- 35 minutes ago
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1sLpyXiXQZiwOHfUL17SRxu49mECsTezS/
לכל השיעורים בנושא התפשטות הגשמיות
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1ZvRis-9FuqADwZgeNImZqKTiunygL7aV/
לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=MtKt7HPn2eM
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1sLpyXiXQZiwOHfUL17SRxu49mECsTezS/
לכל השיעורים בנושא התפשטות הגשמיות
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1ZvRis-9FuqADwZgeNImZqKTiunygL7aV/
לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=MtKt7HPn2eM
Category
📚
LearningTranscript
00:27תודה רבה
00:30אבל עוד פעם אני צריך להכנס להסביר את זה כדי שנוכל להבין יותר בינינו מה זה באמת הדבר שנקרא פשוט
00:37הגשמיות שזה נעשה בתוך המחשבה. יש מחשבה, החלק העליון שלה הוא נקרא שורש או מקור המחשבה. את השורש ואת המקור
00:48של המחשבה אנחנו לא פוגשים. איף שלפגוש אותו הוא עליון, הוא שורשי וזה שורשי המחשבה.
00:57יש את המחשבה עצמה ויש את שזה מה שאדם חושב עם עצמו נגיד אדם לומד הוא חושב רוצה להבין הוא
01:07הולך בדרך חושב נוסע במכונית חושב. המחשבה של האדם עצמו
01:12שהיא נעשית על ידי מילים שהוא אומר לעצמו משפטים, כל מיני דמיונות שהוא מעלה לעצמו במחשבה כדי לחשוב ולהגיע לאיזושהי
01:22תכלית מסוימת שהוא רוצה להשיג. לפעמים גם סתם נכנס למחשבה שאין בה הרבה ערך. אבל עדיין, מחשבה זרה, אבל עדיין
01:30זה נעשה בתוך המחשבה שלו.
01:31זה נקרא לו המחשבה עצמה. יש את שורש המחשבה, שורשי המחשבה, המחשבה עצמה ויש לנו את המחשבה שהיא מתפשטת בעולם.
01:42שזה המחשבה שאיתה אני מכיר. קראנו לה הכרה. המחשבה שמתפשטת בעולם.
01:48המחשבה שמתפשטת בעולם זה שאני מכיר את הסובב אותי. איך אני מכיר אתכם? אני חושב אתכם. אם לא היה לי
01:54מחשבה, לא הייתי מכיר פה כלום. כי מה שנותן לי החוש זה רק צבע. אם לא היה לי שכל, לא
02:01היה לי מחשבה, חוץ מצבע אני גם לא הייתי קרוא לצבע בשם, כי לא היה לי מחשבה לקרוא לזה בשם.
02:08הייתי פשוט רואה את זבעים.
02:09אבל זה שיש לי מחשבה, יש לי סכל מאחורי הצבע הזה
02:13אז אני יכול לקרוא לזה בשם, להחליט מה זה הדבר
02:17לטעות לגביו או לא לטעות לגביו
02:20אז יוצא שיש לי פה שלושה חלקים
02:22שוכשה המחשבה, המחשבה עצמה
02:25וההתפשטות של המחשבה בעולם
02:28עכשיו, כדי שנבין מה זה המציאות שנקראת
02:32התפשטות הגשמיות
02:34אנחנו צריכים לדעת איפה בעיקר
02:37נעשה המציאות, הפעילות הזאת
02:40שנקראת התפשטות הגשמיות
02:43באיזה חלק? בחלק העליון? בחלק האמצעי?
02:47או בחלק התחתון?
02:51אם אנחנו נשים לב, אנחנו נראה
02:53שעיקר הפעילות של המחשבה
02:56היא נעשית, אפילו שהחלק העליון שהוא השורש
03:00שם נמצאה כל הפעילות של המשכת המוכין והתפילות
03:04הכל נעשה בחלק העליון
03:05עלת אמן וירידת אמד
03:07הכל נעשה בחלק העליון שנקרא שורשי המחשבה
03:11אבל איפה נמצא עיקר הכוח של המחשבה?
03:15בחלק האמצעי
03:16למה?
