- 7 weeks ago
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1x-G5DhexCbluAJKG89RLdFuvt6P9ciu4/
לכל השיעורים בנושא אליו ולא למידותיו | הרב מאיר מועלם
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1Y6_17KGDTuV3VHgJeZkqmL5hvTzAxFIK/
לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=OPuAInd1iVI
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1x-G5DhexCbluAJKG89RLdFuvt6P9ciu4/
לכל השיעורים בנושא אליו ולא למידותיו | הרב מאיר מועלם
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1Y6_17KGDTuV3VHgJeZkqmL5hvTzAxFIK/
לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=OPuAInd1iVI
Category
📚
LearningTranscript
00:21תודה רבה
00:30בגלל שזה נושאים דקים וקשים מאוד באמת להבנה ולוקח הרבה זמן והרבה התבוננות כדי להעמיד את הדברים נכון
00:47כי יש הרבה צדדים לכל דבר וזה באמת דבר מאוד מאוד עיקרי
00:54בפעם הקודמת דיברנו על איך לדמות את השם, איך להתייחס לשם יתברך, עצמותו יתברך
01:05שאין שום דמיון ושום שם ושום תואר, שום דבר שאני יכול לדבר בעולם הזה בתור נברא
01:14שיכול להסביר אותו, יהיות ואנחנו, השכל של הנברא ולא משנה באיזה גובה יהיה הנברא
01:21כולנו שווים בעניין הזה שכולנו, כל הנבראים, כולנו ניצלים, לא משנה איזה גובה
01:29כולנו לא יכולים להשיג לא דבר ולא חצי דבר ולא אפילו קצה
01:38הכי קטן שיכול להיות, ממהותו יתברך
01:42ומאותו זה עצמותו, זה הוא
01:47אז איך אני מדבר על חלק, מה זה חלק, אלו קמימן, מה זה להיות חלק
01:54שום לברה, לא משנה באיזה גובה יהיה, לא יכול להשיג אפילו חלק
01:57ולמה אפשר להשיג חלק?
01:59בגלל שהקדוש ברוך הוא בחינה פשוטה
02:04המציאות הפשוטה שם, בשבילנו, היא מציאות אינסופית בהחלט
02:10אני דיברתי לפעם מקודמת, שכל דבר, שהבעיה של הסופי, זה להגיע לאינסופי
02:19והסופי מנסה להגיע לאינסופי בצעדים
02:21הוא רוצה להוסיף ולא הוסיף ולא הוסיף, הוא לעולם לא יגיע
02:25אבל הבעיה הנוספת של הסופי, זה שהאינסופי, שנקרא אינסוף
02:31הוא מעווה את המציאות השלמה, העליונה ביותר בערכו
02:37וזה גם עצמו בעיה, למה?
02:40כי הקדוש ברוך הוא לא באמת אינסופי
02:44אנחנו קוראים לזה אינסופי כי אנחנו סופיים
02:47אז בשבילנו להתקדם למציאות הפשוטה
02:50זה בשבילנו אינסוף מורכבות של אינסוף שלמויות
02:55אינסוף כוחות
02:57אינסוף תארים
03:00אינסוף הכל
03:01זה בדיוק הפוך
03:03הקדוש ברוך הוא פשוט, אין בו שום אינסוף תארים
03:06זה בדיוק הפוך
03:08הניסיון שלנו להגיע לפשוט
03:10זה דרך המושג אינסופי
03:13יש לנו פה שתי בעיות
03:15בעיה אחת שאנחנו לא יכולים להגיע לאינסוף
03:18אנחנו סופיים, לא שני כמה נתקדם אנחנו סופיים
03:21ובעש שנייה גם אם נגיע זה לא עוזר לנו בכלל
03:25זה רק מקרב אותנו אליו אבל זה לא הוא
03:27המציאות שלו היא פשוטה ביותר
03:30אז היות ומציאות היא פשוטה
03:32אז החתירה לאינסוף היא רק כלפי הנברא
03:35למעשה מה זה האינסוף זה רק כוח
03:39זה דרך של שלילה
03:40לשלול את המציאות
03:42שאני תופס אותו באותו דבר
03:44שאני יכול לתפוס
03:45ואני כאילו למעשה זה מעיד על
03:47על האי יכולת שלי לתפוס אותו המילה אינסוף
03:50אבל לא כלפיו זה אומר משהו
03:51זה מה שאני נעשה לומר
03:52זה לא אומר כלפיו כלום אינסוף
03:55זה אומר כלפינו הרבה
03:57אבל כלפיו כלום
03:59כפול אם אני הייתי תופס את האינסוף
04:00זה די לא אומר כלפיו כלום
04:02זה אומר כלפי, הבנת את הבעיה?
04:04אז גם מושג אין סוף לא יכול לחול עליו
04:08אז שום מושג לא יכול לחול עליו
04:09אם מושג חיובי לא יכול לחול עליו
04:11מושג שלילי לא יכול
04:13אז מה יכול לחול עליו? שום מושג
04:14אין באמת מושג בעולם
04:18שהקב' הוא ברע
04:19שיכול לחול עליו
04:21על החול עליו באמת
04:23שמסביר את המהות שלו
04:24שאני יכול להגיד כמו שאתה מסביר לצורה של משהו
04:26זאת אומרת זה הצורה שלו וזהו
04:27למה ככה? מה באמת הבעיה
04:29שלא יכול להיות מושג כזה?
04:32למה? אתה יכול להגיד לי
04:33אתה יכול להגיד לי למה באמת
04:35לא יכול להיות מושג כזה
04:37למה הקדש ברוך הוא היה בורא מושג כזה
04:39וזהו, למה הוא ברק הזה הרבה מושגים
04:42שאני יכול לחשוב
04:43הרי יש שכל
04:44החוכמה, מה זה סבן זה חוכמה
04:46חוכמה זה שכל, יש לנו שלוש כוחות
04:49אחד נקרא משכיל
04:50זה הקטר
04:52אחד נקרא שכל, זה החוכמה
04:55אחד נקרא מושכל
04:57מושכלות, זה הבינה
04:58עכשיו זה יכול להשתנות, זה לא תמיד ככה
05:02כי זה חבד
05:03אז זה יכול להשתנות פעם, לכל אחד מהם יש שכל משכיל ומושכל, גם למשכיל, גם לשכל, גם למושכלות וגם לבינה
05:10לכל אחד יש שכל משכיל ומושכל, אבל החוכמה כשלעצמה מה שמאפיין אותה, זה שהיא מכילה את כל הציורים בתוך המחשבה
05:17מחשבה אחת פשוטה, וזה נקרא שכל, זה המהות של שכל, משכן הצורות
05:23זה לא מחסן של צורות, כמו שאפשר לטעות
05:28השכל זה לא מחסן של צורות, שכל המחשבות, כל הצורות של הדברים בעולם נמצאים בו
05:35צורה של אדם, צורה של קרנף, צורה של מלאך, צורה של לא דה, זה לא זה
05:39שכל זה לא מחסן של צורות, שכל זה מחשבה שמכילה בצורה פשוטה, את הכוח לחשוב, את כל הצורות
05:45אז כל הצורות נמצאות בה
05:49ואתה, זה כמו שאני עכשיו לא ראיתי איזושהי חיה בחיים שלי
05:52בעיקר שאני מסתכל עליה, אני עכשיו קולט את הצורה שלה
05:56אפילו לא ראיתי את זה בחיים, למה?
05:58בגלל שהשכל שלי יש בו את היכולת להוציא את הצורה שלה, יש בו את הכוח, יש בתוכו בצורה פשוטה את
06:06הכוח של הצורה הזאתי, של החיה הזאתי
06:10המחסון של צורה זה כאילו הפוך, החוכמה היא לא יכולה לדעת משהו שאין בה
06:15זה לא שאני לוקח את הצורה של הדבר הזה, עכשיו מכניסו לתוך החוכמה, לא
06:20החוכמה לא יכולה לדעת, השכל הוא לא יכול לדעת דבר שאין בו
06:24אם אין בו את המציאות הזאת הוא לא יכול להבין אותו
06:27החוכמה לא יכולה להבין דבר שאין בה
06:29זאת אומרת זה לא שאני לוקח את הצורה ממנו
06:31ומכניס לה חוכמה
06:33זה אומר שהחוכמה מבינה
06:34אם זה ככה היה
06:35זה אומר שהחוכמה עכשיו מבינה דבר שלא היה בה
06:38יש בה עכשיו דבר שלא היה בה
06:40אין דבר כזה
06:40זה כמו שהעין יכולה לראות נגיד
06:44כמות מסוימת של אור
06:46יש מציאות שהיא לא רואה
06:47יש דברים שהיא לא רואה
06:48אז היא לא תראה דברים שהיא לא יכולה לראות
06:50זאת אומרת זה חייב להיות לה כוח לראות דברים שהיא יכולה לראות
06:54יש לה תחום מסוימת של דברים שהיא יכולה לראות
06:56אז יש תחום שהיא לא רואה, זה דבר גם החוכמה
06:58אם היא יכולה לראות את הצורה הזאת
07:00ממש מה שיש במלך, התחילה את המציאות
07:03להשיג את הדבר הזה
07:04זה לא שעכשיו סטיים השיגה אותו
07:05זה לא שעכשיו הוא בא ונכנס לתוך החיים
07:08היא גם קודם היה לה את זה בכוח
07:09עכשיו יש לה את זה בפועל, שהיא רואה את זה
07:12וזה, למה?
