- 6 days ago
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1JYIjKaL3HqM2Hahqmob-SLvorKNxt4Ta/
לכל השיעורים בנושא הלכות שמירת הלשון
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/18o0aobk4NviECDnRpzLhAj-RI_B645kM/
הלכות לשון הרע כלל ז - י וְאִם יֵשׁ עָלָיו (כב) דְּבָרִים הַנִּכָּרִים, שֶׁנִּרְאֶה עַל יְדֵי זֶה, שֶׁמַה שֶּׁמְסַפְּרִין עָלָיו הוּא אֱמֶת, דִּינָא הָכֵי (הדין כך), אִם יֵשׁ בָּעִנְיָן הַזֶּה, אֲפִלּוּ אִם הַדָּבָר אֱמֶת, (כג) לְשָפְטוֹ לְצַד זְכוּת, אוֹ בְּעִנְיְנִי שְלִילַת הַמַעֲלוֹת, אוֹ בְּכָל שְאָר הַפְּרָטִים, הַמְבֹאָרִים לְעֵיל בְּסָעִיף ז', לֹא שַׁיָּךְ בָּזֶה דְּבָרִים הַנִּכָּרִים, דְּוַדַּאי אָנוּ מְחֻיָּבִין לְדוּנוֹ לְכַף זְכוּת (כד) כֵּיוָן שֶׁהוּא אִישׁ בֵּינוֹנִי כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּזֶּה עַל יְדֵי זֶה בְּעֵינֵינוּ וְכַנַ''ל, אֲבָל אִם הוּא דָּבָר אֲשֶׁר אֵין לִמְצֹא צַד זְכוּת עַל הָעוֹשְׁקוֹ, (כה) מֻתָּר לְהאֲמִין וּלְקַבֵּל *. הלכות לשון הרע כלל ז - יא וְדַוְקָא אִם הֵם נִכָּרִים מַמָשׁ, דְּהַיְנוּ (כו) שֶׁהֵם מַגִּיעוֹת לְעִנְיַן הַסִפּוּר, וְגַם רָאָה אֶת הַדְּבָרִים הַנִּכָּרִים בְּעַצְמוֹ. אֲבָל אִם הֵם רְחוֹקִין מִזֶּה רַק הוּא כְּעֵין דָּבָר הַנִּכָּר קְצָת, אוֹ שֶׁלֹּא רָאָה אֶת הַדְּבָרִים הַנִּכָּרִים בְּעַצְמוֹ (כז) רַק שְׁמָעָן מִפִּי אֲחֵרִים, אֵין לוֹ בָּזֶה שׁוּם יִתְרוֹן כְּלָל. הלכות לשון הרע כלל ז - יב וְדַע, דַּאֲפִלּוּ דְּבָרִים הַנִּכָּרִים מַמָשׁ, אֵינוֹ מוֹעִיל רַק לְעִנְיַן, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה מֻתָּר לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ אֶת הַדָּבָר שֶׁמְסַפְּרִין לוֹ, אֲבָל לְעִנְיַן לֵילֵךְ אַחַר כָּךְ וּלְסַפֵּר דָּבָר זֶה לַאֲחֵרִים, לֹא מְהַנֵּי (לא מועיל), דְּלֹא עָדִיף, מֵאִם רָאָה בְּעַצְמוֹ דְּבַר גְּנוּת עַל חֲבֵרוֹ, (כח) שֶׁאָסוּר לְסַפֵּר אַחַר כָּךְ לַאֲנָשִׁים, וּכְמוֹ שֶׁמְבֹאָר לְעֵיל בִּכְלָל ד' סָעִיף ג' וְד'. וְדַע עוֹד (כט) דִּבְכָל אֹפֶן אָסוּר לִסְמֹךְ עַל