00:00טוב, אנחנו ממשיכים בכלל זין, הלכה וב
00:04היום אנחנו נדבר קצת בנושא של לשון הרע על עצמו
00:10האם אדם רשאי לדבר לשון הרע על עצמו?
00:14אומר החפצחיים בהלכה וב
00:18אם אחד בא את לו, הוא מספר לו את ענייניו
00:22ובתוך סיפורו סיפר לו איזה דבר שהוא גנות לעצמו ולחברו
00:25אינו מותר להאמינו רק על עצמו ולא על חברו
00:30זאת אומרת, אחד בא ומספר שהוא עשה כך וכך מעשה
00:34הוא אמר לו, הייתי עם רובן ושנינו ביחד
00:37עשינו מעשה מסוים שהוא גנאי גם עליו וגם על חברו
00:43אז אומר החפצחיים, אני רשאי להאמין רק על מה שהוא סיפר על עצמו
00:49אבל על מה שהוא סיפר על חברו, אני לא רשאי להאמין
00:53אתה לא יכול להוציא אדם, סתם מחזקת קשרות
00:56את זה לומדים ההגמרה ומסכת כתובות
00:58דווקא בג' מודבט לגבי שתי נשים שהיו שבויות אצל שוויין
01:04ובאה אחת ואמרה, אני נטמתי וחברתי נטמאה
01:08נטמאה אצל השווים
01:10אז כתוב שם ומדובר שאין עדיין ראייה
01:15אז היא נאמנת לאסור את עצמה
01:17אבל היא לא נאמנת לאסור את חברתה
01:21אז לא אומר החפץ חיים, היא כאן ילמד גם כן להלכור את איסור לשון הרע
01:25שכשאדם מספר עליו ועל חברו
01:27הוא נאמן על עצמו, אבל לא נאמן על חברו
01:32גם שתי נשים לא נאמנות להעיד על חברתה
01:37כן, לא נאמנות לאסור אותה
01:40שם זה אינם של נאמנות, לא אינם של לשון הרע
01:43לא נאמנת על חברותה, מה קשר לרשון הרע?
01:45נכון, החפץ חיים לומד מזה לגבי נאמנות כשאני מקבל לשון הרע
01:49הרי, למה שם? כי לא מוצאים אדם מחזקת קשרות, למה היא לא נאמנת?
01:53מי? מאיפה יש לך את הסמכות להוציא אותם מחזקת קשרות?
01:57כל יהודייה...
01:57אז אתה נגיד שזה לשון הרע?
01:59לא, לא, מדין שכל יהודי הוא בחזקת קשרות
02:04אז אתה לא נאמן, לא מדין לשון הרע
02:06מדין שאני לא יכול לקבל את זה
02:07אני לא יכול לקבל דברים שלך להוציא את היהודים ומחזקת קשרות
02:12יפה, עכשיו כתבו האחרונים שהוא עדין
02:17אפילו אם זה משהו שבהכרח שניהם היו באותו דבר
02:21זאת אומרת למשל ראינו ששניהם אכלו דבר מסוים
02:25רובן ושימו נאכלו מאכל מסוים
02:28ורובן אומר המאכל שאכלנו זה מאכל אסור
02:33כן? אז בכל זאת הוא רשאי, הוא נאמן על עצמו
02:39אבל הוא לא נאמן על חברו, למרות שזה אותו מאכל
02:41הוא לא נאמן לומר שחברו גם כן אכל איתו את המאכל האסור
02:48אבל על כל פנים מדברי החפצחיים כאן אנחנו יכולים קצת ללמוד
02:53שהחפצחיים סבר שאדם יכול לספר לשון הרע על עצמו
02:58הנה תורה שהחפצחיים כותב שעל עצמו הוא נאמן
03:04וגם למעלה בכלל א'
03:06בער מהם חיים בסביב קטן תדבב
03:08הוא מביא את דברי חזל
03:10באלקות שימוני שהקדוש ברוך הוא בא ואומר
03:15לאישיון אבי
03:16לאישיון אבי אומר
03:17כי איש תמי שפתיים הנוחי ובתוך עמת שפתיים הנוחי יושב
03:22אז אומרים חזל שהקדוש ברוך הוא אומר לו
03:24על עצמך אתה יכול לומר , שאתה תתנוול שפתיים
03:27שאתה ערן שפתיים
03:28אבל על θαן ישראל
03:32אתה לא יכול לדבר
03:33אז מכאן למדת החפצחיים
