ראוי ונכון לעשות, מה קרה? אז אהירו לך, קבל האמת ממי שאמרה, מה זה משנה מי אמר?

37:13אני יכול גם להגיד, כאילו נגיד אם זה אשכנזי שיושב בזמן שצריך לעמוד, יכול להגיד לו לעמוד?

37:19כן.

37:20למה את רוצה להגיד לו לעמוד? כי הוא אשכנזי?

37:22כן.

37:24לא, אבל אני עומד, אבל כאילו, כאילו הוא צריך לעמוד, אבל הוא יושב כזה.

37:28כן.

37:28אני יכול להקים אותו או ש...

37:30לא, כי גם, מה, באמצע קדיש? לאף אחד אסור לשם.

37:33לא, לא באמצע קדיש, כאילו...

37:34אם הוא יושב, אתה רוצה להגיד לו שיעמוד?

37:36כן.

37:42.אז שוב פעם, מעיקר הדין אם אתה יודע שהוא מתבייש בזה לא

37:46אם אתה יודע שהוא יתבייש

37:51.אז זה לא יאזור שתעיר לו מה זה יאזור שתעיר לו

37:53.אבל הוא כן יעמוד

37:55.למה הוא יעמוד בגלל שאתה מבייש אותו עכשיו?

37:58.לא נעים .כל כמו הוא רוצה שבח אחד להשימ לב שהוא יושב

38:02.ואז נגיד סמדי לב ואני אקמצל

38:04והוא התבייש אם אתה תעיר לו?

38:06לא התבייש, פשוט כאילו...

38:08בסדר?

38:09בסדר?

38:10אם הוא לא התבייש, אז אתה יכול להעיר לו.

38:12אם אתה מגיע להלבנת פנים, אז זה לא כדאי, זה לא שווה את זה.

38:16במיוחד שזה לא לדעת כולם שצריך לעמוד.

38:18זה רק חומרה של הרמה.

38:20אבל אם הבית כנסת נוהגים לעמוד את שיחת.

38:25כן.

38:27כן.

38:28אם הבית כנסת נוהגים לעמוד, אז הוא יסתכל בציבור.

38:33לפעמים, גם אצל האשכנזים עצמם, הרי זה חומרה.

38:36זה חומרה שהם נוהגים, זה לא מעיקר הדין.

38:39גם שם אתה יכול לראות שלא תמיד כולם שמים לב לעמוד.

38:42אז זה מאוד תלו, יסתכל בציבור.

38:44אם הוא יראה שכולם עמדו, אז יהיה עמד.

38:46אבל מספיק כשהוא רואה שיש אחד, שניים שעדיין יושבים,

38:49אין בזה כבר לא תתגודדו.

38:51כי כבר יש פה עוד ציבור שיושבים, אז הוא יכול לסמוך על זה ולשרת.

38:55בתר השכנז.

38:55יש גם זה.

38:57זה עוד מעורבים.

38:59יש שובים ש...

39:02אז אם הם מעורבים...

39:05אז חלק מהציבור יושב, חלק מהציבור עומד.

39:09אז הם בזה לא תתגודדו.

39:10כל הבעיה ש...

39:11מה הבעיה שבעצם כל הציבור נעמד ואני יושב?

39:15שלא תתגודדו, לא תעשו אגודות אגודות.

39:18אבל ברגע שיש חלק מהציבור שככה...

39:20וככה מנהג המקום.

39:21המנהג המקום שתמיד זה חצי-חצי.

39:24אז אתה לא נראה שונה משונה פה בציבור, אז בסדר.

39:33מי שהיה יושב בשעת אמירת הקדיש ועבר לידו אדם שהוא צריך לעמוד לכבודו.

39:38אביו.

39:39איזה זקן.

39:41או רבור שצריך לעמוד לכבודו.

39:43והוא עכשיו באמצע הקדיש.

39:45אז צריך לעמד.

39:47נכון?

39:47ברגע שהוא נעמד הוא לא רשאי אחר כך לשבת.

39:50אפילו שהוא נעמד בפני אותו אחד שהוא צריך לעמוד בכבודו.