07:14בגלל שהחוכמה לא מקבלת את הצורה
07:16ממה הדבר הזה, החוכה מקבלת את הצורה
07:18מהשורש שלה, אז אז חיים להיות
07:20במציאות שלה, במציאות השורשית
07:22שלה את הדבר הזה, כי אם לא תבין אותו
07:26לא הקיים בשבילה.
07:27זאת אומרת, אנחנו לא מקבלים
07:29את החוכמות שלנו מהדברים בחוץ.
07:32אנחנו מקבלים את החוכמות שלנו
07:33באיזשהו שכל שמשפיע עלינו
07:35כתוצאה מדי שמעודד דברים בחוץ.
07:37אז עכשיו אני עוד דבר בחוץ,
07:39אז אני מעורר איזה משהו שורשי,
07:42כי הדבר בחוץ לא יכול להביא
07:43לי את מה שאני חושב.
07:44הוא לא יכול.
07:45הוא לא יכול, בסך הכל עומד שם.
07:47אני צריך לקבל עכשיו מציאות של מושכל כזה
07:50אצלי בתוכי.
07:50הוא לא, יש איזשהו מושכל
07:52שעובר ממנו אליי.
07:55המושכל מגיע לי בפנים
07:56אז המושכל מגיע לי מתוך החוכמה
07:58לתוך הבינה
07:59לתוך התלוח המחשבה שלי
08:00אז כשאני רואה את הדבר הזה
08:03אז המושכל נכנס
08:03אז המושכל הזה
08:06הוא לא מקבל אותו מהדבר בחוצה
08:08הוא מקבל אותו אצלי בפנים
08:09אבל גם כשאני מקבל אותו אצלי בפנים
08:11זה לא שיש לי בתוך השורש של החוכמה שלי
08:14את כל הצעורות מוכנות
08:15ואם מחכים ללחוץ לכפתוב
08:17עכשיו הצעורה יורדת
08:19לא, יש כוח של מחשבה
08:21שיכול לצייר גם את זה
08:23זאת אומרת יש בכוח, החוכמה היא פשוטה, זה מה שנמצא לומר
08:27היא פשוטה שיש בכוחה לעשות, לקלוט את כל הצורות שיש בתוך העולם שלנו
08:32זאת אומרת הכל נובע לפי היכולת של הצורה, של החוכמה, של השכל לקלוט את הדבר הזה
08:40עכשיו זה לגבי כל דבר שיש בבריאה
08:46זאת אומרת אם עכשיו אני במציאות שיכול לראות מלאכיים
08:49אם הייתי, אז הייתי הורי מלאכים, יש בחוכמה יכולת לצייר מלאכ
08:54עכשיו לי אין את הבחינה הזאת עכשיו בתור בחוכמה שלי, אני לא יכול לצייר אותו
08:59אין לי בשכל את היכולת הזאת, אני לא יכול לצייר אותו
09:01אבל אם מישהו יש ליכולת כזאת, מישהו שהוא כבר קנה השכל
09:04או שהוא עלה מיצירה או איזשהו משהו גבוה
09:07אז אני שמש לו כבר במציאות כזאת שהשכל שלה יכול לתפוס תופעה ולראות מלאכ
09:13לצור מלאכ, לדבר, לדבר עם מלאכ, לתפוס אותו
09:18בשכל שלה
09:19זאת אומרת החוכמה
09:21יש לה יכולת
09:22וזה המושגים
09:24זה הצורות שיש בתוך המחשבה שלנו
09:26אז אני אמרו למה אין לנו שום יכולת
09:28לצייר, למה אין לנו מושג כזה
09:30שיכול לדבר עליו על המהות של הקדוש ברוך הוא
09:34למה?
09:34אני שואל אותך למה
09:36אז הקדוש ברוך הוא היה בורא
09:37הרבה מושגים, היהו גם בורא מושג כזה
09:39אם אני רואים מה הקדוש ברוך הוא ד olduğu שנ gatבוק בו
09:41ואני יהיה מרכב אליו
09:43אז אני אנסיי לי מושג כזה
09:45שהוא כן היה מושג שחל עליו
09:47למה כל המושגים שיש בעולם, כל הצורות, כל המחשבות, כל הדמיונות, כל מה שאתה רוצה, לא חלים עליו בכלל
09:53שום דבר, לא דרך החיום, לא דרך השלילה
09:56אפילו כמו שאמרנו שבוע שעבר, אפילו קיום אני לא יכול להגיד עליו
10:00לא שהוא לא קיים חז ושלום, אני לא יכול לתפוס את מה זה נקרא קיום לגביו, אני לא יכול לתפוס
10:04את זה
10:04אז אם לגבי נמצא, קיים או ו, אני לא יכול באמת להבין מה זה
10:08אני יכול להבין את זה בערכי
10:11ברקן אומר ברור שהוא קיים, ברור שנמצא, ברור שהוא עובד
10:14אבל אני לא יכול להבין מה זה אומר המציאות שלו
10:16מה זה אומר ההתהבות, מה זה ההוויה שלו
10:18מה זה אומר הקיום שלו, אני לא יכול להגיד
10:20כי זה דבר שהוא לא קיים אצלי במחשבה
10:22אז למה אני צריך להגיד, למה אין מושג כזה
10:25בדרך השלילה אני גם לא יכול
10:27כי השלילה זה נובע כלפי, לא כלפיו
10:29אני שולל את מה שיש בעיה אצלי, לא אצלו
10:32על היפך השלילה לפי הרמבה, מה שיוצא
10:35זה שהיא מקריף אותך לפשוט דווקא
10:37כי עדיין שאני אומר לא, לא, לא, לא
10:39אני כאילו מתחיל להתקרב לכן הזה בלי לקרוא לו בשם
10:41כי בגע שאני אגיד שם אני צריך לקרוא לו
10:43אני צריך להגיד לא, כאילו הלא הוא תמיד
10:45המציאות שהיא תמיד
10:47מה שאלה לי ממחשבה, זה הלא
10:49הכן זה כאילו משהו שכבר אני מתחיל לתפוס
10:51בלי לדבר בשמות
10:53כאילו להגיע לאיזשהו משהו
10:56להתקרב לאיזשהו משהו
10:57שכבר שם אני כבר לא יכול לדבר
11:00כי הדיבור הוא רק יפגום
11:02אז אני אומר
11:03למה לעשות ככה, למה לא להביא לנו
11:05איזשהו מציאות כזו, איזשהו מושג, איזושה מחשבה, שבגע שנכנסת אליי, אני תופס את השמית ברח, תופס את המושג שאני יכול
11:13להבין אותו.
11:15מה הבעיה בזה? איזו בעיה עקרונית יש בזה אם זה היה דבר כזה?
11:18אם זה היה ככה, אם זה באמת היה רק העניין של כדי שיהיה לי המשך שאיפה מתמדת, אינסופית, אם זה
11:23באמת היה כל העניין,
11:25אז הייתי אומר לך, אז אני יכול להגיד, הייתי יכול להגיד שהקב' הוא זה אינסוף.
11:29אני סופי, הקב' הוא זה אינסוף, ואז אני בתוך השאיפה שלי, אני תמיד לא הגיע אליו,
11:35אבל אני תמיד תתקרב, תתקרב, תתקרב, תתקרב
11:37אבל אני אמרתי לך קודם שהקדוש ברוך הוא גם זה לא אין סוף
11:40אם באמת זה רק היין של השאיפה
11:42בכל המהלך שלי להתקרב עליו
11:44הקדוש ברוך הוא עשה את זה שאני לא יכול לתפוס את
11:46להתקרב למרות שלו
11:47בגלל שכדי שלמיד יהיה לי שאיפה להתקרב
11:50על יין סופית
11:51אז הייתי אומר לך שהוא אין סוף
11:54אני סופי ויש לי באמת את העניין לזה
11:56של השאיפה, אני לא מצליח, אני רק מתקרב
11:57מתקרב, לא מצליח, אבל אני אמרתי לך מקודם
12:00שגם האינסוף לא חד עליו
12:01אז רואים פה שגם האינסוף לא חד עליו
12:04אז אין שום מציאות של אוכל עליו
12:06אז זה לא רק העניין של השאיפה
12:08זה משהו יותר עמוק
12:10התשובה היא פשוטה
12:13התשובה היא שברגע שתופס
12:15צורה
12:15אז הצורה של מה שתופס
12:18היא קיימת אצלך
12:19היא הופכת להיות אצלך חלק מתוך המחשבה שלך
12:25אנחנו אמרנו
12:26שיוד והמהותו של השם התברך
12:29אנחנו לא מבינים אותה, אפשר לתפוס אותה, אפשר להבין אותה,
12:32ואנחנו יודעים שהיא מציאות
12:33פשוטה ביותר,
12:36אז אם הייתי תופס
12:37את הצורה שלו,
12:40הייתי הוא,
12:41זה הבעיה.
12:42כי הצורה היא כל כך פשוטה, שהצורה
12:45זה גם הוא.