03:18כי שם נמצאת המחשבה עצמה
03:19החלק שהוא מעל המחשבה
03:22אתה יכול לכוון בו
03:24אתה יכול להתפלל אליו
03:26אבל אתה לא יכול לתפוס אותו
03:28אז באמת גם הכוונה שלך
03:30לעלות את האמן ולהוריד את המד
03:33גם הרצון שלך
03:34גם השפע שתקבל כתוצאה מזה
03:37זה עדיין ייעשה בתוך המחשבה שלך
03:40יות והוא בלתי ניתן להשגה
03:41אז אתה נמצא במציאות
03:44במציאות שאתה עובד
03:46מול דבר שורשי נעלם
03:48כמוס, סתום
03:49מין חוכמה סתומה
03:50שלא יכול לתפוס אותה
03:52אבל החוכמה שתתגלה ותהיה ברת השגה
03:55זה הכוונה ש oturצצת לך בתוך הראש
03:57אז היא, שם נמצאת המחשבה שלך
04:00גם המחשבה שהיא קלפיה העולם
04:03היא עדיין איפה היא תעשה
04:04היא תעשה בתוך המחשבה שלי בפנים
04:07כי אני חושב את הדבר מתוכי
04:09ואנחנו צריכים להבין מה זה אומר
04:11אבל זה לא הדבר נתון לי
04:13כמו שהסברתי שבוע שעבר
04:14אמרתי אם אדם רואה נגיד על מקום רחוק
04:16תנועה של איזה משהו
04:17הוא יכול לחשוב שזה
04:20סוס דואר
04:21הוא יכול לחשוב שזה בן אדם הולך
04:22הוא יכול לחשוב שזה כל מיני דברים
04:24כי הוא מנס... אז מה אתה רואה מזה? שלא מבחוץ אני מקבל את המושג
04:29אני מקבל את המושג מבפנים, כי אם הייתי מקבל אותו מבחוץ, הייתי יודע שזה סוס
04:35מבחוץ הם נותנים לי מזה, אבל אני לא מקבל אותו מבחוץ
04:39אז Wisconsin, שהשערה שלי זה זה זה זה זה זה
04:42זה אומר שאני מקבל משהו, סכל, מושג מבפנים
04:48על מצע של צבע, שזה החוש
04:51והחוש הוא למעשה משתף אותי, משתף את המחשבה של אישי מבפנים עם המציאות שבא לי מבחוץ
04:59זאת אומרת אם אני מדבר על המבנה של ההכרה, המבנה שהוא מהווה לי את הקיר
05:06זה באמת סוג של קיר בהכרה, זה החוש עצמו
05:10נגיד לדוגמה חוש הראייה, חוש הראייה, אני חושב שאני רואה, אני מסתכל, אני אומר הנה בקבוק
05:16אני חושב שהבקבוק, כאילו הוא, בגלל שיש פה בקבוק, אני יודע שזה הבקבוק
05:22אבל באמת, מה שאומר לי זה בקבוק, זה מושג מתוך המחשבה שלי
05:26כי המציאות עצמה של הדבר, כמו שראינו עם אש
05:31המציאות של אש קיימת, אבל מה שאני רואה בעיניים זה אש של החוש
05:35לא אש עצמה, כי האש שאני רואה בעיניים, אני לא גורם לי לעיניים שלי לסרף
05:39המציאות של החוש היא המציאות הנגלית
05:43והמציאות שהיא מגלה, מביא לי החוש
05:45זה מצוות שבאים בחוץ, זה הגופים עצמם
05:47ואני פוגש את החוש מכוח המחשבה שלי
05:50זאת אומרת החוש, לדוגמה החוש הראייה, ארון
05:54הוא למעשה מביא לי, המסך הזה של הצבעים
05:58מביא לי את הקשר שלי עם המציאות שנמצאת מחוץ לי
06:02שאותה אני לא יכול לראות
06:04אני לא יכול לתפוס אותה, אני יכול רק לראות את החוש שפגע לי בעין
06:09והחוש הזה שהסברנו בעבר, כל מה שאני אומר עכשיו
06:12מבוסס על הדברים שכבר דיברנו להם בחלקים הראשונים
06:15על המקום ועל הזמן, זה מאוד חשוב לחזור על הדברים
06:19כדי להבין יותר את מה שאני רוצה לומר
06:20אז יוצא שהמציאות עצמה של החוש איפשהו מתגלה לי
06:26זה מתגלה לי בנפש החשה
06:28אנחנו הסברנו שהחוש הזה אפילו לא מתגלה לי בעין
06:31אלא הוא מתגלה בפנימיות המוח
06:34ואם הייתי מעביר איזה תדר אחר לתוך המוח, לאותו מקום
06:38אז עין זה קום אצלמה, לא יותר מאשר עדשה
06:41אתה יכול לשים הדשה פה, אתה יכול לשים הדשה what a little kilometer
06:45רק אתה צריך להעביר את החוט, שהיא החוט שמעביר את האינפורמציה
06:49אבל באמת לא ההדשה רואה
06:50ההדשה של המצלמה היא לא הדבר הרואה
06:53גם המחשב שבתוך המצלמה הוא לא רואה
06:56בגלל זה לא המוח רואה, אלא הנפש החשה
06:58אבל כל שכן לא העין
07:00כי העין היא בסך הכל ההדשה
07:04וההדשה הזאת היא מעבירה את האינפורמציה לתוך הראש
07:06ובתוך המוח יש דבר שנקרא חוש משותף
07:09ויש דבר שנקרא הכרה
07:11ושם מתגלה המציאות של החוש
07:13והאדם מתבונן בחוש הזה
07:15ומבין אותו
07:16אבל בכל מקרה את מה הוא רואה את החוש
07:18הוא לא רואה את המציאות של הדבר עצמו
07:20אולי יש בעל חיים שהחוש שלו מביא משהו אחר
07:22אז הוא רואה את המציאות אחרת
07:25כי הוא רואה את זה לפי מציאות החוש שלו
07:27למה החוש
07:29גורם לך לא לפגוש את הדבר
07:32זה מה שנדבר לפעם הקודמת
07:34אבל לפני זה
07:35נסכם מה שהתחלנו
07:36יוצא לנו שיש לנו שלושה בחינות
07:39שהבחינה האמצעית
07:41שהיא המחשבה עצמה
07:42שם העיקר הפעילות של האדם
07:44של המחשבה שלא נמצאת
07:46כי גם שאני אומר שהאדם מתפשט בעולם
07:49אם אני אומר שאת העולם אני לא חשב
07:51אלא רק את מה שמופיע לי בחוש
07:53ומה שמופיע לי בחוש
07:55גורם לי לחשוב שיש עולם
07:57אז העולם, המקום
07:59שאני נמצא בו
08:00הוא גם תוצר של המחשבה שלי
08:02שמה שמקיף את המקום הזה
08:04זה המציאות המוחשת שאני פוגש
08:06אני יודע שהמקום הזה הוא קצת דק
08:08אז אם אני מסתכל עכשיו על שלושת הבחינות האלה, שורש המחשבה, המחשבה והתפשטות המחשבה כאילו בתוך העולם, מה שאני קורא
08:15לו הכרה, איפה צריכה להיות המציאות של התפשטות הגשמיות?