הֶתֵּר זֶה שֶׁל דְּבָרִים הנִּכָּרִים מַמָשׁ (ל) לְהַפְסִידוֹ עַל יְדֵי זֶה בְּמָמוֹן (לא) אוֹ לְהַכּוֹתוֹ. הלכות לשון הרע כלל ז - יג וְלִפְעָמִים (לב) נִתָּן רְשׁוּת לְבֵית דִּין מִפְּנֵי צֹרֶךְ שָׁעָה, כְּגוֹן, שֶׁאֶחָד בָּא לִצְעֹק לִפְנֵיהֶם עַל דְּבַר גְּנֵבָה שֶׁנִּגְנַב מִמֶנּוּ, וְהוּא מְשַׁעֵר בְּוַדַּאי בִּדְבָרִים הַנִּכָּרִים מַמָשׁ, שֶׁפְּלוֹנִי גָּנַב מִמֶנּוּ הַחֵפֶץ, וְגַם הַבֵּית דִּין רוֹאִין אֶת הַדְּבָרִים הַנִּכָּרִים, אוֹ שֶׁעֵדִים הֵעִידוּ לִפְנֵיהֶם עַל הַדְּבָרִים הַנִּכָּרִים, נִתָּן לָהֶם רְשׁוּת לְהַכּוֹתוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוֹדֶה. אֲבָל לְיָחִיד, אוֹ אֲפִלּוּ לְבֵית דִּין, רַק שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר לָהֶם הַדְּבָרִים הַנִּכָּרִים, כִּי אִם עַל יְדֵי הַתּוֹבֵעַ, לֹא נִתָּן רְשׁוּת הַזֶּה. הלכות לשון הרע כלל ז - יד וּמִזֶּה תִּרְאֶה, כַּמָה אֲנָשִׁים טוֹעִין בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, שֶׁאִם נִגְנָב לָהֶם חֵפֶץ, וְיֵשׁ לָהֶם עַל אֶחָד חֲשָׁד, אוֹמְרִים לְטוֹבֵי הָעִיר, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַל אֶחָד דְּבָרִים הַנִּכָּרִים, וְהֵם מַכִּים וְעוֹנְשִׁין, שֶׁלֹּא מִן הַדִּין, כְּדֵי שֶׁיּוֹדֶה. וּבֶאֱמֶת הוּא שֶׁלֹּא כַּדִּין, דְּלוּ יְהֵא דִּדְבָרִים הַנִּכָּרִים הוּא כְּמוֹ רְאָיָה לְעֶצֶם הַמַעֲשֶׂה, וְטוֹבֵי הָעִיר חֲשִׁיבֵי כְּמוֹ בֵּית דִּין, הֲלֹא צָרִיךְ, שֶׁיֵּדְעוּ מִתְּחִלָּה שֶׁנִּגְנַב, וְגַם עֵדִים לְהַדְּבָרִים הַנִּכָּרִים, אוֹ שֶׁהֵם בְּעַצְמָם יִרְאוּ (כְּמוֹ בְּמַעֲשֶׂה דְּמַר זוּטְרָא), אֲבָל לֹא לִסְמֹךְ עַל הַתּוֹבֵעַ וּלְהַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל בְּחִנָּם. וַאֲפִלּוּ רַק לְהַאֲמִין לַתּוֹבֵעַ בַּלֵּב, שֶׁאִישׁ זֶה גָּנַב מֵאִתּוֹ, אָסוּר מִפְּנֵי קַבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע, וְעַל אַחַת כַּמָה וְכַמָה לִסְמֹךָ עַל זֶה וּלְהַכּוֹתוֹ, דְּאִסוּר גָּדוֹל עוֹשִׂים בָּזֶה, וְעוֹבְרִים עַל לָאו דְּ''לֹא יוֹסִיף''.
לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=bCTVh7l_izI
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1JYIjKaL3HqM2Hahqmob-SLvorKNxt4Ta/
לכל השיעורים בנושא הלכות שמירת הלשון
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/18o0aobk4NviECDnRpzLhAj-RI_B645kM/
הלכות לשון הרע כלל ז - י וְאִם יֵשׁ עָלָיו (כב) דְּבָרִים הַנִּכָּרִים, שֶׁנִּרְאֶה עַל יְדֵי זֶה, שֶׁמַה שֶּׁמְסַפְּרִין עָלָיו הוּא אֱמֶת, דִּינָא הָכֵי (הדין כך), אִם יֵשׁ בָּעִנְיָן הַזֶּה, אֲפִלּוּ אִם הַדָּבָר אֱמֶת, (כג) לְשָפְטוֹ לְצַד זְכוּת, אוֹ בְּעִנְיְנִי שְלִילַת הַמַעֲלוֹת, אוֹ בְּכָל שְאָר הַפְּרָטִים, הַמְבֹאָרִים לְעֵיל בְּסָעִיף ז', לֹא שַׁיָּךְ בָּזֶה דְּבָרִים הַנִּכָּרִים, דְּוַדַּאי אָנוּ מְחֻיָּבִין לְדוּנוֹ לְכַף זְכוּת (כד) כֵּיוָן שֶׁהוּא אִישׁ בֵּינוֹנִי כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּזֶּה עַל יְדֵי זֶה בְּעֵינֵינוּ וְכַנַ''ל, אֲבָל אִם הוּא דָּבָר אֲשֶׁר אֵין לִמְצֹא צַד זְכוּת עַל הָעוֹשְׁקוֹ, (כה) מֻתָּר לְהאֲמִין וּלְקַבֵּל *. הלכות לשון הרע כלל ז - יא וְדַוְקָא אִם הֵם נִכָּרִים מַמָשׁ, דְּהַיְנוּ (כו) שֶׁהֵם מַגִּיעוֹת לְעִנְיַן הַסִפּוּר, וְגַם רָאָה אֶת הַדְּבָרִים הַנִּכָּרִים בְּעַצְמוֹ. אֲבָל אִם הֵם רְחוֹקִין מִזֶּה רַק הוּא כְּעֵין דָּבָר הַנִּכָּר קְצָת, אוֹ שֶׁלֹּא רָאָה אֶת הַדְּבָרִים הַנִּכָּרִים בְּעַצְמוֹ (כז) רַק שְׁמָעָן מִפִּי אֲחֵרִים, אֵין לוֹ בָּזֶה שׁוּם יִתְרוֹן כְּלָל. הלכות לשון הרע כלל ז - יב וְדַע, דַּאֲפִלּוּ דְּבָרִים הַנִּכָּרִים מַמָשׁ, אֵינוֹ מוֹעִיל רַק לְעִנְיַן, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה מֻתָּר לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ אֶת הַדָּבָר שֶׁמְסַפְּרִין לוֹ, אֲבָל לְעִנְיַן לֵילֵךְ אַחַר כָּךְ וּלְסַפֵּר דָּבָר זֶה לַאֲחֵרִים, לֹא מְהַנֵּי (לא מועיל), דְּלֹא עָדִיף, מֵאִם רָאָה בְּעַצְמוֹ דְּבַר גְּנוּת עַל חֲבֵרוֹ, (כח) שֶׁאָסוּר לְסַפֵּר אַחַר כָּךְ לַאֲנָשִׁים, וּכְמוֹ שֶׁמְבֹאָר לְעֵיל בִּכְלָל ד' סָעִיף ג' וְד'. וְדַע עוֹד (כט) דִּבְכָל