12:47אין שם מציאות כזאת,
12:50הרי מה אמרנו
12:51החכמים, שהקב' הוא חושב
12:53את עצמו, הוא
12:55מדעו,
12:58והידוע,
12:59הידוע והמדע אחד,
13:01סכל נשכיל מושכל אחד,
13:03הכל מציאות אחת של מחשבה אחת,
13:05כלפי עצמה.
13:07אז אם אתה יכול לתפוס
13:08את המחשבה הזאת,
13:10אז הייתה הוא.
13:12כי אי אפשר לתפוס את המחשבה הזאת
13:14באמת, אם אתה לא
13:16המחשבה הזאת.
13:18אי אפשר לתפוס אותה.
13:19כי זה מחשבה שחושבת את
13:22עצםSconiauta חושבת, אז כדי לתפוס
13:24מחשבה כזאת, אתה צריך להיות היא.
13:27במילים אחרות,
13:28אם היה לי את המושג הזה קיים אצלי.
13:30הייתי הוא.
13:32זה הבעיה פה.
13:33זה בעיה יותר עקרונית מאמא שיפה נסופית.
13:35זו בעיה שזה לא יכול להיות.
13:37היא אומרת לא יכול את מציאות.
13:38שנברש תפסת את המציאות של המהות הזאת.
13:40זה בלתי אפשרי.
13:42בלתי אפשרי מעצם התבע.
13:45שהמציאות של המחשבה.
13:48כלפי השם יתברך.
13:49אם הייתי יכול לתפוס אותה.
13:50זה כמו שאמר ביוסף אלבור.
13:52אילו ידיעתיב הייטיב.
13:53זה עד כתקח דק.
13:54אם הייתי יודע identי הוא.
13:55אז הידיעה הזאת היא לא ידיעה חוץ ממנו
13:58כי אי אפשר לתפוס את זה חוץ ממנו
14:00זה הבעיה במקום הזה
14:02הידיעה, היות והכל פשוט
14:04אז גם הידיעה זהו
14:05זה הכל אותו אחד
14:08לכן אין לי אפשרות לעשות את זה
14:09אז אם אין לי אפשרות אז איך אני יכול להתקרב עליו
14:13הרמב״ם שהוא עשה למעשה את העבודה הכי חזקה
14:18בעניין שלישלולת התיירים
14:20לשלולת התיירים כלפי השם
14:22עשה תורה מאוד מאוד חזקה במורה נבוכים
14:26והסביר בצורה מאוד מאוד מפורטת
14:28ונתן לכם
14:29אפשר להוסיף הרבה על מה שהוא אמר
14:32אבל הוא כאילו נתן את הכיוון הגדול לדבר הזה
14:36שבסופו של דבר
14:38הדרך שלי
14:39להתקרב לשם עדברך
14:41זה רק על ידי שלילה של התארים שיש לי במחשבה
14:43והתארים הכי עמוקים שאני יכול לחשוב
14:47שמכוננים
14:47את כל צורת המחשבה שלי
14:49הן אמור לשלול כלפי השם עדברך
14:50והוא מוכיח למה? כל דבר הוא מוכיח
14:52לפעמים הוא מוכיח קצר לפעמים הוא מוכיח יותר
14:55אז אחרי שאתה קורא את מורה נבוכים
14:57אתה נשאר נבוך
14:58אתה חשבת שתבוא יקרא נבוכים
15:00אם הוא יגיד לך איך לא להיות נבוך
15:01אתה נהיה עוד יותר נבוך
15:02אתה חשבת שאם אני אקרא מורה נבוכים
15:04עכשיו אני אתקרב לשם, אני יודע
15:07אחרי שאתה קורא את זה, אתה אומר
15:08אני בחר לא יכול להתקרב עליו יותר
15:09אין, הוא הוכחת לי, בכל הכיוונים
15:12המרחק ביני לבינו הוא מוחלט, זהו
15:14אין שום דרך להגיע אליו
15:16זה שום צורה, כל מה שיש לי במחשבה
15:18כל מה שאני יכול לדעת, כל מה שאני יכול להבין
15:20אני צריך לשלול כברגע שאני חושב אליו
15:22אז מה נשאר לי? כלום
15:24אז למה כל זה? איזה דרך יש לי להשיג אותו?
15:26אני צריך להתקרב אליו
15:28מצד שני, בספר שנקרא
15:31שמונה פרקים לרמב״ם
15:36הוא מסביר
15:39זה ההקדמה למסכת אבות
15:42שם בהקדמה למסכת אבות בשמונה פרקים
15:45הוא נותן שמונה פרקים שהוא נותן בהם כל מיני כללים
15:48ושם בפרק 50 הוא מסביר את התכלית של האדם
15:52מה התכלית של האדם בעולם?
15:54לא מה הצורה של האדם
15:56יש לכל דבר חומר
15:57יש לכל דבר צורה
15:59יש לו גם תכלית
16:00זאת אומרת, האדם יכולים לכליו המון דברים בחיים
16:04המון תארים, המון בחינות
16:07יכול להיות גבוה, נמוך
16:09לא רק אדם, כל דבר
16:10כך לככיסא
16:11יכול להיות גבוה, נמוך, שחור, לבן
16:13פלסטיק, ברזל
16:17עיצרו אותו היום
16:17עיצרו אותו לפני עשר שנים
16:19עיצרו אותו בכיפה, עיצרו אותו בתל אביב
16:21המון תיארים אני יכול לדבר על כיסא
16:23אבל יש משהו מיוחד בכיסא
16:25שהוא עותה חשוב מהכל, זה שאני אומר
16:27הדבר הזה הוא כיסא
16:28כל שאר התיארים, לבן, שחור, זה הכל דברים שנוספים
16:31עליו, אבל המהות שלו
16:33כ lowering~! שעושה אותו בתור עצם
16:34זה שהוא עכשיו כיסא שיושב פה
16:36מתוך הבית מדרש
16:39עכשיו להגיד על הדבר הזה
16:41כיסא אני יכול להגיד, וזה לגבי גם מהדם
16:43אני יכול להגיד על אדם, אני יכול להגיד זה אדם
16:46מה מיוחד באדם? לא הגובה שלו, לא הצבע שלו
16:49לא יוקבן כמה הוא לא, יש משהו מיוחד בו שעושה אותו אדם
16:52שעושה אותו הוא, מה שעושה אותו הוא תגיד לי זה החומר שלו
16:55יש לו גוף, כל השאר חיילים אל הגוף, אם לא הגוף
16:57אז הוא בכלל לא היה פה, חייב להיות איזשהו חומר
17:00שכל הצורות חלות עליו, אני אומר לך כן אבל יראות לך גם אדם חי
17:04יכול להיות גם אדם מת, יש משהו מיוחד באדם חי
17:06שזה לא הגוף שלו, משהו יותר מייחד אותו
17:09שהוא דווקא זה הסיבה שהוא אדם
17:11זאת אומרים לי, זה הנשמה שלו
17:12יש לו זו צורה
17:14שהיא צורה פנימית שבו
17:16שהצורה הזאת היא עושה אותו אדם
17:18זה נקרא צורה
17:20חומר זה דבר חשוב מאוד
17:21אבל החומר בסופו של דבר יהיה חומר של אדם
17:24מתי שיהיה צורה של אדם חלה עליו
17:26אם אין צורה של אדם חלה עליו
17:29אז אין חומר של אדם
17:30אין דבר כזה
17:31יש חומר של משהו אחר
17:32אם עכשיו הוא דבר מת
17:35או פסל
17:36זה לא חומר של אדם
17:38עכשיו, אז בגלל זה הצורה
17:39זה דבר מאוד עמוק ופנימי
17:41אני משנה ניתך דוגמה
17:42העין שיש לנו, מה הצורה שלה
17:45אתה יכול rockets שלה היא כדורית
17:47אם אני מוציא את גלגל לעין היא כדור
17:49אבל לא נכון, הצורה של העין
17:51זה לא הכדוריות שבה
17:53התבנית שלה, הצורה של העין
17:55זה הראייה, זה שאני עכשיו רואה
17:57זאת אומרת, הצורה זה דבר
17:59רוחני יותר
18:01שהוא באמת דבר רוחני
18:03שהוא חל על החומר
18:04והחומר מתהווה להיות בעל צורה
18:07כזאת או בעל תבנית כזאת בשבילה
18:09אבל הצורה זה הדבר שמתפעל
18:11ואחראי למציאות
18:13החומר הזה שהוא יהיה ככה
18:15לעצם, אז העצמיות של הדבר
18:17תלוי בצורה
18:19הבנת? זאת אומרת הצורה
18:21היא דבר שגורם לדבר
18:23להיות עצם כזה או כזה
18:25זאת אומרת אם מה זה הדבר הזה
18:27כשאני הולך לתשובה לצורה אני הולך לתשובה אמיתית
18:29עכשיו יש שאלה
18:31מה באמת
18:34הדבר הכי עמוק
18:35וחשוב ביותר לגבי כל עצם
18:37אז אמרנו אם אני שואל אותך בין חומר
18:40לצורה, אתה אומר לי הצורה
18:41כי מה אכפת לי מהחומר אם הצורה שלו לא עובדת
18:43הצורה שלו זה הדבר הכי חשוב
18:45כן אבל גם בצורה יש לי
18:47כמה עניינים שאני צריך להבין אותם
18:49למה? כי יכול להיות לי כיסא
18:52שהוא באמת כיסא
18:53ויש לו צורה של כיסא
18:55אבל אם אף אחד לא יישב עליו
18:57לעולם, אז הכיסא הזה
18:59לא מקיים באמת הצורה שלו בתור כיסא
19:02עכשיו יכול להיות גם שמישהו
19:03יישב עליו אבל הוא לא נוצר בן אדם כזה
19:05לשבת עליו. זאת אומרת, יכול שאני אעשה פה כיסא
19:07למלך, שהכיסא הזה למלך
19:10עולה, נגיד, מיליון דולר
19:11ואני אתן אותו עכשיו לאיזה שומר אחד
19:13שיושב באיזשהו בית ספר לשבת עליו. זה לא שייך
19:15אני לא אעשה את הכיסא הזה בשביל זה
19:17אני אעשה את הכיסא בשביל המלך
19:19זאת אומרת, גם לא... או שאני, לדוגמה
19:21אני אעשה את זה מכונית
19:23שהצורה שלה זה לסורה
19:25בסדר, הצורה שלה זה לסורה
19:26אז היא צריכה לקיים את הצורה שלה. אבל אם אני אתן אותה
19:29בן אדם שלא יודע לי לסוע, נגיד אני אקח מכונית
19:31לא יודע מה, איזה מכונית ספורט
19:33שעולה איזה שלוש מיליון דולר
19:35אז אם אני אתן אותה עכשיו
19:37לאיזור том של שבקושי היא יודע על יצועה, אז הוא לא יקיים
19:39את היכולות
19:41שנמצאים בה בכוח
19:43הוא לא יקרים אותם בפועל
19:44אז כדי לקיים אותה בפועל
19:46הוא למעשה מממש את הצורה
19:49והצורה הנכונה שלה
19:50גם מימוש הצורה זה דבר חשוב
19:53ומימוש הצורה זה התכלית שלה
19:55לאיזה תכלית בכלל הדבר הזה נוצר
19:57זאת אומרת נכון שמכונית
19:59יש בה כיסאות, אבל הכיסאות
20:01של המכונית לא נועדו כדי שלא עושה שם
20:03ארוחת צהריים. הם נועדו כדי שתיסה
20:05איתה באופן שהיא צריכה
20:07להפיק את הצורה שלה, את הכוחות
20:09שלה בצורה הטובה ביותר.