39:53אפילו שהוא יתחיל את הקדיש כשהוא יושב.

39:56הוא למעשה התחיל אותו כשהוא יושב.

39:57והוא נעמד באמצע הקדיש.

39:59לא יתיישב שוב פעם, רק לאחר שיסיים דמירן באלמה.

40:02אם הוא רק קמקי או נערוד כבוד.

40:04או, מצוין.

40:06כל מה שאמרנו עכשיו זה כשהוא קם מלא רגלה, מלא קומתו.

40:10אבל אם הוא קם רק להידור באלמה.

40:12איפה זה קיים?

40:14למשל תלמיד חכם שהוא תלמיד חכם כמותו.

40:17שהוא לא קם בכבודו.

40:18אז הוא קם רק בשביל להיעדר מפני כבודו.

40:21עשה כמין קימה קטנה כזאת לכבד אותו.

40:23אבל זה לא מעיקר הדין.

40:24כן?

40:25הידור באלמה.

40:26אז פה כתומר רנע עובדי יוסף שהוא לא צריך להתיישב אחר כך

40:29מכיוון שהוא לא קם מלא קומתו.

40:36יפה.

40:37עכשיו, בן אדם שהוא ספרדי.

40:39כן.

40:40ואמרנו שלפי הספרדי, נוהגים שלא לעמוד בקדיש,

40:45אין חובה לעמוד בקדיש, אבל הוא רוצה להחמיר על עצמו.

40:48הוא רוצה לעשות תמיד את ההיבך מסתברה.

40:51הוא אוהב לעשות את ההפך.

40:52הוא רוצה להחמיר על עצמו וכן לעמוד בקדישים.

40:56האם רשאי או לא רשאי?

40:57רשאי.

40:58למה?

40:59למה לא? נכון?

41:00בהסתכלות ראשונה.

41:01מה הבעיה? אני רוצה להחמיר.

41:03אפילו יתפכו לי על השכם.

41:04כל הכבוד השכה.

41:05אבל יש בעיה אחרת.

41:06יש בעיה של דברים שנראים כיוערה

41:08מיך זה כיוערה?

41:09מכיוון שהמנהג הוא

41:11שאנחנו יודעים שהמנהג הוא בקרב בני עדות הספרדים

41:15שלא עומדים

41:16ועכשיו זה הצדיק הזה בא ונעמד

41:20מה הוא כביכול מכריס ואומר?