08:22בשורש, במחשבה או בהתפשטות של המחשבה בתוך המציאות שנקראת מקום, חלל, פנוי, מקום שאני יכול, שנמצא אצלי, או מה שאני
08:34קורא לו עולם.
08:35איפה מתוך השלושה צריכה להיות התפשוט הגשמיות?
08:38אז קודם כל אני צריך לשים את זה במציאות שאני תופסת ביותר דבר חומרי.
08:42כי הרב אמר שכוח הכוונה, כוח הקדושה של האדם כדי לקבל איזשהו דבר מלמעלה, חייבת להיות שהוא יתפוס את העולם
08:53כמה שיותר בתור מציאות רוחנית.
08:55ככל שהמציאות יהיה יותר ויותר רוחנית, המציאות שהוא נמצא בה, ככל שהוא יהיה יותר רוחני ולא גשמי, עד שהוא כמעט
09:02לא ירגיש שום מציאות של גוף,
09:03אז המציאות שלו תהיה, הקבלה שלו מלמעלה תהיה קבלה גדולה יותר, אמיתית יותר, גדושה יותר.
09:10וככל שיהיה לו יותר קשר, משיכה, הפרעות גופניות, זה ימנע ממנו לקבל את השפע.
09:17זאת אומרת, אדם צריך להגיע למציאות שהוא כולו תופס את הכל בבחינה רוחנית.
09:22איך הוא יכול לתפוס את זה אם יש לו מה שמפריע לו שזה הגשם?
09:25זאת אומרת, הגשם, אני רוצה שיש פה כמה עבודות, הוא צריך לעבוד גם על המידות שלו וגם על הספיסה השכלית
09:32שלו.
09:32כדי להתחיל לתפוס, הוא קודם כל על המידות, כדי שלא יהיה לו את ההפרעה של התאווה ושל היצע הרע,
09:39שמפריע לו כל הזמן כי הוא נמשך לגשם.
09:41התשוקה הבאמית שלו, התאווה הבאמית שלו.
09:43ומצד שני, הוא גם צריך להתחיל לקנות הבנה, מה זה בכלל להסתכל על העולם בצורה רוחנית.
09:49שהיא לא גשמית, זה הכל שאני מרוחנית, אני לא מתכוון לראות מלאכים עכשיו.
09:53אני מתכוון שהיא לא גשמית.
09:54לראות מלאכים, לקבל אורות יותר עליונים, זה כבר בכוח הפעולות של השורש.
09:58כמה אתה זוכה לעלות ולהוריד.
10:01כמה אתה זוכה להדביק את עצמך במקור המחשבה, במקור החוכמה.
10:05שזה אור מקיף, שזה אור עליון, שאדם מחובר אליו מהעולם העצילות עד לפה.
10:10כמה הוא זוכה להכין את עצמו להיות כלי לקבל את האור הזה.
10:14אבל הכלי שהוא צריך להכין הוא צריך להיות כלי רוחני גם כן
10:17אז יוצא שעיקר העבודה של התפשטות של הגשמיות היא תהיה בכלי
10:20אם אני אצליח להפוך את המדרגה השנייה שאתה דיברת עליה למדרגה שיותר רוחנית זה טוב
10:27אבל עדיין מה אני אהיה? אני אהיה מציאות של נפש חושבת שמשיגה את עצמה בצורה רוחנית בתוך גוף גשמי
10:34ככה אני אחיה, אני מבין שאני גוף גשמי, אני אראה את הגשמי
10:38אבל אני יודע שאני בפנים, מה שמלובש בפנים בתוך המוח זה רוחני
10:43אבל אם אני גם מתפוס את המציאות הזאת
10:46הגשמית הזאת בתור מציאות
10:48שהיא לא גשמית אז אני כבר יותר אורחני
10:50עם המציאות הראשונה
10:51כי אני גם את הגשם תופס בתור אורחני
10:54ואז הכלי
10:55שאני חי בו שהוא מהווה
10:58צורת המחשבה שלי גם בחלקים הנמוכים
11:00הוא יותר ויותר אורחני
11:01ואז אני יכול לראות את אור השם
11:03במוחש
11:06אני יכול לראות את האורחני במוחש
11:08כי אני הפכתי גם את המוחש
11:10להיות כלי לקבל את אור
11:11בואו ננסה לדבר על הבחינה הזאת, איך זה נעשה.
11:15הבחינה הראשונה שאנחנו צריכים להבין זה מה זה הגשם שאנחנו רואים.
11:19למשל, אנחנו רואים פה עכשיו את הגשם שאנחנו רואים.
11:22מה זה הגשם שאנחנו רואים מול העיניים?
11:24המציאות של המפגש הזה, תבינו, לא שאני אומר שאין גשם.
11:28אני אקומר שבמציאות שאני תופס ואני נמצא, צריך להיות מציאות שאין בגשם.
11:34אני לא באתי עכשיו להפוך את הבקבוק האמיתי הזה, זה לא המלחמה שלי.
11:39זה לא מה שאני מנסה להשיג עכשיו.
11:41להפוך את הברבוק האמיתי הזה להיות דבר רוחני.
11:44כי אני לא יכול לעשות את זה.