20:11לכן ככה זה גם אדם.
20:13כשאנחנו שואלים על האדם מה הצורה
20:15שלו, אתה אומר לי, הוא בעל חיים בעל שכל.
20:17זה נכון. זה הצורה
20:19שלו. אבל מה
20:21התכלית שלו בתור אדם
20:23זה בחינה יותר דקה
20:25מסתם להגיד את הצורה. במה הוא ממימש
20:27תעצמו, בצורה זה בצורה
20:29הכי האמיתית. זאת אומרת, בשביל
20:31מה בכלל נועד
20:33מציאות של בעל חיים בעל שכל בעולם?
20:35למה הוא בכלל קיים פה? האם הוא קיים פה
20:37רק כדי להיות בעל חיים בעל שכל?
20:39ואז ברגע שהוא חי וחושב
20:41מחשבות, אז הוא הקיים את הצורה שלו?
20:43או שיש פה בתוך המציאות
20:45של בעל חיים בעל שכל איזושהי
20:47תכלית שהיא באמת
20:49הקisiaj染情況 של הצורה הזאת, ואם אתה לא תש Wert
20:51את התחלית הזאת, אז הקיים של הצורה הזאת
20:53זה בכלל לא שווה. לא קיים למה. אז זה כמו
20:57פרארי, מה הוא עושה? אתה שחק עם ההגה
20:59אבל ברגע שהוא, לא שאני מוקח
21:01מבין את זה, אבל אני יודע שיש מכונית כזאת אישה מאוד מאוד
21:03טובה, אבל אם תיתן אותה למי
21:05שהוא יודע לנהוג, אז הוא יקיים את הצורה שלך
21:07ככה לגבי כל דבר
21:10התכלית, בסופו
21:11של דבר, זה המציאות
21:13השלמה ביותר של קיום הצורה
21:15אז למעשה זה המימוש
21:17של הפועל
21:20של הצורה
21:21אז שאני אומר עכשיו, מהי צורת
21:23האדם, אתה יכול להגיד לי בעל חיים
21:25בעל שכל, זה הצורה
21:27הוא גם בעל חיים, מה שמיוכל אותו
21:29שיש לו גם שכל, אז הוא ונמצא
21:31בתוך גוף, כן אני רואה שהוא כזה
21:33זה לא דבר מורכב כל כך
21:35אבל אם אני שאל אותך מה התכלית שלו
21:37בעולם, איזה תכלית
21:39יש לדבר הזה בעולם, מה
21:40הוא בא לעשות באמת, בשביל מה
21:43הוא בכלל קיים פה, יש דבר כזה
21:45יש לו באמת תכלית
21:47אז הרמבו אומר שהתכלית של האדם בעולם
21:50אין לי פה תשמונה פרקים
21:52אבל פרקה הוא אומר פחות את זה
21:53לשון, אומר התכלית
21:55של האדם בעולם זה השגות
21:57השם התברך כפי כוח
21:59דעתו של האדם
22:01זאת אומרת כל התכלית
22:03של האדם בעולם, נכון
22:05שהוא בעל חיים והוא גם בעל שכל
22:07אבל למה שלא את הכוחות האלה שנקראים חיים
22:09שנותנים כוחות לשכל
22:11שזה העיקר של האדם
22:13להתקיים, זה כדי שבשכלו
22:15הוא ישיג השגות
22:17של השם התברך כפי כוח דעתו
22:19כפי כוח שכלו
22:21זה יוצא מזה, והרמבו אומר
22:23יותר מזה, הוא אומר לא סתם
22:25שזה התכלית, זה התכלית
22:27שהאדם צריך לשים את כל
22:29התנועות, מחשבות, מנוחות
22:31רגשות, דמיונות
22:33כל מה שיש באדם, רק לתכלית
22:35הזאת, זאת אומרת זה תכלית
22:37היחידה שלו בעולם
22:39אם הוא, אם בצורת
22:41אם האדם עכשיו חיים
22:43הוא בעל חיים, בעל שכל, הוא דואג שהוא יהיה בריא
22:45הוא דואג שהוא יחשוב נכון, הוא לומד
22:47נכון, אבל הוא לא חושב להגיע למציאות
22:49הזאת בשביל הרמב״ם
22:51הוא כמו באמא, הוא לא קיים את הצורה שלו
22:53זאת אומרת, הצורה שלו
22:55זה שכל המציאות שלו
22:57הוא אומר תנועה, מנוחה, מחשבה
22:59דמיון, כל מה שיש לך
23:01בחיים, אמורים להביא אותך
23:03למציאות אחת, ומה היא?
23:05השגת השם התברך
23:07כפי כוח דעתך
23:09אז הרמב״ם אומר לי, שמה, זה התכלית שלך
23:11אז אני שואל את הרמב״ם
23:13אם באמת זה התכלית שלי
23:14שכל מה שאני אמור לעשות בעולם הזה
23:17זה רק להשיג אותו, זהו, זה התכלית
23:19כל השאר זה הדרך לזה
23:21אני לומד תורה, אני עושה
23:23אני עושה חסד בעולם
23:25אני אוכל, אני שותה, אני ישן, אני מתחתן
23:27אני מביא ילדים, אני, הכל, הכל, הכל
23:29בשביל להשיג את זה
23:31ואתה מסביל לי במורה נבוכים שאני לא יכול להשיג את זה
23:33אז אני לא מבין מה אני אמור לעשות
23:35כאילו אתה הכנס אותי למקום שהוא בעייתי
23:38אני אמרת לי מצד אחד, אני לא יכול להשיג אותו בשום אופן
23:41מצד שאני אמור לי שזה התכלית שלי
23:42וכל הכוחות אני אמור להשפיע לזה
23:44אז יש פה משהו שאני כנראה לא הבנתי
23:47זאת אומרת אני כן יכול אז להשיג אותו לפי כוח דעתי
23:51כי אם לא, לא היית אמר לי שזה התכלית שלי
23:53אתה, אותו אחד שאמרת לי שאני לא יכול להשיג אותו
23:56אותו אחד אמר לי שזה התכלית שלי להשיג אותו
23:58אז אני תחליט, או שאני יכול להשיג אותו, או שאני לא יכול להשיג אותו, אני כבר לא מבין
24:03ואתה גם הוכחת לי בצורה כל כך רחבה שאני לא יכול להשיג אותו
24:06אז מה אני כן יכול להשיג?