אֹפֶן אָסוּר לִסְמֹךְ עַל הֶתֵּר זֶה שֶׁל דְּבָרִים הנִּכָּרִים מַמָשׁ (ל) לְהַפְסִידוֹ עַל יְדֵי זֶה בְּמָמוֹן (לא) אוֹ לְהַכּוֹתוֹ. הלכות לשון הרע כלל ז - יג וְלִפְעָמִים (לב) נִתָּן רְשׁוּת לְבֵית דִּין מִפְּנֵי צֹרֶךְ שָׁעָה, כְּגוֹן, שֶׁאֶחָד בָּא לִצְעֹק לִפְנֵיהֶם עַל דְּבַר גְּנֵבָה שֶׁנִּגְנַב מִמֶנּוּ, וְהוּא מְשַׁעֵר בְּוַדַּאי בִּדְבָרִים הַנִּכָּרִים מַמָשׁ, שֶׁפְּלוֹנִי גָּנַב מִמֶנּוּ הַחֵפֶץ, וְגַם הַבֵּית דִּין רוֹאִין אֶת הַדְּבָרִים הַנִּכָּרִים, אוֹ שֶׁעֵדִים הֵעִידוּ לִפְנֵיהֶם עַל הַדְּבָרִים הַנִּכָּרִים, נִתָּן לָהֶם רְשׁוּת לְהַכּוֹתוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוֹדֶה. אֲבָל לְיָחִיד, אוֹ אֲפִלּוּ לְבֵית דִּין, רַק שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר לָהֶם הַדְּבָרִים הַנִּכָּרִים, כִּי אִם עַל יְדֵי הַתּוֹבֵעַ, לֹא נִתָּן רְשׁוּת הַזֶּה. הלכות לשון הרע כלל ז - יד וּמִזֶּה תִּרְאֶה, כַּמָה אֲנָשִׁים טוֹעִין בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, שֶׁאִם נִגְנָב לָהֶם חֵפֶץ, וְיֵשׁ לָהֶם עַל אֶחָד חֲשָׁד, אוֹמְרִים לְטוֹבֵי הָעִיר, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַל אֶחָד דְּבָרִים הַנִּכָּרִים, וְהֵם מַכִּים וְעוֹנְשִׁין, שֶׁלֹּא מִן הַדִּין, כְּדֵי שֶׁיּוֹדֶה. וּבֶאֱמֶת הוּא שֶׁלֹּא כַּדִּין, דְּלוּ יְהֵא דִּדְבָרִים הַנִּכָּרִים הוּא כְּמוֹ רְאָיָה לְעֶצֶם הַמַעֲשֶׂה, וְטוֹבֵי הָעִיר חֲשִׁיבֵי כְּמוֹ בֵּית דִּין, הֲלֹא צָרִיךְ, שֶׁיֵּדְעוּ מִתְּחִלָּה שֶׁנִּגְנַב, וְגַם עֵדִים לְהַדְּבָרִים הַנִּכָּרִים, אוֹ שֶׁהֵם בְּעַצְמָם יִרְאוּ (כְּמוֹ בְּמַעֲשֶׂה דְּמַר זוּטְרָא), אֲבָל לֹא לִסְמֹךְ עַל הַתּוֹבֵעַ וּלְהַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל בְּחִנָּם. וַאֲפִלּוּ רַק לְהַאֲמִין לַתּוֹבֵעַ בַּלֵּב, שֶׁאִישׁ זֶה גָּנַב מֵאִתּוֹ, אָסוּר מִפְּנֵי קַבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע, וְעַל אַחַת כַּמָה וְכַמָה לִסְמֹךָ עַל זֶה וּלְהַכּוֹתוֹ, דְּאִסוּר גָּדוֹל עוֹשִׂים בָּזֶה, וְעוֹבְרִים עַל לָאו דְּ''לֹא יוֹסִיף''.
לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=bCTVh7l_izI
Category
📚
LearningTranscript
00:00טוב, ראינו שלושה דברים שיש בהם עניין של נאמנות
00:04אחד זה נאמן עליו כבית רד, דהיינו שהוא נאמן עליו כמו שתי עדים
00:10דבר שני נאמנות של אדם שהוא מסליח לפי תומו
00:13והדבר השלישי והאחרון זה נאמנות של דברים הניכרים
00:20זאת אומרת שמתוך דבריו ניכרים דברי אמת
00:24ניכרים דברי אמת שאכן יש דברים בגור
00:29על מה שהוא מספר על פלוני שבחיהי גוונה מותר לקבל את הלשון הרע
00:35ומאיפה אנחנו למדים למעשה שכאשר ניכרים דברי האמת
00:40אז מותר לקבל את הלשון הרע
00:42זה לומדים מהגמרה במסכת שבת
00:44בדף נונבב עמוד א'
00:47שם אומרת הגמרה ככה
00:53הבאי הקשישה
00:56יותר יכול אמרה לפני כן
00:59רב אומר כי מעיין בדוד לא משכחת בבר מידא אוריה
01:03כשתעיין ותחפש על דוד המלך לא תמצא בו שום חטא ואבון
01:09חוץ מהמעשה של אוריה החיטי
01:13דכתיב רק בדבר אוריה החיטי
01:15ואז באיג הקשישה ואז הוא שואל הוא אומר מי אמר רב אחי
01:19ואמר רב קיבל דוד לשון הרע
01:22הרי רב בעצמו אומר שדוד קיבל לשון הרע
01:26אז מלבד החטת של אוריה החיטי יש חטא נוסף של קבלת לשון הרע
01:31יפה ואז ממשיכהwolfד אומרת הגמרה קשה
01:33באמת זאת קושייה
01:34ממשיכהג מהרב אומרת גופה
01:36רב אמר קיבל דוד לשון הרע
01:39דכתיב היי אומר לו המלך איפה הוא
01:41והיומר צבעי למלך הנה הוא בית מחיר בית המיה
01:44בין המיאל בלא דבר
01:46וכתיבה ישלח המלך והיקחה
01:49מבית מחיר בין המיאל מלא דבר
01:50זאת אומרת
01:52ברגע שדוד עלה למלוכה
01:55אז הוא הבטיח ליונתן
01:57שהוא יעיטיב עם כל
01:59זרעו של שאול
02:00ולכן הוא מחפש
02:02מזרעו של שאול
02:04מזרעו של יונתן
02:05בשביל להעיטיב עמו
02:07ואז ציווה מספר לו שיש בן אחד
02:10ליונתן בין שאול
02:12שקוראים לו מפיבושת בלא דבר
02:15מה זה בלא דבר?
02:16דורשים מחכבים שהוא אמר לו
02:18שהוא בלא דבר
02:19הכוונה היא שהוא לא יודע כלום
02:21אין לו חוכמת התורה
02:24אז דוד המלך אחר כך קורא לו
02:26והוא ראה שמפיבושת הוא מלא מלא וגדוש
02:29בתורה
02:30אז הוא כבר ידע שציווה
02:33שציווה הוא לכאורה לא כל כך נאמן
02:35הוא לא אדם נאמן
02:37בשביל שכל מה שהוא יספר
02:38הוא יקבל
02:40אבל אחר כך
02:41כשדוד המלך גלה
02:43מפני אב שלום בנו
02:45כאשר אב שלום רודף את דוד המלך
02:47דוד המלך יוצא לגלות
02:48ובורח ממנו
02:50וציווה נמצא ביחד עם דוד
02:53ואז דוד שואל אותו
02:55איפה מפיבושת?
02:56למה הוא לא בא איתי ביחד גם כן לגלות?
02:59ואז
03:01ואז הוא אומר לו
03:02הוא אומר לו ככה כמו שכתוב
03:08הנה ויום אומר ציווה אל המלך
03:10הנה יושב בירושלים
03:12כי אמר היום ישיבו לבית ישראל את ממלכות אבי
03:17זאת אומרת ציווה אומר לו אתם יודע למה מפיבושת לא יורד איתך על הגלות
03:21הוא נשאר בירושלים
03:23הוא שמח
03:25וטוב לו בזה שאתה כרגע נרדף על ידי אב שלום
03:28כי הוא אומר לעצמו
03:29אולי יום אחד
03:31באמת יקרה שדוד המלך ירד מהמלוכה
03:34ויחזירו את המלכות לבית אבי
03:36כי הוא היה מזרע של שאול המלך
03:38אז ציווה מספר לשון נערה לדוד המלך
03:41ודוד המלך
03:43מה הוא אומר לו?