41:23כביכול זה נראה כיוערה

41:25תראו אני כן מחמיר על עצמי לעמוד

41:28ובדברים שנראים כיוערה לפעמים עדיף שלא לעשות אותם אלא בצניות

41:33זה טוב להחמיר

41:35אין שום בעיה, בן אדם שרוצה להרוויח את כל השיטות

41:37יחמיר אבל שלא יעשה את זה בצורה של הפגנתיות

41:40בצורה של תראו כמה אני יראה שמיים

41:43כמה אני צדי, כמה זה

41:45יעשה את זה לעצמו

41:46כל המחמיר יחמיר לעצמו

41:48ובלבד שיחווה אין ליבו על השמיים

41:52שרואים אותו נעמד

41:54וכולם נעמדים אחריו

41:55נכון

41:59אז נסכם, נסכם את מה שאמרנו

42:01אמרנו שלמעשה

42:02כל בעשרה שכינת השאיה

42:05כל מקום שיש בעשרה בני אדם השכינה שורה

42:07ולכן, גם אם אין לי תשעה עונים

42:09מעיקר הדין בקדיש

42:11זה ודאי

42:11שמספיק שיש לי שישה עונים

42:13אפשר לומר קדיש

42:14לא צריך שכל התשעה עונים

42:16אם יש לי אחד ישן

42:17גם כן אפשר לומר קדיש

42:19אבל רק אחד ישן

42:20אחד ישן ולא כל השאר ישנים

42:22זה לגבי קדיש

42:24לגבי חזרת השאץ

42:25נחלקו בזה הפוסקים

42:27דעת שולחן ארוך הרב שבחזרת השאץ צריך להקפיד ולהמתין עד שיהיו תשעה עונים

42:32פחות מתשעה עונים זה קרוב להיות ברכותיו לבטלה

42:36וככה נהגים הרבה מקהילות היהודים שממתינים בחזרת השאץ עד שיהיו תשעה עונים

42:41דעת מרן העובדי עושה וככה נהגים חלק מקהילות הספרדים

42:45שאפילו אם יש רק שישה עונים רוב מניין עושים חזרת השאץ אפילו בשישה

42:51בתפילת ערבית למשל

42:53שאין שם חזרת השעץ

42:54גם לדעת האשכנזים שמחמירים

42:57שיהיו תשעה עונים

42:58שם אין מקום להחמיר ולמה

43:00כי כיוון שזה קדישים וזה לא חזרת השעץ

43:02אפילו יש לי רק שישה מתפללים

43:04בלבד שסיימו תפילת ערבית

43:05אפשר כבר להתחיל ולומר קדיש

43:08או הדין גם כן אם עושים תפילה קצרה

43:10ששם אין לי חזרת השעץ

43:12שלא שייך הטעם של קרוב להיות ברכותיו לבטלה

43:14אז אפשר להתחיל

43:16אפילו אם יש רק שישה מתפללים

43:18וארבעה אחרים מצטרפים להשלים את המניין

43:23לגבי אדם שהוא ישן

43:25אמרנו רק ישן אחד יכול לצטרף לא יותר

43:27וגם הוא לקתחיל לצייך ולהקיץ

43:29ולהעיר אותו משנתו

43:30אם זה לא אפשרי אז בדיעבד אפשר לסמוך

43:33לצרף אותו למניין

43:35כל עוד הוא רק יחידי

43:41דיברנו לגבי חירי שילם

43:43הרי הוא כשוטה לכל דברה

43:45והוא פטור מכל המצוות

43:47שלמעשה הוא לא מצטרף למניין

43:49התחבטו הפוסקים בזמננו היום

43:51שיש בתי ספר מיוחדים

43:53שמלמדים את החרשים מלמים

43:55לתקשר ולדבר

43:56ומלמדים אותם להתנהל בצורה עצמאית

43:59האם הם כברי דעת או לא

44:01כתבו הפוסקים ככה כתב מהרמשיק

44:03מדי ספק לא יצאנו

44:04ולכן אנחנו מחמירים

44:06שלא מצרפים אותו למניין

44:07נחמיר עליו שנקנה לו תפילי

44:10נביא לו תלית

44:11נעשה את כל מה שצריך לעשות

44:12כי אולי יש עליו שם של בן דעת

44:14אבל לגבי לצרף אותו למניין אנחנו לא נצרף אותו

44:17ככה כתב מהרמשיק

44:19אבל דת מהרנערובדי יוסף

44:21בקדיש

44:22שמכיוון שקדיש זה רק מלטה דרבנן

44:24וכי מלטה לספק דרבנן לכולה

44:26אפשר לצרף את אחרי השילם הזה

44:29אם הוא למד בבית ספר מיוחד

44:30והוא מתקשר כמו שצריך

44:31זה לאיין קדיש

44:32אבל לגבי חזרת השץ לא נסמוך על זה

44:35ולמה? כי שם יש חשש ברכה לבטלה

44:37אותו דבר לגבי ברכות התורה

44:39לא יקראו בתורה בברכות

44:40משום שיש שם הספק

44:41ברכה לבטלה

44:44קטן לא מצטרף

44:46מה?