24:08זאת אומרת, ופה נכנס לנו התשובה החזקה של הקבלה
24:12איך בסופו של דבר אני מחבר את שני הכתבים האלה
24:15מצד אחד, אני יודע בצורה ודאית
24:18שאין לי שום אפשר, לא רק לי, לשום נברא שבעולם
24:22אין בזה שום הבדל בין הנבראים
24:24כולנו כי הגרגיר אבק ביחס אליו
24:27במקום הזה
24:28נכון שבערך, בערכי, אני אגיד שכל עתיק דאק
24:33הוא בדבר שאני לא יכול להבין אותו
24:34אבל ביחס, שמיד ברך, אין הבדל בין שום נברא שבעולם
24:38אז כלפי המציאות הזאת, אני מבין בצורה ברורה
24:43שאין לאף אחד אפשרות להשיג, לא רק להשיג אותו
24:46אלא להשיג אפילו חלק הכי קטן שיכול להיות שבו
24:50כי אין לו חלקים
24:51אין לו חלקים, אין לו תיארים
24:53הוא פשוט בצורה מוחלטת
24:55וזה הכל ברכי אני מדבר
24:57אז אם יוצא ככה שאין לי שום אפשרות להשיג אותו
25:01בגלל שאין לו שום חלקים
25:03אז איפה עכשיו אני יכול להתחיל לממש את הצד השני
25:08איך אני מחבר את זה עם מצד שאני כן יכול להשיג אותו
25:11וזה נכנס עם מה שדיברנו שבוע שעבר
25:14ותמונת השם יביט
25:15מה זה אומר? מה זה אומר
25:18האופן הזה שאני כן יכול להשיג אותו
25:20הרי אנחנו אמרנו דבר כזה
25:21אנחנו אמרנו
25:24שאנחנו אומרים לקב' ברוך הוא
25:26אתה גיבור
25:27אתה גיבור לעולם השם
25:29אתה קדוש שמחק קדוש
25:31אנחנו בהרבה דברים פונים
25:34לשם עד क WHY אנחנו מדברים איתו
25:36עכשיו נכון? שאתה יכול להגיד לי יש פצופים
25:38על פצופים על פצופים ובסופו של דבר
25:40אני לא באתי לדבר עכשיו איך כל הפרצופים מולבישים אחד לשני
25:44אני רוצה להגיד שבסופו של דבר עם כל הפרצופים, כל הפרצופים זה רק כלים
25:48ראינו בזוהר שלא משנה כאיזה פרצוף נדבר
25:51עדיין האור שמעיר בפרצוף הוא עיקר המציאות ולא הכלי עצמו
25:58ראינו אם עכשיו מעיר אור של השם התברך בחוכמה
26:02אז החכם הוא המציאות ולא החוכמה
26:04אם עיר לה בינה, המבין המציאות לא הבינה
26:07זאת אומרת, אנחנו רואים שבסופו של דבר,
26:09מי שמתגדר לנו זה ה'
26:11אני קורא לך חכם,
26:14לא אוחפת לי מהכלי שניקח חוכמה,
26:15זאת אומרת, נכון שאני מדבר עליו דרך כלים,
26:18דרך פרצופים, אבל בסופו של דבר
26:19מה שחשוב לי להגיד אתה,
26:21לא אוחפת לי מהפרצוף, אני לא מתפלל
26:23לשום פרצוף,
26:25אני חייב לפנות דרך פרצוף,
26:28אבל לא מתפלל לשום פרצוף.
26:30אני אפילו מדבר עם מברכים,
26:32אני אומר לנ divide, אני אומר lethal 건rymnet,
26:33זה אומרת לה日本 pełדל לזה.
26:33מה מסתכלי פנאה לזה?
26:35אתם משתכבה לזה
26:38האדם עכשיו כתוב לו בעלינו שבח
26:40של משתכבה לפני מלך מנחי המלאכים
26:42כתוב בינה, כתוב זה
26:43מה שאתם משתכבה לבינה?
26:46משתכבה לזה פתאום
26:47будем משתכבה אליו
26:49נכון שבכוונה אני צריך לכוון דרכה
26:52יש הבדל בין לכוון דרכה
26:54לבין להשתחוות אליה ממש
26:57להשתחוות אליה זה כבר עודת הללים
26:59מה פתאום? לא עובדים אף אחד בעולם חוץ ממנו
27:02אבל אני לא יכול לפנות אליו כי אני לא תורח את פוסטו
27:05המציאות שלי היא בעיה
27:06אני לא יודעת להתכוון אליו
27:07אני באמת עובד רק אותו
27:10באמת לא מעניין אותי שערה פרצופים
27:12אני באתי לעבוד פרצופים
27:13זה בדיוק מה שרצו להצביע על הספירות
27:16שהם בעיות, מה עשיתם עלינו עשר? צריך לעבוד עכשיו עשר
27:19אנחנו לא עובדים את הספירות חז ושלום
27:21אנחנו עובדים רק אותו התברך
27:22רק אנחנו לא יודעים איך להתכוון אליו
27:24אז הפרצוף הוא דרך להתכוון
27:26זה כמו שאם עכשיו לא היה את הגוף שלך פה
27:28רק את הנשמה, עם מי הייתי מדבר
27:31לא יודעת למה לכוון
27:32אבל ברגע שיש את הגוף, אמר היופי, יש גוף
27:34אני יכול לדבר לנשמה, אבל אני יודע את זה
27:36שאני לא מדבר לגוף
27:38אני יודע שאני לא מדבר לאוזן שלך
27:40אני יודע שאני מדבר לאוזן שלך
27:42פיזית, פיזית
27:44אין לי דרך אחר אלה לדבר לאוזן
27:46אבל אם הייתי מדבר רק לאוזן שלך
27:48כלום הייתי מסתכל על האוזן, דבר לאוזן
27:50הייתי אומר, אלו, מה אתה מדבר רק לאוזן
27:52כל הזמן? סתכל לעיניים שלי, מה אתה מסתכל לי
27:54כל הזמן על האוזן? למה?
27:56כי אתה מסביר לי שהאוזן שלך
27:58זה בסך הכל כלי בשבילך
28:00וכמו שהאוזן שלך זה לא אתה
28:02גם הגו backup שלך זה לא אתה
28:03אלא האוזן ואתה וכולך
28:05זה הגילה הנשמה, אותו דבר פה
28:07זה שאני אומר פרצוף
28:09ואני אומר לך, העברכים ותיקים
28:10עברכים שלומדים עשרות שנים
28:12עונים את התשובה הזאת
28:14אז מורים לי, אז אולי ק... גם לעק לא
28:16לאף אחד המתפלים, חס ושלום
28:18ומתפלים רק אליו יתברך, רק אליו
28:21לא מפים לאף אחד אחר
28:23אבל אין לי דרך אחרת
28:24אלא לכוון דרכם
28:26אבל שאני מכוון דרכם אני מכוון
28:28שהוא עצמו מלובש בהם
28:30גם המלובש בהם זה לא מובן
28:32מה זאת אומרת הוא מלובש בהם? איך הם יכולים להלביש
28:34דבר שהוא בכלל לא
28:36בהרקם? זה גם לא מובן
28:37אבל לפחות חכם עלינו תחשוב
28:40ככה, בצורה משאלית
28:42הוא מלובש בהם, אני אומר בסדר לפחות אני מבין
28:44הוא מלובש בהם, יועד והוא מלובש בהם
28:45אז אני מדבר על זה שמלובש בפנים
28:47לא אליהם, זה רק אם רק זה רק הגוף
28:50אז אם בסופו של דבר
28:52אני פונה אליו, אז יוצא לי דבר
28:54כזה, שאני אומר
28:56אתה גיבור
28:58אז היוצא
29:00שאני כן יכול להגיד עליו גיבור
29:01למה?
29:03יש פה כאילו מתח בין שני דברים
29:06מצד אחד
29:07כמו שאמרנו שבוע שעבר
29:10אנחנו יוצאים
29:12מנקודת הבנה
29:13ואנחנו נקרא את הפרק הזה
29:15אבל לא יודע אם נספיק היום
29:16זה פרק שהרמק
29:19מדבר עליו
29:21בפרק ו
29:22בפרק ו
29:24הרמק מדבר על מציאות
29:27של קדמותו
29:29מה?