03:44הוא אומר לו דוד המלך
03:46ויומר המלך לציווה
03:47הנה לך כל השל המפיבושת
03:49ויומר ציווה השתכבתי
03:52אם צרכם בעיני אדוני המלך
03:53זאת אומרת שדוד המלך כביכול מקבל את דבריו של ציווה
03:58במה שהוא מספר על מפיבושת
04:00שהוא מספר לו שהוא באמת שמח
04:02בכך שהוא נרדף על ידי אב שלום
04:04ולכן הוא לא בא איתו לגלות
04:06ותמורת זה
04:07הוא אומר לו אם זה ככה
04:09הרי ננותן לך את כל מה שיש למפיבושת
04:12אז הנה אתה רואה
04:13שלכאורה דוד מקבל לשונה
04:15זה ככה רב סובר
04:18אבל שמואל אמר לו
04:19לא קיבל דוד לשונה רע
04:21ולמה דברים מניקרים חזבה
04:25זאת אומרת
04:26הוא לא באמת שמח על דברי ציווה
04:30אלא הוא כבר ראה לפני כן
04:32על מפיבושת דברים שמעידים
04:36ומסמנים על כך
04:37שהוא באמת שמח בזה שהוא יצא לגלות
04:42איזה דברים מניקרים
04:43מואט הגמרא
04:45שכתוב הוא מפיבושת בן שאול ירד לקראת המלך
04:48ולא עשה רגליו ולא עשה ספמו ואת בגדיו לא חיבס
04:52למין היום לכת המלך עד היום אשר בא בשלום
04:56אז בפשטות אפשר להסביר שהסיבה
04:59הוא כאילו נהג כמו עבל
05:00נראה כמו עבל
05:01לא יסתפר
05:02לא עשה ספמו
05:03לא יתרחץ
05:04לא חיבס את הבגדים
05:05כמו עבל הוא צער
05:08לא מוזכר
05:10אבל בפשטות היה אפשר לומר
05:12שהסיבה שהוא עשה את זה
05:14להפך בגלל שדוד גלה
05:16אז מרוב צער שדוד גלה
05:18אז לכן הוא נהג צער
05:21אבל דוד המלך לא הבין ככה
05:22דוד המלך הבין שהסיבה שהוא נראה ככה
05:25זה בגלל שהוא שמע
05:28שדוד חוזר
05:30אחרי שדוד חוזר לממלכה שלו
05:32ולכן מרוב צער
05:33הוא נהג בעצמו
05:34את העניין הזה שהוא לא עשה את רגלה
05:36ולא עשה ספמו בבגדיו הוא נהג כמין אבלות וצר
05:40אז אומרת הגמרה זה מה שגרם לדוד זה נקרא דברים הניקרים
05:44זאת אומרת הוא לא שמח באמת על מה שציווה אמר לו בלבד
05:48אלא דוד מעצמו כבר ראה סימנים שמעידים על מפיבושת
05:53שבאמת הוא שמח לעד והוא באמת מצטער על זה שדוד המלך חוזר
05:58והוא היה שמח אם מלכות שאול תחזור למקומה
06:03ובעקבות זה הוא מעניק ליציבה חלק מהשדה שלו
06:08זה מה שהוא אמר כמו שאמרתי אמרתי שחלק מהשדה תחלקו ביניכם
06:12אז לפי זה לפי ההלכה הזאת יוצא לנו שבדברים שמועל סובר וככה נפסר
06:20שבדברים שהם ניקרים זאת אומרת ניקרים דברי אמת
06:24לא רק ניקרים במה שאותו אחד מספר אלא באמת זה מתאים לאותו אחד
06:29כל התסמינים מכריזים שזה מה שקורה איתו כמו שהיה פה במקרה שלנו
06:35שדוד המלך אומר שלא תחשוב שאני הסתמכתי על צבעה אלא
06:39יש לי את העין שלי לבחון ולראות שאכן מפיבושת שמח בכך שהוא יצא לגלות
06:46וכי אגב נמותר לקבל השוננה כי הוא לא כל כך הוסיף לך על מה שידעת לפניך
06:50זה נכון שהידיעות שלך הן לא היו ברורות ומוחלטות
06:54אבל על זה נאמר ניקרים דברי אמת