03:35מכאן אתהasted 700 great
03:35ככה כplus לדבר על אחרים
03:38על עצמו הוא יכול לדבר
03:40אבל על אחרים הוא לא יכול לדבר
03:42אז מכאן נכא payoff
03:43מה הדברים האלה רוצים כמה מאכורים למר
03:45שחפצחיים סבר שאדם יכול לדבר
03:48לשון הרע על עצמו
03:49אמנם יש לו סיפור ידוע המעשה עם החפץ חיים, סיפור מפורסם ומובע בכמה ספרים של בעלי המוסר
03:56שהחפץ חיים באחד ננעיבים נסע על הקרקרה על העירה רדין והוא עלה והגלון שהיה שם הוא לא ידע שמישהו יושב
04:04שם זה החפץ חיים
04:05והוא סיפר לו שהוא נוסע על העירה רדין בשביל אחד בגדולי הדור, צדיקי הדור, החפץ חיים
04:12והוא דיבר במעלתו, בשבחה ובגדולתו של החפצחיים
04:16והוא לא ידע שמישהו יושב בקרקרה זה
04:19החפצחיים בעצמו
04:20אז החפצחיים שמע שבחים עליו
04:23אמר לו אהה
04:24אל תתפעל ממנו
04:25הוא לא כזה גדול כמו שהם ספרים עליו
04:27הוא לא כזה צדיק כזה
04:28הוא לא כזה תלתך חכם כמו שאתה חושב
04:30אז אותו אחד גאה
04:32אמר לו איך אתה מדבר? אתה לא מתבייש
04:34יש סיפור שאני שמעתי אבל לא ראיתי שזה כתוב
04:36שאפילו הוא הלקא אותו מכות
04:38נראה לי שזה קצת מוגזם
04:40שעת כדי כך שעלקו אותם מוקות, אבל הוא ממש גר בו וכעס אליו, וכשמגיעו ליערה חפצחיים,
04:46וכך חפצחיים ירד, ואז מיד כל אנשי היערה קיבלו את פניו, ופתאום מתברר לו שאותו אדם זה לא אחר מה
04:53שעה חפצחיים,
04:54והיה לו בושה, וכלי מה הוא אמר לו, כמוד הרב, אני ממש מבקש מכילה, שככה תעקתי עליך,
04:59לא ידעתי שזה הייתה בעצמך, אמרו לו, אין לך מה לכאוס, אני למדתי ממך שיעור מוסר מאוד מאוד גודל, שיעור
05:05בהלכה,
05:06שמכאן למדתי שלאדם אסור לספר לשון הרע, אפילו על עצמו, אז יש כאלה שאומרים,
05:13שלכאורה מהמעשה הזה, נראה שאולי חפצחיים קצת חזר בו, מכך שאדם אסור לספר לשון הרע על עצמו,
05:19באמת זה מחוקת באחרונים, אבל לסוף סוף הוא הביא ראייה חזקה, הוא הביא ראייה את מה שהיה מישהיהו,
05:26שאמר לקדוש ברוך הוא, והנוחי, כי איש תמא שפתיים הנוחי, ובתוך תמא שפתיים הנוחי יושב,
05:32והקדוש ברוך הוא אמר לו, על עצמך אתה מדבר ניחה, אבל עם ישראל אתה לא יכול לדבר,
05:37אז מה שהשון הרע על עצמו אפשר לדבר, אז אומרים שזה לא ראייה, למה?
05:41כי כלפי קודש הבריחו, הכל גלוי וידוע, זה וידוי, מה שבן אדם אומר על החטאים שלו כלפי הקדוש ברוך הוא,
05:48זה עניין של וידוי, זה לא עניין של לשון הרע, לא שייך עניין של לשון הרע כלפי הקדוש ברוך הוא,
05:53כמו שאנחנו מפרטים את החדאים שלנו כשאנחנו רוצים לשום בתשובה
05:56לא שייך לשאה להגיד אני מספר לצעון הרע על עצמי
05:59אז זה לא ראיה משם לגבי אדם שמספר לשאר אנשים שמספרים לשעון הרע על עצמם
06:03שזה בוודאי אסור
06:05רבניסים קררויạn ככה מביאים במאדורה של דיר שו
06:11שמה שמחלפץ חיים שמותר לדבר לשעון הרע על עצמו
06:14זה דווקא כשהשומע יודע שהמספר מדבר על עצמו
06:19אבל כשהשומע אינו יודע שהמספר מספר על עצמו, זה עשו.