29:31לא לא, בפרק ו
29:33הוא מדבר על מציאות של קדמותו
29:35כשהוא מדבר עליו
29:37אני לא יודע אם תצליח לראות את זה אסלחה ישר
29:39זה מה שבהתחלה אבל
29:40אז הוא אומר ככה
29:44אולי אני אגיד את זה בינתיים
29:45בעל פה ואחר כך נראה אם אין לנו זמן להיכנס
29:47לזה. הוא מנסה לדבר אם בקדמותו
29:50יש מציאות שנקראת רצון
29:53קטר כמנך
29:54זאת אומרת האם הקדוש ברוך הוא
29:55ברא את העולם
29:57ברצונו
29:58האם הספירות זה דבר שהוא
29:59רצה שיהיו ואז הוא ימציא אותם
30:03או שהיה רק אותו
30:04לפני שנברא העולם
30:05היה רק אותו
30:06התשובה פשוט היה רק אותו
30:09אז מאיפה הגיעו המציאות של הספירות
30:12האם הספירות זה לא דבר שהוא
30:16רצה ואז נמציא
30:17אומר הרמק לא
30:18באמת הקדוש ברוך הוא היה
30:21לבד לגמרי לפני שהיה
30:23מה זאת אומרת עצמותו הפשוטה בלבד
30:25הייתה לפני שהוא ברע עולם
30:27ואחר כך שהוא ברע עולם הוא גילה דברים
30:29הוא גילה את רצונו
30:31גילה את הספירות, גילה את העולמות
30:33התחיל לגלות ולברות דברים
30:35אבל אנחנו עדיין חייבים להגיד
30:38כך אומר הרמק
30:39אנחנו חייבים להגיד
30:40שהמציאות של העשר ספירות
30:44באו ממנו
30:45וזה היה קיים לפני שוברת העולם
30:49זאת אומרת אבל לא באופן שאנחנו חושבים כמו איזה מחסן
30:53זאת אומרת זה לא שהספירות היו קיימים בו בתור איזה חס ושלום מחסן
30:57אז נגיד שהיה שתיים, היה את הספירות והיה אותו
31:00זאת אומרת שאנחנו אומרים שהספירות היו קיימים בעולם
31:04אנחנו מתכבלים שהם היו קיימים בו בכוח
31:07אבל המציאות של בכוח זה לא כמו שאני מבין
31:10למה? כי ברגע שאני אומר שהם היו קיימים בו
31:14זה אומר שהם היו הוא
31:16כי אין שם חוץ
31:18אימנו כלום
31:19הדבר היחידי שיש שם זה צריך לזכור את זה תמיד
31:22כשאני מדבר על השם ידברך
31:24זה תמיד רק רק רק הוא
31:26זה אפילו לא הוא בעל תכונה
31:28חס ושלום
31:29זה רק הוא
31:30אז גם שאני אומר בכוח זה לא הכוונה שלו בכוח
31:34להוציא אותם לפועל
31:35מה פתאום? היה רק אותו
31:38וזו פעילות אינסופית
31:40מוחלטת
31:41אין שם באמת מציאות בכוח כמו אצלנו
31:44נגיד בכוח אצלנו יש אפרוח הוא הופך ליותר נגול
31:46אין דבר כזה
31:47שאנחנו אומרים הכוונה בכוח הכוונה בתוך המציאות
31:51של הפעילות
31:51שזה הפך שלה בכוח
31:53פעילות זה אומר שזה פעילות מוחלטת
31:56אתה באמת על זה בין בפועל לבין בכוח
31:58בפועל זה שזה כבר קיים ופועל
32:00בצורה הכי מוחלטת שלו
32:03בתוך המציאות
32:04של הפעילות האינסופית הזאת
32:06שאנחנו מכנים אותה ככה פעילות מוחלטת
32:08בתוך הפעילות הזאת שהיא פשוטה
32:12קיימים
32:13באופן של פעילות מוחלטת
32:15המציאות של הספירות האלה בכוח
32:17למה הם בכוח? בגלל שהם יכולים
32:19להתגלות
32:21לנבראים בתור דבר
32:22בפני עצמו
32:23אבל הם באמת במציאות שם אצל השם התברך
32:27הם לא קיימים בתור דבר נוסף עליו
32:29הם קיימים בתור מציאות
32:31שקיימת בו
32:32בתור יכולת שקיימת בו
32:35אבל היכולת היא קיימת כבר בפועל אצלו
32:38זאת אומרת המציאות
32:39שלו מכילה את
32:41המציאות של הספירות, אצלו
32:43זה ניקע כאילו בכוח, זה לא בכוח
32:45רגיל כמו שאני תופס
32:46שיש בזה בכוח ויכול לצטל הפועל
32:48אלא בתוך המציאות שלהם קמים
32:50זה כמו שאני אגיד לך, דוגמה
32:52למשל, זה כמו שאני אגיד לך
32:54עכשיו אני מדליק פנס
32:56חזק מאוד בצבע לבן
32:58אני אומר לך יש בתוך הפנס הזה
33:00צבע כחול בכוח
33:02אבל לא הכוונה שיש בו בכוח
33:04שאם אני עכשיו ידליק עוד אור
33:07אני אראה את הכחול, אלא אם אני
33:08ישנן חלק מהפנס
33:10אני אראה גם שיש בו כחול
33:12זאת אומרת, הכחול קיים בו כבר
33:14אז באמת הכחול הוא בפועל שם
33:17لكن המציאות, איך אני יכול
33:19לראות הכחול? אז רק אם אני
33:21אפריד, זה הכוונה שבכוח
33:22אני יכול לגרום להפרדה של
33:24הכחול משאר הצבאים
33:26ואז אני אראה שזה קיים שם
33:28זאת אומרת, המציאות שהייתה שקיימת של ספירות
33:30אנחנו יכולים לתפוס אותה, כיAb torso מתפוס אותה
33:31זאת אומרת, זה הייתה מציאות שלא פשוטה
33:33אבל אין דבר שיש בעולם
33:35שלא בא ממנו
33:37וכל הדברים שבאו בעולם
33:38וכל הדברים שנעשים בעולם זה רק הוא יכול לעשות
33:41ורק הוא יכול להפעיל ורק הוא יכול לברוא
33:43אז גם הספירות היו קיימים שם
33:46ביכולתו בשבילנו מה שנקראת האינסופית
33:49לפני שנברא העולם הפנס
33:51הפנס היד לא
33:53לפני שנברא העולם הפנס היה דולק
33:55אבל המציאות של הפנס שהייתה דולקת
33:58לא יכלת לראות כלום המציאות של הכחול והאדום
34:01וזה לא היה משה מציאות כזאת
34:02המציאות היא מציאות בפועל מוחלטת
34:05היא לא השתנתה
34:06מה שהקב' הוא עשה
34:08וגם זה לא בדיוק פה פנס
34:10אנחנו קוראים לזה ככה
34:12נסברתי שהדוגמה של פנס היא בעייתית
34:14כי בפנס אני מבין
34:16שיש כחול, יש אדום, יש ירוק
34:18והכל מגיע מהלבן, אני תופס את הלבן
34:20שמה זה לא ככה, זה לא שווה
34:22את יש כמה צבעים שמורכבים
34:23זה לא באמת שאני יכול, רק אצלנו
34:26זה נראה שכאילו אני יכול להוציא חלק
34:27ולדבר עליו, שמה זה הכל אחד פשוט
34:31אז המציאות
34:32אתה שם בפועל גמור
34:33ונשארה בפועל גמור
34:35רק המציאות בתוך הבפועל הגמור הזה
34:37שהיא מוחלטת
34:39אני מבין שממנה יצאו
34:41המציאות של העשר ספירות
34:44אבל שמה זה היה בפועל גמור
34:46ומה באה שמה
34:47שמה בפועל הוא דבר אחד פשוט
34:49בתכלית
34:51אז אני לא יכול להבין איך יצאו עשר מתוך אחד פשוט בתכלית
34:54כמו שומע הרמק
34:55אז העשר ספירות אצל
34:57השם התברך הם היו במחשבתו
34:59יהיו ואיו מחשבתו
35:01כל דבר שהוא חושב אותו זה הוא עצמו
35:04אז למעשה היה הוא עצמו
35:05שהוא חשבת עצמו
35:06אז אם מוכרש את עצמו, ע précis Elementary זהו
35:08אז לא יש לנו דבר שנקרא עשר ספירות
35:10לא שהספירות הם עצמו
35:13אשם יתברח, לא
35:14אלא היו והכל פשוט ואין שם חלק
35:17אז הם יהיו חלק ממעצמו ממש
35:20אז זה עצמו ממש
35:21אבל העצמו ממש
35:23זה אפילו לו טיפות קטנות מן הים
35:26באמת עם מישהו עצמו
35:27אבל לא שהכוון העצמו זה לעשר ספירות חס ושלום
35:31אלא בתוך המציאות של עצמו
35:33הספירות בתוך המציאות שלו
35:36זה לא שהספירות
35:38הם עצמו חז ושלום
35:40הספירות נמצאות בו
35:41באופן שהם עצמו
35:43הקדוש ברוך הוא ח więc
35:45לא רק טעס הספירות האלה
35:46אכל לגלות גם מיליון מיליארד ספירות אחרות
35:48שלא חשבנו עליה
35:51אבל באמת אצלו
35:52זה לא משנה כי אצלו עצמו זה אותו דבר
35:54אנחנו לא יכולים להבין את זה
35:56עצם זה שהוא חושב אותם
35:58הוא חושב את עצמו
35:59זה כמו שאומר הרמב״ם
36:02שהקדוש ברוך הוא חושב את הצורה
36:04העליונה ביותר בבריאה
36:06ואת היתו שנמצא בתבור הארץ
36:09בדיוק אותו דבר, למה?