11:46למה אני לא יכול לעשות את זה?
11:47בגלל שאני לא יודע מהמציאות שלו,
11:49אז אני לא יודע אם אני יכול להפוך אותו לרוחני,
11:53או להשאיר אותו גשמי.
11:55יכול להיות שהמציאות שלו הוא מציאות גשמית,
11:58ואני משיג אותו במציאות שלי באופן רוחני, שהוא לא גשמי.
12:03יכול להיות שהמציאות שלו הוא רוחנית,
12:05ובגלל זה אני משיג אותו באופן רוחני.
12:07זאת אומרת, המציאות של הגשם,
12:09לא יודע אם זה גשם, המציאות של הבקבוק
12:11הוא סימן שאלה גדול בשבילי
12:13מה הוא באמת ללא המציאות שלי
12:15כי במציאות שלי
12:17אני לא תופס אותו בתור גשם
12:18למרות שאני רגיל לזה
12:20כי יש לי בצורת המחשבה בחינה שנקראת
12:23הגשמה, גם ההגשמה
12:25היא צורת מחשבה
12:26גם לעשות תלת ממד לדבר
12:29זה פעולה של מציאות
12:31של המחשבה שלנו
12:32אני הסברתי לכם שמה שבאמת מגיע לנו מהבקבוק
12:35זה שתי מסכים שאין להם
12:37באמת תלת ממד
12:38אנחנו עושים עם העיניים
12:39צורה שבאה מפה ובאה מפה
12:41ואז נפס לנו תלת ממד
12:43באמת אנחנו מקבלים שתי תמונות כמו מראות
12:46והמראה היא ישרה
12:48היא לא תלת ממד
12:49כשאתה מסתכל על מראה
12:50ואתה עורב המראה את כל החדר מאחורה
12:53אתה יכול לטעות שפה יש איזשהו חדר, חלל
12:56אבל באמת אין חלל
12:57זה רק הצעק האור שבא מן המראה
13:00אותו אופן בדיוק קורא לנו בעיניים
13:02זאת אומרת המציאות של התלת ממד
13:04זה מה שאנחנו נותנים למציאות
13:06שאנחנו רואים את המציאות של התלת ממד
13:09כי אנחנו תמיד פוגשים את זה בתור מראה
13:11מראה אחת פה, מראה אחת פה
13:12אבל בגלל ששתי המרות
13:14מרביצות על אותו זווית
13:16על אותו עצם
13:18אז אני מקבל שתי זוויות של אותו דבר
13:20אני מבין בסכל שיש פה דבר שהוא תלת ממד
13:22למרות שאני מקבל בהשגה שלי בחוש מציאות של דו-ממד, של רק שטח אחד.
13:29עכשיו, כשאני רואה את הבקבוק, אני רואה את הצבע הירוק של הבקבוק,
13:32מה אני באמת רואה? אני רואה במציאות האמיתית, אני בסך הכל רואה מסך של צבע שהוא מואר,
13:43זאת אומרת, אור שמגיע אליי, ובמסך של הצבע אני רואה מציאות שיש בבקבוק.
13:50הבנתם? כשאני אגיד עוד פעם.
13:53כשאני רואה את הבקבוק, מה אני רואה? אני רואה מסך של צבע,
13:58והמסך של צבע הוא מואר בהמון המון המון צבעים,
14:02ובמסך של הצבע הזה אני רואה שיש שם בקבוק, אבל אני לא יודע אם יש שם בקבוק.
14:08אם הייתי רואה את המסך של הצבע הזה על קיר, גם הייתי עולה חושב של בקבוק,
14:14כי אני רואה את המסך של הצבע.
14:17אני פוגש רק את הצבע.
14:20הבנתם?
14:20יהוד אני פוגש רק את הצבע
14:22אז אני יכול לדעת רק לגבי המסך
14:24ולא לגבי המציאות של הדבר עצמו
14:27בכל מקרה
14:28יש את הצבע הזה, הפלסטיק הזה
14:30הירוק הזה, נכון?
14:32אז אני אומר לך, איפה, מה פה הירוק?
14:34אתה אומר לי, זה הירוק וזה הכתום, נכון?
14:37אתה פקק הירוק, אתה בין לי את הפקק הירוק
14:39אתה פותע לי את הפקק הירוק
14:40אז אתה אומר לי, הצבע של הפקק הזה
14:45בעצם הזה
14:45שנקרא פקק
14:47יש צבע ירוק
14:49ובעצם הזה יש צבע אפור
14:51אבל באמת אין בעצם הזה צבע ירוק
14:54הוא רק מחזיר ירוק
14:55הצבע הירוק הוא רק באור
14:58האור שנמצא במנורה
15:00שם נמצאים כל הצבעים
15:02אבל בעצם הזה אין שום צבע
15:03זה לא שהמנורה עושה את האזור בהיר
15:06ואז אני רואה את הירוק שהיה פה קודם
15:09היה דעה כזאת פעם לאריסטו
15:10שמה שעושה האור הוא עושה את האזור בהיר
15:13באופן שהוא מעביר לך את הירוק שפה לעין
15:16כך הוא חשב
15:18אבל גם אז התנגדו לו
15:19זה כבר ויכוח של אלפי שנים
15:21אלא באמת מה שאני רואה פה
15:23זה האור שפוגע בעצם הזה
15:27חלק מהאור נשאר פה
15:29וחלק מהאור פוגע לי בעין
15:32אם אין אור, אין מציאות לירוק הזה
15:34לא בגלל שפה אין ירוק
15:35בגלל שבאור אין מציאות של אור
15:38אז זה מציאות של ירוק
15:39לא שזה ירוק, זה חסר צבע
15:41כי צבע יש רק במציאות של אור
15:43וזה לא אור
15:44צבע יש במציאות של אור וזה לא אור
15:46אתה בטוח שזה פקק ירוק.