06:57לכן גם מה שאותו אחד בא וסיפר הוא לא בבר חידש לך הרבה
07:01יותר ממה שידעת עד היום
07:03לכן כותב החפץ חיים באופן כזה שניקרים דברי אמת מותר לקבל השוננה
07:09אבל אנחנו כבר סייגנו את זה
07:11שכל זה מותר רק ורק במה באופן שאני רק חושש
07:17חושש ממנו
07:19אבל אסור לי לקבל את זה באופן כזה מוחלט
07:21עד כדי כך לבוא ולהזיק לו או לייצר את צעדיו
07:25להזיק לו ממונית
07:27ואז שאלה חפץ חיים בבר מה הם חיים
07:29אז אם ככה איך להיתכן שדוד המלך באמת הזיק למפיבושת באופן ממוני
07:35הרי בעקבות מה שהוא שמע מציבה
07:38הוא בא ואמר לו שמה ששייך למפיבושת יהיה שייך לציבה
07:43זאת אומרת שהוא ימין וקיבל וגם עשה עם זה משהו ממוני
07:47אז כותב החפץ חיים שבאמת דוד המלך עשה את זה מדין של מלך
07:51מדין כנס ולא מדין עדות בבדין
07:54זאת אומרת הוא לא נהג פה מנהג של בדין
07:57של לראות עם האמת
08:00אצל מלך
08:05אצל מלך יש דין כזה של
08:09ככה עיניו חוזות ורעות
08:11זה דין הדמלכות הדינה
08:13ברגע שמלך מרגיש על אדם שהוא מורד בו
08:16שהוא בוגעת בו
08:17לפעמים הוא מטיל כנסות
08:19בשביל להרתיע את העם להרתיע את הציבור
08:22אפילו שזה לא
08:23זה כך דבר שיצא בבי דין
08:26לכן כותב החפץ חיים
08:27שדוד המלך שעשה כן זה רק מדין מלך
08:30אבל זה לא אומר שכל אחד מאיתנו יפול עכשיו לבוא על סמך
08:34דברים הניכרים שהוא רואה באדם כלשהו
08:37ולהזיק אותו ממונית
08:44זה מה שהחפץ חיים מסייג את דבריו בכלל זין הלכה י'
08:48והוא כותב שגם דברים הניכרים דיינו דווקא שהם מגיעות לעניין הסיפור עצמו
08:54לא שהוא מספר לך משהו ואתה מכיר עליו דברים אחרים ואז אתה עושה חישוב בין משהו מספר לבין דברים אחרים
09:05לגמרי
09:05ואת אומר טוב אם היה ניכר עליו שלמעשה חז השלום הוא נגוע בעבירה מסוימת
09:13הוא לא מקפיד על שמירת שבת אז זה אומר שהוא גם לא מקפיד על תארת המשפחה
09:19זה לא נקרא דברים הניכרים
09:21אין קשר בין המצולם לכתבה נכון
09:25זה נכון שהוא לא מקפיד על שמירת שבת אבל זה לא מוכרח יש אדם
09:29יש אדם שאצלו תארת המשפחה זה קו אדום יש כאלה שקשרויות אצלם זה קו
09:35אי אפשר לדעת מה אצלו חשוב מה פחות אתה לא יכול לסמך איזה דבר מסוים
09:40להגיד ניכרים דברי האמת שעכשיו כל מה שיספרו עליו זה הכל נכון
09:44זה הכל נכון לא זה לא ככה
09:46ניכרים דברי האמת אומר חפץ חיים בעניין הסיפור שהוא מספר עליו
09:50כמו שראינו ממעשה של ציווי מפי בוש'ת שם הוא סיפר עליו שהוא באמת שמח וכך
09:56שהוא יצא לגלות והניכרים דברי אמת בעניין הזה
09:59על זה אתה חשאי להאמין
10:01דבר שלו ברחור השחיים וגם צריך שהדברים הניכרים יהיו שהוא ראה אותם בעצמו
10:07לא שניכרים דברי אמת אה נכון אני באמת שמעתי עליו שהוא כך וכך וכך
10:13ולכן מה שאתה מספר לי עכשיו? ניכרים דברי אמת
10:16אבל נקרים דברי האמת בעקבות מה?