36:11כי בכל מקום הוא חושבת עצמו
36:14הכל זה
36:14מחשבת עצמו, הדבר
36:16היחידי שנמצא זה עצמו
36:18במציאות שלו, רק הוא
36:21נמצא, זה הכל עצמו
36:22אז בעצמו, במחשבת עצמו
36:24נמצאים הספירות האלה, במחשבת עצמו
36:27אני לא יכול להבין את זה
36:28אני יכול להבין שזה נמצא במחשבת עצמו
36:30אני יכול להבין את זה באופן
36:32זה לא דבר ששולל לי את ההבנה
36:34זה לא דבר שאני יכול להבין את זה באופן עקרוני
36:37רק אני לא יכול להבין מה זה אומר
36:38שהדבר הזה נמצא שם
36:40כי באמת כל
36:41כי ברגע שזה מתגלה לי זה מתגלה לי אותו דבר שונה
36:44יש לי עשר ספירות שונות
36:46אבל ברגע שאני מבין שהספירות האלה
36:48הם נמצאים אצלו
36:50ובאו ממנו
36:51אז ברגע שאני אומר
36:53אני לא מבין מה זה אומר
36:56באמת להגיד עליך גיבור
36:58כי באמת אצלך זה לא גיבור
37:00אצלך זה רק אתה
37:02ואני לא מבין מה זה אומר להגיד עליך חכם
37:04כי באמת אצלך זה לא חכם
37:06זה לא חוכמה ידיעה כי אצלך
37:08החוכמה זה אתה
37:10והבינה זה אתה והגבורה זה אתה
37:12והחסד זה אתה והעסוד זה אתה
37:15הכל זה אתה
37:16זאת אומרת אצלך זה רק אתה
37:18אבל אצלי בגלל הכלים
37:21בגלל ששברת אתה עולם הדברים האלה
37:23מתגלים לי בתור דברים נפרדים
37:25אבל אני יודע שהם באים
37:27ממך כי אמרנו שהמציאות
37:29של התכונה היא באה
37:31בגלל האו ולא בגלל הכלי
37:33הכלי, משהו יכול, משהו נותן לי
37:35הוא נותן למציאות שנמצאת
37:37אצלו, באופן שאני
37:39לא יכול להשיג אותה ולהבין אותה, להתגלות
37:41באופן, אצלי כאילו בתור דבר נפרד
37:43אז מה יוצא?
37:45יוצא שאני אומר עליו, אתה גיבור
37:46או אתה קדוש
37:48שאני אומר עליו, אתה חכם
37:50אני באמת מתכוון שהחוכמה הזאת
37:53באה ממך
37:54היא לא באה מהרצון שלך לעשות חוכמה
37:56היא לא באה בגלל הכלי
37:58שהתלבשת בתוך הכלי, כי אמרנו לפי הזוהר
38:00שהוא מתגלה דרך הכלי ואז מתגלה לי שהוא חכם
38:04אז לא שבגלל החוכמה מתגלה לי החכם
38:07אלא בגלל שהוא חכם אני קורא לכלי הזה חוכמה
38:10זאת אומרת הכלי לא גורם לאור להיות חכם
38:14הכלי גורם לבחינה של החכם שנמצאת שם להתגלות
38:19זה שתי דברים שונים
38:21הכלי לא גורם לאור להיות חכם
38:23להפך, החכם גורם לכלי הזה לקרי חוכמה
38:27אז מה יוצא? שאני אומר לו אתה חכם
38:29מצידי, מתור נברא
38:31אני לא דבר נכון
38:32באמת החכם זה בא ממך
38:35אני באמת עליך לא יכול להגיד חכם
38:37בתור הגדרה אני לא יכול להגיד חכם
38:39כי באמת זה טעות להגיד אליך חכם
38:41כי אתה דבר פשוט ואין לך את הבחינות האלה
38:44אבל החכם בא ממך
38:46זאת אומרת אני כן יכול להגיד לך חכם
38:48בתור נברא
38:49בתור אחד שמבין שאיך שאני מקבל אותך דרך הכלי
38:53ודרך השכל שלי
38:55אני כן יכול להגיד אליך חכם
38:57כי ממך מתגלה החכם
38:58זה לא שהפעולה הזאת שנקראת חכם או הפעולה שנקראת גבורה
39:03באה ממשהו אחר, לא היא באה ממך
39:05אבל איך היא באה ממך אני לא יכול להבין את זה
39:08זה כמו שאמר הרמג הפעם הקודמת
39:11כל הפעולות באות ממנו והוא אין לו פעולה
39:13זה לא שאני אומר עכשיו יש לו פעולה של גבורה, יש לו פעולה של חוכמה
39:17לא, אבל אצלי זה כן מתגלה בתור פעולה של חוכמה, פעולה של גבורה
39:22בתור המון המון פעולות
39:25המשפט הזה משפט מאוד אמיתי
39:27כל הפעולות נוברות ממנו
39:29כל הפעולות נמשכות ממנו
39:31אבל אין לו פעולה
39:33אני לא יכול להגיד שהוא בא לפעולה הזאת
39:35כי אני לא יכול להבין
39:37אני לא יכול להבין מה זה אומר
39:39שממנו יוצאת פעולה כזאת
39:41או ממנו יוצאת פעולה כזאת
39:42כי אם הייתי מבין את זה הייתי מבין אותו
39:44ואני לא יכול להבין אותו
39:46לכן המציאות היא בסופו של דבר
39:49מציאות כזו וזה כאילו מה שלמדנו שבוע שעבר
39:51הדגש שאני
39:53כן יכול להגיד עליו
39:55אתה גיבור, במובן
39:57שאני מבין שאני מדבר על הגילוי
39:59שלו של גיבור בעולם
40:00והגילוי שלו של גיבור בעולם זה
40:03גילוי שלו, זה כל היופי
40:04זה לא הגילוי שלו מלובש בתוך
40:07כלי ובגלל הכלי, לא
40:09זה גילוי שלו
40:10אתה גיבור
40:12אבל אם אני לא ידע את
40:15התנאי הראשוני החשוב ביותר
40:17שהגיבור הזה באמת
40:18לא חל עליו כמו שאני חושב
40:20כי שם אין את המציאות שנקראת גיבור
40:23שם יש למציאות שלו הפשוטה
40:25אבל הגיבור הזה באמת נווה ממנו
40:27זה לא שהגיבור הזה לא קיים
40:29זה לא שאין את המציאות של גיבור אצלו
40:32אלא יש אור
40:33ברגע שמתגלה בכלי אז נהיה גיבור
40:35לא, זה לא בגלל שיש אור ועוד כלי
40:37נהיה גיבור, באמת הגיבור היה קיים שם
40:40אבל שם
40:41זה לא נקרא גיבור כי שם זה רק הוא
40:44אבל ברגע שהמציאות
40:46שלו מתגלית בתוך כלים
40:47אז מתגלה לי בזכות הכלי
40:49מציאות שנקראת גיבור
40:51אבל הגיבור הזה מתגלה לי
40:53לא בגלל שהוא רצה ולא בגלל
40:55שהוא יצר דבר חדש בעולם
40:57בגלל שזה היה שם
40:59זה דבר חשוב מאוד
41:00להיות וזה היה שם
41:02אז זה היה שם שם שם
41:05לא באיזשהו פרצוף
41:06לא באיזושהי מדרגה, שם ממש
41:09זאת אומרת המציאות הייתה שם ממש
41:11אבל שם ממש אין את המציאות
41:13שאני יכול להגיד את הגיבור
41:15הבן את העניין? אבל בתור נברן
41:17אני כן יכול
41:17אז כאילו באיזשהו מובן מה אכפת לי
41:20זאת אומרת אני באמת מבין, מתגלה לי המציאות שלו בתור גיבור
41:24ובאמת זה היה שם
41:25אבל באמת אני לא יכול להגיד אליו
41:27נכון עליך אני לא יכול להגיד
41:28אבל בפעולה זה מתגלה לי
41:29והפעולה היא באמת נבא ממך
41:31אז מה אכפת לי?
41:32לכן אני, כאילו מה אכפת לי?
41:34כאילו אני אומר לו בסדר
41:34אז אתה גיבור
41:36אז אני יכול להיות, שים לב כמה זה חשוב
41:38אני יכול להיות מרכבה לגבורה שלך
41:41אני יכול להיות מרכבה אליך
41:44אני הצלחתי לעקוב את הבעיה של הרמב״ם
41:46זאת אומרת בזה שאני אומר שבסדר
41:48אותך אני הבנתי, למדתי ברמבchten,
41:50לא כזה דרך כלום. כל מה שאני אומר
41:52עליך, אם אני חשוב שאני מבין, זה טעות.
41:55אני מסכים מאה אחוז עם הרמבchten.
41:57אבל עליך אני לא מדבר עכשיו.
41:59אני מדבר עליה כש�에서 מתגלה בעולם.
42:01ומה שמתגלה
42:02בעולם זה גבור, זה גבורה שלך.
42:05אבל זה לא גבורה שלך באמת, כמו שאני חושב.
42:07כי אצלך זה לא כל כך, אצלך זה אתה פשוט.
42:09אבל מרח פת毛, שפה למטה
42:10מתגלה גבורה, והגבורה שמתגלה
42:13דרך הכלי, זה גבורה שבא ממך.