15:48אתה sembla לי מה אתה?
15:49מה עכשיו ואתה סיפחת אותנו עוד יותר?
15:51זה פקק ירוק.
15:52לא, זה לא פקק ירוק.
15:54זה צבע של אור שמבה מהאור ואני אוהב את הירוק,
15:57אבל לפקק הזה אין צבע.
15:59אתה יכול להבין מה זה לפקק אין צבע?
16:01זה קשה.
16:02קשה לך בפנים به חלק המקום מה שאני אומר.
16:04למה?
16:05בגלל שאתה חושב שיש לפקק הזה צבע.
16:08ולא רק אתה,
16:09כולם חושבים.
16:10את צובעים לך שתהיה לך יפה לפתוח את הירוק דווקא עם הג'א�مפ,
16:13עם אמיץ התפוזים הזה
16:14אבל אם אתה מסתכל בעומק, לא
16:17הצבע נמצא באור
16:19והאור הזה שפגע פה
16:21חלק ממנו, זה אותו אור שפגע פה
16:23אז האור שפגע פה והאור שפגע פה
16:25למה זה הפך לירות וזה הפך להפור?
16:27בגלל שהאור שהוא לבן
16:29הוא מכיל בתוכו את כל הצבעים
16:32ברגע שהוא פוגע בעצם מסוים
16:35העצם הזה יש לו
16:37בחינה שיכולה לקלוט אליו צבעים
16:39ובחינה אחרת שהיא פולטת
16:41צבעים אחרים
16:43זאת אומרת זה פוגע בימים אחרות
16:45זה פוגע חלק נשאר וחלק בורח
16:48החלק שבורח הוא הצבע ירוק
16:50שפוגע לי בעין
16:51והחלק שבורח פה הוא הצבע אפור
16:53יוצא שמה אין בפקק הזה? ירוק
16:56מבין שאר האורות שפגעו בו
16:58האפור והאדום שיש בלבן
17:00הם כן נשארו
17:01הירוק הוא זה שפגע
17:04מבין הלבן והוא נפלט החוצה
17:06והוא פוגע לי בעין
17:07זאת אומרת האור חוזר זה מה שלא נמצא בפקק הזה
17:10אז המעטה הזה של הירוק
17:12הוא רק באור, יוצא שמה שאני רואה
17:14כל הזמן זה רק את האור
17:16אני לא רואה את העצמים
17:18כי בעצמים אין צבע
17:21אלא כי אני יודע שהעצמים
17:22גורמים לי לאור לחזור
17:24ככה או לחזור ככה, נכון?
17:26עכשיו, מה שאין בו זה ירוק
17:28בוא נדבר על הירוק שבאור
17:31הבנו שהירוק
17:32נמצא באור והוא לא נמצא
17:34בבקבוק הזה
17:36הירוק הזה שבאור, מה זה הירוק הזה?
17:39בוא נניח עכשיו
17:40אני לא מסתכל. יש פה אור ירוק שנשפח עליי? מה זה הירוק הזה שנמצא באור? מה זה הירוק הזה?
17:48האם זה באמת צבע? או שזה פשוט פעילות של איזו השפעה של אנרגיה או לא דרך לקרוא לזה חומר מסוים
17:56שפגע, היום קוראים לזה פוטונים, שפגע בתוך הפקה כזה ואם זה גל, אם זה חלקיק, זה מחלוקת, פגע לי חזר
18:05לי לתוך העין.
18:06המציאות הזאת, האם היא בעלת הירוק? או שהיא רק פגיעה בעין? כי אם היא פגיעה בעין, אז יוצא שהיא בסך
18:14הכל חומר
18:15חומר שפגע פה, נשלח משם, מאוד מאוד קטן, פגע בדבר הזה, חזר לי לעין והעין קלטה את החומר
18:24היא לא קלטה צבע, היא קלטה חומר. ברגע שהיא קלטה את החומר, אז לחומר הזה גמול לא צבע
18:31החומר הזה שהוא פוגע לי בעין, נכנס לי לתוך המוח דרך השמה, לא יודע מה, כל מה שהם יודעים
18:37אבל צריך שיהיה מישהו שם שיגרום לחומר הזה להפוך מתישהו להיות ירוק
18:46והמוח לא יכול לעשות את זה. למה? כי כל דבר שהוא חומר, הוא נשאר חומר
18:52חומר מקבל חומר, הוא בסך הכל יכול להקלט יותר כבד, לא יותר מזה
18:57חייב להיות משהו בעל תודעה של חישה, זה נקרא נפש החשה
19:03הנפש החשה היא מציאות שהיא מקבלת את הגל הזה, את מה שקראנו לו, את האור הזה
19:08ברגע שהיא מקבלת את זה, היא עושה בכוח שלה, חוש שלה, זה חוש מיוחד
19:14זה כמו שאתה יכול לדמיין גם צבע. למה אתה יכול לדמיין? כי יש לך את הכוח הזה בתוכך
19:18זה מפעיל את הפעילות של הנפש החשה והיא מתגלט בתור השגה של צבע
19:25השגה של צבעים, זה הכל השגה של מסך שהוא כולו מואב
19:32ואתה משיג את המסך הזה
19:35מה שאתה משיג במסך זה רק בתוך הכנסה, זה לא יכול להיות בחוץ
19:40רק בתוך דבר חי, דבר שהוא לא חי אפילו מייעשה בדיוק את כל התהליך שיש
19:46בין העין למוח, הכל במחשבים, הכי טובים שיכולים להיות הם לא ישיגו צבע
19:52כי עדיין זה יהיה רק מציאות של פגע ופגע ופגע ופגע, זה רק חומר שפוגע
19:56אפילו שהוא קטן מאוד, אפסים מאוד, זה רק חומר שפוגע
20:00אם לא תכניס לשם משהו שיכול להפוך את הדבר הזה להיות חש
20:05חש צבע, אם אין שם נפש שחשה, זה לעולם לא יהיה שם צבע ירוק
20:10לכן רק דבר נברא, הוא יכול להיות בעל צלם, בעל מציאות של נפש
20:14אבל דבר שהוא מלאכותי, כמה שהוא יהיה דומה
20:17ואפילו יותר משוכלל, הוא לעולם לא יהיה במציאות של נפש
20:20כי הקדוש ברוך הוא לא יכניס בו את הנפש
20:22המציאות של הנפש אחשה היא מציאות שקיימת בך
20:25בתור בעל נשמה, בעל גוף
20:28מה זה המציאות של האור הזה?