06:24זאת אומרת, הוא באמת נביאים ראייה מהסיפור הזה של החפץ חיים, זה סיפור שכולם קיבלו אותו, זה לא בדייה.
06:32זה סיפור שמובא בספרי הקודש בעלי המוסר, הרבי סלנטר, הוא מובא בספרים הקדושים,
06:38אבל על כל פנים מהסיפור הזה למדים, שדווקא כאשר הוא מספר לשון הרע על עצמו,
06:44באופן שאותו אחד לא יודע שזה אותו אחד שמספר על עצמו.
06:49למשל, הוא נמצא בטלפון.
06:50מה החפץ חיים?
06:51בניו, כמו המעשה של החפץ חיים, כשאותו אחד לא יודע שזה החפץ חיים ידבר על עצמו, זה עשו.
06:55זה עשו.
06:57אבל כשאותו אחד יודע שאותו הוא מספר זהו בעצמו, זה מוטט.
07:02כי כביכול יש פה איזו רשות אישור שלא באו ונשאי לספר על עצמו,
07:06אבל כשהוא לא יודע, אז הוא מכתיע אותו מדין מקבל לשון הרע.
07:10לכן חלק מהאחרונים רוצים לחלק בין הדבר הזה לדבר הזה,
07:14האם זה דברים שהוא יודע שזה המספר מספר על עצמו או לא.
07:19חילוק נוסף זה לגבי אדם או אדם שלמשל נותן רשות לדבר עליו.
07:25היה מסופר על כמה מגדולי ישראל, שהם אפילו מינו כמה אנשים,
07:29שאם הם שומעים שווחים שמספרים עליהם בציבור,
07:32שהם קצת יפחיתו מהכבוד, לא רצו שיספרו עליהם יותר מדי שווחים לכבוד,
07:39והפכו אותם ללילים, אז הם ביקשו מכמה אנשים אפילו מינו אותם,
07:44שימעיטו בכבודם או שעשו כל מיני פעולות כדי להעמיד בכבודם
07:47שלא יספרו עליהם שווחים גדולים.
07:49איך זה מותר הדבר הזה?
07:50אז מכאן יש הרבה למדים שבאמת אדם שנותן רשות לספר על עצמו דברי גנאי מותר.
07:59אבל למעשה פה מובא בכמה אחרונים, במעדורה של דיר שמובא בכמה אחרונים,
08:05שצריך לחלק בין שלילת המעלות לבין סיפורי גנאי ודיזיון.
08:12זאת אומרת, אם זה דברים שהם שלילת המעלות, למשל, אותו אחד אומר,
08:17אני מוכן שידברו עליי בדברים שהם שלילת המעלות,
08:21מספרים עליו שהוא נדיב יותר מדי, מספרים עליו שהוא חכם יותר מהרגיל,
08:26אז בדברים של שלילת המעלות שהם עובר מעל בני אדם רגיל והוא לא רוצה שיעשו אותו בשבחים יותר מבני אדם
08:33רגילים
08:33זה מותר לו לתת רשות לאחרים וגם מותר למלא את בקשתו
08:39אבל בדברים שהם ציווי שהוא מצווה לאחרים אני מצווה אתכם או שאני מוכר שאתם תספרו עליי דברי גנאי וביזיון
08:47זה עשור, אפילו שהוא נותן רשות, אפילו שהוא נותן הרשעה
08:51זאת אומרת מחלקים בין שלילת המעלות לבין דברי גנאי וביזיון
08:56אז למעשה בן אדם שמספר על עצמו יש בזה מחלוק את הפוסקים,
09:02האם הוא רשאי לעשות את זה או לא רשאי לעשות את זה,
09:05ודאי שאדם צריך להימנע, כי יש כאילו שהחית חיים חזר בו ממה שהוא כתב,
09:10ואדם צריך להימנע מלספר על עצמו.
09:12מכלל זה שהוא מרגיד עצמו, דיבר לשון הרע,
09:14וגם הוא לכאורה לפעמים יכול להכשיל את השומע בעניין איסור,
09:19שמיית לשון הרע וקבלת לשון הרע באופן כללי,
09:22שלא יתרגל שהוא מספר לשון הרע על עצמו.