10:18בעקבות גם כאן שמועות ששמעת
10:21זה לא דברים שאתה ראית בפועל במעשה
10:24לא ראית את הבנת
10:25לא ראית, בדיוק
10:26נקרים דברי האמת, הכוונה היא שאני בעצמי יודע בו וראיתי פה דברים
10:31שמעידים ומסומנים שיש לו את הדבר של הגנאי הזה
10:36ואז כשבאים הם מספרים לי, אני רשאי לקבל את זה כחיזוק
10:40רק לדברים שאני כבר יודע מעצמי לבד
10:42אבל לא דברים שהסתמכתי אל השמוע
10:44וגם אם הם דברים רחוקים מזה
10:47כגום שרק הוא כאין דבר ניקר קצת דברים
10:51שהם באמת לא ניקרים, אין סימנים ברורים
10:55יש איזה נגיות, עשרות
10:58זה לא ניקרים דברי האמת
11:00צריך שיהיו דברים מבוססים וחזקים מאוד
11:11וכמובן גם כמו שאמרנו
11:13שכל זה רק לעניין שהוא מאמין לעצמו
11:15לחשוש מפני הדבר
11:17אבל לא שהוא יכול ללכת ולספר את זה לאחרים
11:20וגם לא שהוא יכול ללכת ולהזיק לו ממונית
11:24או לעצר את צעדיו
11:25או להכותו על זה
11:27גם זה עשו
11:28ורק באופן
11:30יש לפעמים על בדין
11:32כשמגיע דיון לפני בדין
11:36וניקרים דברי אמת
11:38זאת אומרת אין עדות ממשית על מה שהוא עשה
11:41אבל הבדין אומרים ניקרים דברי אמת
11:44פלוני עומד וצובח
11:46שרובן גנב אותו
11:47הוא גנב אותי, הוא עשק אותי
11:50וניקרים דברי אמת
11:52בדין עשו חקירה
11:53אבל אין עדות אמיתית
11:55רק תלפי שניים יקום דבר
11:57אבל ניקרים דברי אמת
11:58הם רואים שבאמת
11:59מכל הסיפור, מכל התמונה
12:01נראה שבאמת הוא גנב אותו
12:03אז אמרנו שבניקרים דברי אמת מותר לי לקבל את העדות רק לחשוש אבל לא להזיק אותו ולא להקות אותו
12:11ובדין מותר לבדין לבוא ולהלקות אותו בשביל שיודע על האמת
12:16מכיוון שהם יודעים שאי אפשר להוציא ממון רק על פי שני עדים
12:20וכאן ניקרים דברי אמת יש רשות לבדין לבוא ולהלקות אותו
12:24באופן כזה שעד שהוא יודע, עד שאומר אותה אני, עד שיודע על האמת
12:29ואומר שאחרנו בנה מפלוני בשביל שיהיה תהיה עדות
12:32כי האדם אחד שמעיד זה כמו מיידים, אבל זה רק לבדין, זה יותר הוראה של בדין, אבל כל אחד בעצמו
12:40ודאי אסור לו לא להלכות ולא לספר ולא להזיק, רק לשמור את עצמו מי נעזק.
12:47רבי הוא לא מודד, הוא מקבל מלכות ולא מודד.
12:51הוא מקבל מלכות זה לא מודד, זה לא מודד?
12:54זה רבים, זה נכון!
12:57מחדשת, זה נכון!
12:59אם גם עוד יש תן מגן המכות, כאב לה, זה אודעת.
13:03הוא יכול מגן לספר ולכס, לגן לה...
13:05אז נכון, אז אם לא היום נקרים דברי אמת, אז לא יום những סימן.
13:10לא סומכים רק על מקות של enactedדברי אמת.
13:12אחרי שנקרים דברי אמת, אני אסתמך על זה, נקרים דברי אמת.
13:17פלוס!
13:18המכות, אז...
13:20אנחנו עושים את זה, לא?
13:22כן.
13:23אז איפה השמחה?
13:26מי שכה זה אתה מרביל בשמחה,
13:28אנחנו נכון את זה.
13:30ניכרים דברי.
13:31ניכרים דברי.
13:31אה, כן, זה דברי.
13:33תודה רבה.