20:31תדעו לכם, אני חשבתי עליו שנים
20:34מה זה האור הזה?
20:36מה זה האור הזה?
20:37אחרי שהבנתי שזה לא בבוג ולא באור
20:40מה זה? מה זה אור הזה?
20:43מה זה הדבר הלבן הזה?
20:44מה זה הירוק הזה? מה זה הצהוב?
20:46מה זה הצבעים האלה?
20:48למה זה קשה?
20:49כי אם הכל אצלי, אם הנשמה שלי
20:52זה מחשבה שמתבוננת באור
20:54כי אני מתבונן באור הזה
20:55ואני רואה את העולם
20:57אני מבין שאתה ארון, איך אני מבין?
21:00לא בגלל שאתה נכנסת לי
21:01אלא בגלל שאני מתבונן בצבע ואז אני משיג את הצורה שלך
21:05הרי הרמבר אומר, במורה נבוכים, חלק א' פרק סעמי חטא, ככה אני זוכר
21:10שם הוא מדבר על המשכיל והמושכל
21:13הוא אומר, מה זה שכל משכיל ומושכל?
21:15הוא אומר שאתה מתבונן בעולם, הוא מביא את הפילוסופים שמסבירים
21:19הוא אומר, יש לך שלוש מציאויות, וזה חשוב מאוד להבין את כל המבנה של ההכרה
21:23יש לך שלוש מציאויות בבעילות של השכל, של ההשגה של האדם
21:29המציאות האחת זה המשכיל
21:32משכיל? רובן, רובן משכיל
21:35משכיל מה? משכיל את משהו יכול לכל מיני עצמים שבעולם
21:40המציאות השנייה זה הדבר המושכל
21:42מה הוא מושכל? הוא משכיל עכשיו איזה עץ
21:46איזה אילן, איזה בן אדם שהוא פגש
21:48זה מושכל אצלו במחשבה
21:50ויש דבר שמחבר את המשכיל עם המושכל להיות אחד
21:55וזה נקרא שכל
21:57שכל שמחבר את המשכיל עם המושכל
21:59זה נקרא שכל, משכיל ומושכל
22:01אבל קודם כל
22:02הפעילות הזאת שנקראת שכל ומשכיל ומושכל
22:04אומר הרמב״ם
22:05מה זה אומר?
22:07האם זה שלושה דברים?
22:09או שהם דבר אחד?
22:12הוא אומר אז דבר אחד
22:13זה לא במהל שלושה
22:14מתי שכל, משכיל ומושכל הם שלושה?
22:18מתי שרובן לא ראה את העץ
22:20אז הוא היה משכיל של העץ
22:22אני יכול להשכיל את העץ בכוח
22:24שרובן לא ראה את העץ
22:26אז הוא היה משכיל של העץ בכוח
22:29והמושכל שבעץ
22:31הוא היה גם כן בכוח
22:32שתוכל להשכיל אותו
22:33מתי שאתה פוגש את העץ
22:35אז יש לך את השכל שלך
22:38חושב את העץ בפועל
22:39ואז המושכל הוא כבר כאילו נמצא אחד
22:43בתוך המחשבה של המשכיל
22:44עכשיו אני רציתי להבין
22:45פה יש ויכוח גדול
22:47האם המושכל יוצא מן העץ
22:50ומתאחד לי בתוך המשכיל
22:52ואז נהיה לי שכל
22:54לפי לשון הרמב״ם זה נראה
22:56שכאילו המושכל נגיד לא ראיתי עכשיו את מושה נכנס
22:59אז אני משכיל אותו בכוח
23:01ורגע שמושה נכנס אני משכיל אותו בפועל
23:04או אני עכשיו רואה את יהושע
23:06אז אני משכיל אותו בפועל
23:07ורגע שאני משכיל אותו בפועל
23:09אז הוא נמצא אצלי בתוך המחשבה
23:11מה זה נמצא בתוך המחשבה
23:14הוא חלק מהמחשבה שלי
23:15המחשבה שלי מכילה הרבה דברים
23:17ובתוך המחשבה הזאת הרוחנית יש גם את יהושע בפנים
23:20הוא חלק מהמציאות של העולם שלי
23:22שהמחשבה שלי חושבת
23:23הוא חלק חזק.