09:25גם אדם שמספר בפני שלושה על עצמו,
09:28יש כאלה שאומרים שברגע שהוא סיפר בפני שלושה,
09:30אז הוא כבר הכריץ כבל עם ועולם לומר שהוא לא חושש לזה,
09:35שזה יתפרסם, לכן יש מאחרונים שאומרים שגם כן זה נקרא שהוא נותן הרשאה לדבר עליו,
09:42כמובן כמו שהסברנו שזה בעניין של שלילת המעלות,
09:46למשל הוא סיפר בפני שלושה או בציבור,
09:48הוא סיפר שהוא לא כזה חכם גדול, והוא לא כזה נדיב גדול,
09:52והוא לא כזה צדי גדול, לא משנה מה,
09:54בעניין של שלילת המעלות
09:55אז אותם שלושה יכולים אחר כך להגיד
09:58שכך וכך הוא אמר
09:59ולמה כי הוא כביכול נתן לזה הרשה
10:02הוא עדין שהוא מסר בציבור ודברים כאלה
10:04הוא נתן לזה הרשה
10:05ואפשר לספר עליו
10:07אבל כל זה נאמר דווקא
10:10בדברים של שלילת המעלות
10:11אבל אדם שבא ומספר
10:13ומפרט את חטאיו
10:15וזה מצוי
10:17לפעמים בעלי תשובה
10:19הם הולכים אחר כך ומוסרים הרצאות
10:21לחיזוק הציבור
10:23ויש בזה דברים גדולים
10:24אבל הם מספרים על עצמם
10:26על העבר שלהם
10:27הייתי ככה והייתי ככה ועשיתי ככה
10:29וקפצתי מכאן ועשיתי מכאן
10:31הוא מספר על עצמם
10:32עכשיו שוב פעם
10:33אם אלו דברים שבאמת כל המטרה שלהם
10:35להעבוד לאנשים
10:36הנה תראו איפה הייתי
10:37ואני מתבייש על ממה שהייתי
10:39ותראו לאן הגעתי
10:40אז זה חושב וזה חיזוך
10:41אבל לפעמים נשמע גם קצת
10:43ניגון של גאווה מסוימת
10:45על כל מיני דברים מהעבר שהוא היה
10:47תראו מה אני הייתי
10:48תראו מה זה
10:49אני הייתי כך והייתי כך ובאתי מעולם זה, באתי מעולם ורוד, באתי מעולם מאוד מאוד גדול וכי יכול הוא רוצה
10:57להראות תראו מה אני עזבתי ולאן באתי
10:59אבל בזה הוא גם מפאר ומרומם את עצמו לפני ציבור השומים שמייחסים חשיבות לאותם דברים ומעלות שהוא נמצא בהם
11:07צריך להיזהר בזה שלא יראה חזה שלו כמו שכותב הרמב״ם, הרמב״ם ביחוד תשובה כותב שהזות פנימי שמראה בכך שאינו מתבייש
11:15בהם
11:15אדם שמספר על החטאים ומפרט על מה הוא היה בעבר שהוא לא שומע אותו במצוות ומספר את זה בצורה של
11:21קצת אגב יש בזה קצת עזות פנים, צריך בושה, צריך לנבייש במה שהייתה, אתה לא צריך לעשות לי זה עכשיו
11:27כותרות
11:27אבל אם באמת כל המטרה והעניין הוא בשביל לחזק אותם, אז יש בזה דבר טוב וכמובן
11:34זה לא דבר לדבר לתשובה, זה לדבר בכיגוני
11:36מה זה?
11:37אני אומר שאז זה לא ככניקה שובה לתשובה, זה חזק
11:42כן, חסר, אתה יודע, כשבעל התשובה חזר בתשובה לא בהכרח שהוא עדיין תיקן את כל המידות שלו, הוא תמיד בעבודה
11:49הוא התחיל תהליך מסוים, עדיין יש מה לתקן, כולנו, כולנו סוף של בעל התשובה
11:54כולנו יש לנו עדיין מה לתקן מה זה, אבל צריך להסתים לדברים האלה שבן אדם לא יספר על חטאי העבר
12:01שלו
12:01כי זה כמו שהוא כתב הרמב״ם, שהזות פנים היא...