44:47האחרי השילם לא יכול לענות על הקדיש

44:50אז זה לא משנה

44:52גם הישן לא עונה על הקדיש

44:54גם מי שמתפלל הוא לא עונה על הקדיש

44:55אנחנו מצטרפים אותו למניין להחשיב שיש פה עשרה

44:58שהשכינה עכשיו שורה ואפשר

45:00להתפלל במניין

45:01אני לא צריך שויינת

45:05קטן

45:06קטן לא מצטרף למניין

45:08ואם רואים מקומות שמצטרפים את הקטן למניין

45:11יצא מהבית כנסת הזה ולא יחתיא את הרבים וגם לא יחתיא את עצמו

45:16שיקור

45:17אז אמרנו שזה תלוי ברמת השחרות שלו

45:19אם הוא שיקור כזה שהוא עדיין לא יגיע להיות כשיקור כלות

45:23אז הוא עצמו לא יתפלל

45:25אבל אפילו אם יגיע לרמת שחרות שהוא לא יכול לעמוד בפני מלך

45:29כי זאת אוהבה שבן אדם כזה יתפלל לפני מלך

45:31אבל אנחנו כן יכולים לצרף אותו למניין

45:33אבל אם הוא הגיע לרמת שחרות מאוד מאוד גבוהה, שהוא שיקור כלות, שהוא בכלל לא יודע מה הוא עושה, לא

45:39יודע מה הוא עושה עם עצמו, באופן כזה הוא פתור מכל המצוות וגם לא מצרפים אותו למניין.

45:52באמירת קדיש כשאדם היה יושב ויושב והתחילו לומר קדיש, הוא לא צריך לעמוד בשביל אמירת קדיש.

46:00אבל אם הוא כבר תפס את הקדיש כשהוא מעומד, לא יתיישב עד המן החמישי, עד האמירן בעל מרקה, שאז זה

46:07יקר הקדיש ואז הוא יכול להתיישב.

46:12ואם הוא רוצה למער לשבת לפני שהתחיל להשליח ציבור את הקדיש, אמרנו שלא נכון לעשות כן כי זה נראה כמזלזל

46:20בדבר, אלא ימתין עוד קצת, עוד שתי דקות, כשהוא יסיים את הקדיש לא קרה שום דבר.

46:28אדם שרואה את החבר שלו שהוא יתיישב באמצע קדיש והוא יודע שמעיקר הדין זה אסור הדבר הזה, האם יכול להעיר

46:34לו או לא להעיר לו, אז אמרנו שזה תלוי.

46:35אם אני יודע שבן אדם שהוא מקבל והוא שמח שמהירים לו או שאפילו לא שמח אבל הוא מקבל את הדברים

46:42והוא לא ייפגע מזה וזה לא מעליב אותו, אז ראוי וכדאי ונכון להעיר אותו, להעיר את תשומת ליבו בצורה יפה.

46:48אם אני יודע שהוא יכול להעלה וזה להיפגע, שב ואל תעשה עדיף. עדיף לו להעיר לו.

46:54אולי אפשר לקחת אותו אחר כך בצעד, להסביר לו בנועם בצורה יפה בלי לפגוע, שידעת הלכה מכאן או לאבא.

47:04בן אדם שנמצא באמצע התפילה ואמרו קדיש ונכנס זקן.

47:10והוא היה יושב, זקן, תלמיד חכם או אביב והוא צריך לעמוד לכבותם.

47:15אז זה תלוי, אם הוא עמד מלא קומתו באופן שצריך לעמוד מלא קומתו, לא יתיישב אחר כך רק עד שיסתיים

47:22הקדיש.

47:23אבל אם הוא עמד רק כימה של הידור באלמה, שהוא לא קם אלו קומתו, הוא לא צריך לעמוד לגמרי, אלא

47:30יכול להמשיך ולהתיישב בקדיש.

47:32עוד אמרנו שמנהג בני אשכנז לעמוד בקדישים, מנהג בני ספרד שאין חובה לעמוד בקדישים.

47:40אדם מבני ספרד שרוצה להחמיר על עצמו וכדי לעמוד בקדישים, הרי זה נראה כמנהג של יערה וגאווה ולא ראוי לעשות.

47:51חזק וברוך.

47:52חזק וברוך.

47:55תלחץ על ה...

47:57מה פרק, תשתות משהו קרה?

הלכות קדיש חלק ז | מי הם המצטרפים למניין? אם שתה "אלכוהול", מצטרף? מתי עומדים בקדיש? | רבי דוד בכר

Category

Transcript

Recommended