23:24אומר הרמבה, אומר הרמבה, זה מצacles של סכל,
23:27כאילו, מה זה סכל?
23:28סכל למעשה, זה מה שנקרא, זה אומר,
23:30זה ההשגה של המושכל במשכיל בזמן עובה, בפועל.
23:37ברגע שהסכל חושב,
23:39הסכל תמיד הוא בפועל,
23:41ואז יוצא שהסכל, זו הכוונה שהוא בפועל,
23:43הכוונה שהוא חושב ומחבר את המשכיל למושכל,
23:45זה נקרא בתמיד הוא פועל.
23:47גם הוא היה בכוח כלפי ישוע הקודם.
23:49אבל מתא, מה שהרמבה קורא לו,
23:50סכל או השגה,
23:51הכוונה, בזמן שאני משיג אותך, אני משיג אותך אצלי בפנים
23:55שאתה רואה אותי עכשיו, אתה לא רואה אותי סתם פה
23:58אני נמצא אצלך בתוך ההכרה שלך ממש
24:04כולנו נמצאים בתוך המחשבה שלך, וגם אני
24:07אז יוצא שמשהו פה, ייחד את הצורה שלך
24:12עם כוח ההשכלה שלי
24:15עכשיו אני משיג אותך בפועל, רק אני שואל
24:17האם המושכל הזה, משהו מבחוץ, הכניס אותו אליי?
24:21האם יש שכל פועל עליון שברגע שאני פוגש אותך, האם הצורה הזאת שנמצאת בחוץ היא מגיעה להיות אחת אצלי בכוח
24:33שכל פועל עליון שהוא מכניס לי אותו?
24:36כאילו ממש מחבר את שתי הבחינות האלה של המשכיל ומושכל אצלי בתוך השכל? או שזה רק בתוכי? מה זה רק
24:44בתוכי? זאת אומרת ברגע שאני פוגש את המסך של הצבע עדיין לא כמעט איתה צורה.
24:51כשאני פגש את המסך של הצבע עדיין לא קיבלתי את הצורה, כי למה? עובדה שאני יכול לטעות, יחלתי לחשוב שמישה
25:00נכנס זה יהושע, ובאמת נכנס איזה בובה, אפילו לא בן אדם, עשויה מקל כך.
25:06זאת אומרת אם זה היה מאה אחוז, הייתי צריך קבל את הצורה.
25:11רואים מפה שהכוח השכלי לתפוס את העולם הוא פנימי לגמרי.
25:16יוצא שהמושכל והמשכיל והשכל הם שלושתם פנימיים לתחום החוש.
25:28כל שכן פנימיים לתחום של העולם עצמו, הם פנימיים לתחום החוש, כי הם מתבוננים בחוש, והם פועלים פנימיים לחוש.
25:37בגלל זה אני אומר, רע, זה צורה כזאת, זה צורה כזאת.
25:39זאת אומרת, אני באמת קולט את הצורה, אני קולט את הצורה של יהושע, אבל הקליטה של הצורה, שימו לב, לא
25:46אמרתי שישוע לא פה, ולא אמרתי שאין לו צורה.
25:49אני קולט את הצורה של יהושע, אבל קליטת הצורה היא אצלי.
25:53קליטת הצורה, עלה את המושכל, עלה את המושכל, וחיבורו עם המשכיל להיות שכל ופועל, זה אצלי.
26:01כי זה נמצא מתחום החוש פנימה
26:05ולא מתחום החוש החוצה
26:07בגלל זה אני יכול לטעות
26:09כי זה נמצא אצלי
26:11בקודת המבט שלי
26:12בגלל שאני רגיל
26:14אז קל לי לא לטעות
26:15אבל אם לא הייתי רגיל אם זה היה דבר חדש
26:17היה לוקח לי זמן
26:18היה לוקח לי זמן
26:20אם אני נכנס פה ייצור שמועלם לא ראיתי
26:22ממש ממש ייצור מוזר לגמרי
26:25עם משהו כנפיים מוזר
26:27משהו מוזר לגמרי
26:28היה לוקח לי זמן
26:30לקלוט מה אני רואה פה
26:31ילד קטן לוקח לו זמן לדברים כאלה
26:34למה לוקח לו זמן? למה הוא מתבונן?
26:36כי לוקח לו זמן אצלו
26:38ליצור לזה את המושכל
26:40לשלוף את המושכל
26:42שבא לו מלמעלה
26:43שבא לו מהפנימיות שלו
26:45ולהפוך את זה להיות בגדר שכל
26:47בגדר דבר שהוא משכיל
26:50וזה צריך להיות תואם
26:52למה שבאמת נמצא בחוץ
26:54אבל יכול להיות שזה גם לא יהיה תואם
26:55יכול להיות שנפספס פה קצת
26:57אז יוצא שאם אני עכשיו תופס את עצמי ככה, אני מבין שאני ישות משכלת, ישות משכלת בתוך מה שעוטף אותה,
27:07זה המון המון חושים ונתונים ואני נמצא בתוכה ואני, הישות המשכלת, היא לא שום דבר, היא רק משכלת אותם, היא
27:15תופסת את הצבעים, את הצלילים, את כל הפרטים, אבל היא נמצאת בתוך המציאות של החושים וזה כבר אני מתחיל להתקייב
27:23להתפשוט את הגשמיות
27:24כי באמת מה יש לי עכשיו, אני תופס את עצמי בתור מחשבה אור פנימי, אני אקרא לזה אור, אור פנימי
27:30והאור הזה הוא מתבונן במסך, מסך עם המון נתונים של חושים ושל רגשות, אבל זה הכל נתונים ובתוך הנתונים האלה
27:41הוא פועל וככל שאני תפוס, שימו לב, ככל שאני אבין איך הכל נובע לי מהמחשבה, אני אפוך את זה ליותר
27:49יותר רוחני
27:50אם אני אצליח להבין איך שמיעה היא בחינה של מחשבה, אני אפוך אותה ליותר רוחנית, אם אני אצליח להבין איך
27:57ריח ומציאות של מחשבה, אני אפוך אותו להיות רוחני, למה?