42:14ולא רק זה, זה לא גבורה, זה אתה גיבור
42:17זה לא סתם גבורה
42:19זה משהו שמשוייך אליך
42:21אז אני יכול להגיד לו אתה גיבור
42:22אני יכול להגיד לו אתה קדוש
42:24במילים אחרות אני יכול להגיד לו
42:27אתה גיבור, אבל אני לא יכול להגיד
42:28השם הוא גיבור
42:31כי להגיד השם הוא גיבור
42:32זה כאילו אני מכין את זה עליו
42:34אלא אם כן אני מבין שהשם הוא גיבור פה
42:36עצבי בעולם, ואתה זה אני כלפיו
42:39שאני אשים לב, אם אני אומר עכשיו
42:41השם הוא חכם
42:43אם אני אומר השם הוא חכם באופן שהוא מתגלה לי בתוך חכם
42:46זה נכון אני יכול להגיד את זה
42:48אבל במשפט השם הוא חכם
42:50זה נראה כאילו אני אומר משהו עליו
42:54כאילו מן הגדרה שהיא לא קשורה אליי
42:56אבל כשאני אומר אתה חכם
42:58למה אני יכול להגיד את זה? כי זה נובע ממני
43:01זה מבלי... נכון שלהגיד אתה חכם ולחשוב שהוא חכם באמת זה טעות
43:06נכון להגיד השם הוא חכם ולחשוב שהשם הוא חכם בעולם הזה זה נכון
43:10לא שאמרתי, אני יכול להגיד בשתי המצבים טעות ודבר אמיתי, תלו בכוונה שלי, אבל בסתם שאני אומר אתה חכם, אני
43:18מתכוון עכשיו, אחרי ההבנה שלי, אחרי הלימוד הזה, שאני אומר אתה חכם, מתוך המציאות שנגלת לי החוכמה בעולם, והיא נגלת
43:28דרך הכלי, והיא נתגלת את החוכמה שהיא באה ממך, אז כשאני אומר את המילה אתה, זה מבליט שאני אומר את
43:34זה, בתור נברא.
43:35בתור נברא אני יכול להגיד את החכם, אבל להגיד השם הוא חכם עליו עצמו, אני לא יכול להגיד, אני יכול
43:42להגיד השם הוא חכם שהתגלה בעולם אצלי, לכן אני יכול להגיד את הדברים בצורה חיובית, זאת אומרת הגילוי של הדברים
43:50החיוביים הם נובעים בסופו של דבר משתי דברים, משתי הבנות.
43:55קודם כל איך זה מתגלה בעולם
43:58שזה מתגלה בעולם
43:59אחרי שזה מלובש בצורה של כלי
44:01ולא הלבו של הכלי גורם
44:03להיות כזה אלא הוא מאפשר
44:05לגילוי שבא ממנו להתגלות
44:07אצלי בעולם בתור דבר נפרד
44:09בתור דבר שמתגלה בתור פעולה נפרדת
44:11למרות שהפעולה הזאת
44:12אני לא מבין איך היא נמצאת שם למעלה
44:15אין לי אפשרות להבין כי אין שם למעלה
44:16זה הכל אחד פשוט עד כדי כך שאפילו
44:19אין לו פעולה כמו שהוא אמר
44:20כל הפעולות נמשכות ממנו והוא
44:22אין לו פעולה
44:23והדבר השני שלמדנו היום והוא מאוד מאוד חשוב
44:27שחייבים להגיד שכל הפעולות האלה
44:30שהם ה-10 ספירות שמהן יוצאים אין קץ פעולות
44:32אבל ה-10 ספירות זה כאילו ה-10 פעולות הכלליות והכוללות ביותר שיש
44:37ה-10 פעולות האלה הכוללות שכל העולם כולו
44:41מ-ראש עק עד תחתית העשייה
44:44הם סוד המבנה של 10 ספירות
44:46הפעולות הכוללות האלה אני חייב להגיד שהיו אצלו בכוח
44:50בתור מאמין כי שום דבר לא בא משום מקום
44:53הקב., ברוך הוא בסופו שלהar מגלה את עצמו
44:56ואין דבר בעולם שלא בא ממנו
44:58יהיו וזה בא ממנו
44:59למרות שאני לא יודע מה זה אומר אצלו כי אצלו זה הוא עצמו
45:02עדיין איך יב להגיד שזה בא ממנו
45:04זה כמו שאמרים החסידים
45:06הם קוראים לזה 10 ספירות הגנוזות עם הדו
45:10זאת אומרת לפני שהוא ברע העולם יהיו גנוזות בו
45:12אבל הגנוזות אמרנו רבנו הרמאק זה לא סתם גנוזות
45:15זה הכוונה פעילות בכוח
45:17זאת אומרת בתוך הפעילות המוחלטת האנסופית שלו
45:20שאני קורא לזה אינסופית, הם היו קיימות, אבל בפעילות הזאת באמת שם זה רק הוא, אבל בסופו של דבר זה
45:28היה שם, זה כאילו הדגש, הדבר הכי חשוב שיש, שהם לא נוצרו כי הוא רצה ליצור אותם, ואז הוא גילה
45:35בעולם כוחות כאלה שנקראים ספירות,
45:37הן לא נובעות מהרצון שלו, הן נובעות מהיכולת, מהבכוח שנמצא אצלו בעצם מיותו, במציאות שלו, למען הם אחרות, הן נמצאות,
45:48הן באות מעצמותו, זה הדבר הכי חשוב, הן לא באות מרצונו,
45:52הן לא דבר שהקדוש ברוך הוא רצה לברוע בעולם, ואז הוא ברע, אז באמת כשאני אומר אתה גיבור זה לא
45:57נכון, אני אומר אתה גיבור למה שהרצון שלו רצה לברוע שנקרא גיבור, לא,
46:02אלא אני אומר אתה גיבור אני מתכוון אליו, ממש ממש לעצמותו, אבל כשאני מתכוון לעצמותו אני לא מתכוון שעצמותו גיבור
46:09חז ושלום, לא זה לא,
46:11תמיד תשים לב בדיבור שלי שאני לא תתאה, לא מתכוון שאני אומר אתה גיבור זה אליו, למרות שזה בא מעצמותו,
46:17למרות שאני חייב להגיד שמעצמותו זה בא כי אין משהו אחר,
46:20רק עצמותו וכל השורש של כל הפעולות והדברים באים ממנו, עדיין בסופו של דבר זה מתגלה אצלי בתור גיבור ואני
46:27אומר אתה גיבור, אז יוצא שיש פה בסופו של המציאות שאני כן יכול לדבר עליו
46:32חיובית, מתי שאני מבין
46:34בצורה ברורה,
46:36שעליו עצמו אני חייב לתפוס אותו
46:38רק בצורה שלילית.
46:39זאת אומרת, ואז בתוך העולם שלי
46:42אני כן יכול להיות מרכבה לשם יתברך.
46:45הבנת?
46:46אז עכשיו חיברנו על שני הדברים.
46:48ואם אני לוקח, ובזה נסיים,
46:50אם אני לוקח את כל הפעולות כולם שיש,
46:52כל הפעולות בבת אחת,
46:54כמו שאמר רבנו הרמק שבוע שעבר,
46:56שיסוד הפעולות כולם,
46:58זה שם הוויה ברוך.
46:59זאת אומרת,
47:00משהו בסופו של המגלה לי,
47:02צינור אחד,
47:05פעולה אחת,
47:06עניין אחד, שמכיל את כל הפעולות כולם
47:09בבת אחת, באחדות אחת,
47:11זה שם הוויה ברוך הוא.
47:12לכן יש בתוכו את הסוד
47:14של כל הפעולות האלה כולם.
47:16יוצא ששם הוויה ברוך הוא,
47:18זה באמת הגילוי האחדותי ביותר,
47:21האחד למעשה,
47:23של השם יתברך בתוך העולם שלנו.
47:26השם הוויה ברוך הוא לא חל עליו באמת,
47:28אבל איך הוא חל עליו?
47:29בתור עשר ספירות הגנוזות שבו.
47:31בתור המציאות שבכוח שבו.
47:33זה כן חל שם.
47:35אבל זה חל שם באיזה מובן?
47:36שזהו, שם באמת זה לא שם הוויה ברוך הוא.
47:38אבל זה כן חל שם.
47:40זה כן נמצא שם בכוח,
47:41בכוח הזה שדיברנו עליו.
47:43אבל באמת איפה מתגלה שם הוויה ברוך הוא,
47:45שזה הפעולות כולם,
47:46אצלנו פה בתוך הבריאה,
47:48ושם זה נמצא במציאות שזה רק כול.
47:50לכן זה לא באמת נמצא שם כמו שאנחנו חושבים.
47:53זה נמצא שם,
47:53אבל לא נמצא כמו שחושבים
47:55שם הוויה ברוך הוא נמצא בתוך העולם שלנו
47:57ושאנחנו מתבוננים בשם ההוויה ברוך הוא
48:00למעשה אנחנו מתבוננים
48:01במציאות של הגילוי שלו
48:03האחדותי והשלם והמקיף
48:05והכולל ביותר שלא ממש
48:08של מי של עצמותו ממש
48:09אבל עדיין זה לא חל על עצמותו
48:11אלא זה חל על התפיסה שלנו
48:13איך שהוא מתגלה לנו
48:14טוב בעזרת השם בפעם הבאה
48:17אנחנו ננסה להבין
48:18לעמוד על זה
48:19על הקשר בין שם הוויה ברוך הוא
48:22לבין עצמותו, איך אנחנו, אחרי שהבנו
48:24שאנחנו יכולים לדבר בצורה הזאת
48:27למה? כי את זה אני שולל
48:28ואת זה אני מקווה בצורה חיובית
48:30איך אני בסופו שלו עושה את זה בהכרה שלי
48:32שאני צריך להכיל בסופו שלו שני העניינים האלה
48:35גם את זה וגם את זה
48:37טוב, עד כאן