28:01כי זה שאני משומע ומבין
28:04אני יודע שזה שאני בפנים
28:06זה בא למחשבה, מבין
28:07אני השכל, זה אני יודע שאני לא גשמי
28:09אבל השמה הוא עדיין משהו שהוא לא מחשבה
28:12הוא בא מבחוץ
28:12אם אני אפוך את השמה עצמו
28:16את הצלילים
28:17אני אתפוס שהם מחשבה
28:19אני הפכתי אותם לרוחני
28:20אם אני אתפוס את החוש עצמו של הריח
28:24לא את זה שאני מעריח ואני אומר זה נעים
28:26שזה אני בפנים הרוחני
28:27אלא את הריח עצמו
28:29אני אתפוס אותו בתור מחשבה
28:30אני אפוך אותו לרוחני
28:31אם אני אספוס את הטעם
28:33בתור מחשבה אני אףורת לרוחני
28:36אני הצלחתי לעשות רק דבר
28:37אחד כל ornamentsי קשה
28:38את הראייה
28:40כי יש עדיין הבדל עצום
28:42בין מחשבה לבין צבע
28:44צבע זה דבר ירוק
28:46ומחשבה אין לו צבע למחשבה
28:48איך המחשבה יכולה לצמצם את עצמה
28:51שהיא בסך הכל
28:52מחשבה ולעשות לי מסך
28:55הרי בס Hoch Hoch Hoch Odessa
28:55היא עושה הכל
28:56היא צריכה לעשות הכל, זה הנפש המשכלת
28:59איך היא עושה לי צבע?
29:00איך היא עושה צבע?
29:01הרי אם אני עוכר שהיא גם עושה את הצבע
29:04נגמר
29:04הכל הופך להיות מחשבה
29:06אני צריך לתפוס
29:08את הצבע היא גם עושה
29:09ואז אתה שאני נמצא בעולם של חושים
29:13שכולו המחשבה עושה אותם
29:14ואני גם יודע שזה המחשבה
29:16ואז אני חי בעולם של מחשבה
29:17זה לקח לי שנים
29:19לדעת אם האור נמשך מהאור של המחשבה
29:22או לא
29:22או שזה מציאות שהקדוש ברוך הוא ברע
29:25וזה פתא לי את הבעיה הזאת
29:26factors
29:26הרמחל. הרמחל אמר
29:29שזה לא באמת מציאות הנשמה
29:30זה מציאות של הלבוש של הנשמה
29:34הוא פתר אותה
29:35וחלק מה, עדיין זה לא גמור לי
29:37כי מה, בסדר, הבנתי לבוש
29:39זה בוא נגיד, הוא פתר חלק מהדברים
29:41ואנחנו נדבר מה זה שהוא פתר
29:42כשנגיע למדרגה קצת יותר
29:44אולי בשיעור הבא, רק נסכם
29:47כשאנחנו עושים עכשיו
29:49כוונה, יוצא שבכוונה
29:51אני פוגש את החוש
29:52של הכוונה שאני רואה בעיניים
29:54אני מבין מה אני אמור לעשות
29:56אבל עדיין לא למדנו
29:58איך אנחנו מעלים את זה למעלה
30:00ומורדים את זה למטה
30:01זאת אומרת, אתם צריכים לדעת
30:03שכל המציאות שדיברתי עליה
30:06זה רק בריאה של הכוונה
30:08וזה גורם לי להבין שהכל פה מוחש
30:11שכל המוחש פה
30:12זה מוחש, ואני מתבונן למוחש
30:14והכוח שלי שככל שאני יותר רוחני
30:17יש לי יותר כוח להתחבר לרוחני
30:19ואז אני יכול לעלות את המן
30:21לעורר יותר
30:22וכתוצאה מזה שאני מעורר יותר
30:25למעלה ברצון שלי לקבל יותר אור
30:27יותר אור של השם התברך
30:29יותר אור הוכני לתוך הנשמה שלי
30:31לתוך הרוח שלי
30:33לתוך כל העולמות כולם
30:34ככל שאני רוצה לעשות את זה יותר
30:36ירד יותר אור מלמעלה
30:39ואז האור הזה שיורד מלמעלה
30:41אם הצלחתי ורציתי וכיוונתי
30:43כי יש לי רק לכוון פה
30:44אין לי באמת השגה שם
30:46ההשגה שלי זה אמרנו בשתי הבחינות
30:48האמצעית והתחתונה
30:49בהכרה, אבל אין לי השגה למעלה
30:51אז אני יש לי רק לכוון
30:52לכוון שככה יהיה
30:54אז אני מכוון שנעשה ככה וככה וככה
30:57ורוצה שיהיה ככה
30:59ומשתוקק שיהיה ככה כדי שירד ככה
31:01אם זה הצליח זה ירד
31:03לא הצליח לא ירד נשארת באותו מדרגה
31:05אין לך שליטה על המדרגה השלישי
31:07עד כאן